פורום מחלות ריאות כרוניות - עמוד 5

בעלי סובל מ10 שנים ממחת הסרקואודוזיס , שמטבטאת בריאות וכרגע גם במפרקים . הומלץ לנו להתחיל טיפול פלאקוינילל למפרקים . רופא הריאות המליץ על מטוטרקס , שמעתי מרואים אחרים שאפשר לטפל גם באימוראן . מה דעתכם עדיף לסרקודוזיס ריאתי אימורן או מטוטרקסט ? אנחנו מתלבטים וחוששים מתוםעות הלוואי של התרופות

בינואר עברתי ניתוח FESS רינוסינוסיטיס (שמאל) לאחר הניתוח היתה תחושה צמיגית אחורית נתנו לי סטרונאז לאחר זמן מסויים תחושת הצמיגיות עברה והפסקתי להשתמש בסטרונאז. באפריל עברתי הרמת סינוס ושתל והוזמנתי לעוד שני שתלים באוגוסט. ביולי היתה לי תחושת התקררות, גרגרתי מי מלח וקל גרון, הבעיה החמירה והתחילו קשיי נשימה, נמנעתי מאנטיביוטיקה בגלל שלאחר השתלת שתלים הרופא נותן לי אוגמנטין חיכיתי לאוגוסט 15 לשתלים -בזמן ההשתלה כל רגע קמתי כדי לנשום. לאחר ההשתלה לקחתי שבועיים אוגמנטין, קשיי הנשימה פחתו, אבל התחיל שיעול קשה. השתמשתי במכייחים כמעט ולא יצא ליחה תחושת אי נוחות נמוך יותר מהגרון נשמתי ונשפתי כדי להוציא ליחה שלא יצאה, מדי פעם יצא מעט כיח ירוק גם זה בקושי. שיעול נמשך. נשלחתי לרופא אף אוזן גרון בדק עם מראה בגרון שלח אותי לרופא ריאות. בצילום ריאות לא היו ממצאים פתלוגיים רופאת ריאות ביקשה שאשלח כיח למעבדה. טיפת כיח שהצליח לצאת נשלח למעבדה והתוצאה היתה חיידק הידרופילה עם רשימת אנטיביוטקיות ופטריית קנדידה. עבור החיידק הידרופילה לקחתי שבועיים ציפרודקס, היתה הפחתה מסויימת בשיעול אבל עדיין נמשך. רופאת ריאות שלחה אותי שוב לא.א.ג סיפרתי לו שלאחר שימוש בסטרונאז יוצאת לי ג'ל רק מנחיר ימין ומנחיר שמאל הכל נתקע למטה. בדק עם סיב אופטי אמר סתימה קלה, נתן רינולסט ואוטרימר ושלח אותי חזרה לריאות. רינולסט ואוטרימר לא עזרו יוצאת הפרשה רק מנחיר ימין ותחושה אחורית מעיקה משמאל. ביקשתי מרופאת משפחת סי.טי סינוסים וריאות. פענוח סינוסים שמאל: הצללה בסינוס ספנאודילי ורירית תחתונה שמאל מעובה בינונית פענוח ריאות סימנים לברונכיאקסטזיס. רופאת ריאות בטלפון המליצה על אינהלציות מלח, ובמקביל שלחה בפקס הזמנה לברונכוסקופיה ושטיפות. אינהלציות מלח מקלות מעט, ברונכוסקופיה הקלה ליום אחד, עדיין משתעלת (פחות) תחושה שיש משהו מפריע, מדגדג, מגרד, צמיגי בצד שמאל גם באחורי הנחיר השמאלי וגם בתחתית הגרון מצד שמאל, לפעמים נדמה לי שזה באיזשהו חלק נמוך מתחת למיתרי הקול בגרון בצד שמאל, ולפעמים נדמה לי שאולי זה מהריאה השמאלית. לא מצליחה להירדם בלילות, סובלת ומתענה כבר חצי שנה, הליחה הצמיגית תקועה בצד שמאל ולא משתחררת, לפעמים יוצאים רק טיפות קטנות בעזרת שיעול, לפעמים יש תחושת הקלה לזמן קצר ושוב הצמיגיות חוזרת להציק בצד השמאלי בין הריאה/גרון עמוק/וסינוס. האם הבעיה בעיבוי הרירית שמאלית תחתונה? האם משם הריאות מתמלאות? אשמח אם תוכל לכוון אותי איפה מוקד אולי מוקדי הבעיה ואיזה פתרון רפואי יש לזה? תודה רוצה להוסיף שקיימת מחיצה עם סטייה קלה שמאלה. האם עיבוי רירית תחתונה בשילוב עם מחיצה סוטה מעט שמאלה גורמת לי לבעיית הצמיגיות שלא משתחררת בצד שמאל וגורמת לי להרחבת הסימפונות בריאות (פענוח CT ריאות סימנים לברונכיאקטזיס - הרופא בברוכנסוקפיה אמר שזה לא נראה משמעותי ובכל זאת אני סובלת כבר חצי שנה)

היי האם יש למישהו ניסיון בטיפול בתאי גזע או תא לחץ למחלה? אם כן אשמח לשמוע את דעתכם. בנוסף האם מישהו מכיר את האופציה לטיפול ביולוגי במחלה כמחלה אוטואימונית?

לאימי יש פרקינסון. עקב כך בגלל קשיים בבליעה מידי פעם יש לה שיעול והמון ליחה וחום. עד היום לקחה סירופ אזניל (12.5 מ"ג במזרק) חמישה ימים. ותכף לאחר מנה אחת הייתה הטבה. הפעם היום לקחה מנה שנייה ועדין יש המון ליחה וחום. (38. אתמול היה 38.6) לקחה גם אזניל. שאלתי: האם אולי צריך לקחת משהו אחר?, אודה מאוד לתשובתך

זה קצת ארוך – אז מתנצל. בגדול הייתי מטופל אצל רופא מסויים, יותר נכון עושה ביקורת אצלו, כאשר מה שהוא אמר שיש לי, זו אסטמה בעקבות הצרה בריאה הימנית – כנראה עקב דלקות ראות שהיו לי בתור ילד. בגדול צינונים אצלי טיפה יותר קשים – מה שתמבטא בהתקפי שיעול – וכנראה המקור זה הילדים הקטנים שמדביקים אותי. בכל מקרה – בגדול הוא אמר לי לקחת סימבקורט 160/4.5 כל פעם שאני מתחיל להרגיש עקצוץ בגרון, ולהפסיק ברגע שאני מרגיש טוב – מנה אחת בבוקר ומנה אחת בערב. כל פעם שהייתי שם בדיקת תפקודי הריאות שלי היו תקינות. הפסקתי ללכת לאותו רופא, כי הוא הפסיק לעבוד עם הקופה, וגם שנים פשוט רק לרופא משפחה. הרופא משפחה המליץ לי שוב ללכת לרופא מומחה – והלכתי לרופא אחר. עשה לי בדיקת תפקודי ריאות – שלדבריו תקינה FVC 110% FEV1 108% FEV1/FVC 100% PEFR 87% FEF25-75% 90% FEF50 84% FEF75 117% בכל מקרה ההמלצה שלו הייתה שאני אקח בין שנה לשנתיים – את המשאף – 2 מנות בבוקר ו2 מנות בערב. עוד שנה לבוא אליו לביקורת – ולעשות איזשהי בדיקה לא זוכר את שמה – כדי לבדוק אם האסטמה עברה. לטענתו האסטמה אצלי כל הזמן במצב רדום. רציתי להבין את ההבדל בין הגישות – לא הייתה לו כל כך סבלנות לענות לי. אני רוצה להבין איך ייתכן כזה הבדל דרסטי בגישות?

מהי: "אטרזיה של סגמנט אפיקלי ועליון לאונה השמאלית העליונה. היפר לוצנטיות של אונה שמאלית עליונה משנית".

אני בת 65 עובדת במפעל שעוסק בכימיקלים ברצוני לדעת את דעתך לגבי התשובה הנ"ל ואייך לפעול לפני שנה חליתי בסרטן השד מטופלת בלטרוזול לאחר ניתוח והקרנות תודה מראש

עשיתי צילום בינואר 21 ויצא תקין. עכשיו חזרתי שוב על צילום ריאות עקב שיעול מתמשך ( כ 4 חודשים לסירוגין) . בת 36 מעשנת. קיבלתי תוצאות : הצללה פסית בגובה שער ריאה שמאל ריבוי ציור בבסיס ריאה ימין . ללא שינוי משמעותי מינואר 21. האם יש ממה לחשוש ? ממתינה לבדיקת סיטי הרופאת משפחה טוענת כי לא יודעת מה זה אני אמא ל 3 קטנטנים ובלחץ היסטרי. אשמח לתשובה

בעלי סובל כמעט כל בוקר משיעול מטריד לפעמים במשך שעה עד כדי צורך להקיא בניסיון להוציא ליחה שלא יוצאת בהמשך הוא סובל מקוצר נשימה ולפעמים חוסר וקושי בהכנסת אויר לראות לפני יומים נפגש עם מומחה ראות ששמח להגיד לא שהבדיקות שלו השתפרו כמו כן גם הסיטואציה ואמר שמה שבעלי חווה הוא שום דבר לא משמעותי מבקשת עצה נוספת לגבי התופעה ודרכי טיפול

שלום רב, שמי תמר בת 53 בריאה בדרך כלל, לא מעשנת וללא מחלות רקע . לאימי היה סרטן שד לפני 30 שנה. בעקבות שיעול חוזר ונשנה הומלץ לי לבצע בדיקת ct ריאות. בתאריך 19.6.20 ביצעתי ct ריאות ללא חומר ניגודי ובו נמצא "קשר תת פלואורלי בריאה שמאלית עליונה בגודל כ 7-8 ממ" לאחר ייעוץ עם רופא ריאות הומלץ לי לבצע ct ריאות חוזר על מנת לברר אם הקשרית גדלה. בתאריך 17.11.20 בוצע ct חוזר ובו נמצא "קשרית תת פלאורלית בLUL בגודל 8 ממ" לאחר ייעוץ נוסף הוחלט לבצע בדיקת pet ct ובנוסף ct חוזר לאחר מספר חודשים. בוצע pt ct שלילי, ללא קליטה. בתאריך 25.3.21 בוצע ct נוסף ובו נמצא "קשר תת פלאורלי בLUL בקוטר 10.5 ממ בעל גבולות לא סדירים". לאחר התייעצות עם רופאת ריאות נאמר לי כי להערכתה יש חשד מינורי שזהו גידול סרטני,מאחר שבדיקת הpet שלילית אך לא ווידאית שהרי ישנם סוגי גידולים סרטניים דיי נדירים שלא מתגלים בבדיקת הpet. מבקשת את חוות דעתך המקצועית בנושא; 1. בהתייעצות עם כירורג נאמר לי שכדאי להוציא את הגוש בניתוח. מיקום הנודול בעייתי ואי אפשר להגיע אליו עם צינורית אלא רק בצורה כריתה כירורגית. האם כדאי לקחת את הסיכון בכניסה לניתוח מסוכן מסוג זה כדי להוציא גידול מסויים מסוג זה שכרגע אינו נראה ממאיר? 2. האם גידולים מסוג זה נפוצים והאם ישנם מקרים שגידולים כאלה נשארים בריאות ומפסיקים לגדול/להתפתח? תודה רבה