פורום ליווי התפתחותי לתינוקות

כשהתינוק בן שנה ומתעורר לעיתים תכופות בלילה, זה יכול לנבוע ממגוון סיבות – התפתחותיות, רגשיות, הרגלים סביב שינה, או שינויים בסביבה. אבל לפי מה שתיארת, חסר עדיין מידע חשוב שיכול לעזור להבין את התמונה המלאה: איך נראה סדר היום שלו? מה קורה סביב ההרדמה? האם הוא נרדם בליווי או באופן עצמאי? האם יש שינוי בהתנהגות או בהתפתחות לאחרונה? כדי לעזור לו (ולכם) להגיע ללילות רגועים וארוכים יותר, צריך קודם להבין את דפוסי השינה שלו, איך הוא נרדם, מה קורה בכל יקיצה, ומה עוזר לו להירגע. לפעמים שינוי קטן בליווי או בסדר היום עושה הבדל ענק. מוזמנת לכתוב לי יותר פרטים – ואשמח ללוות אתכם ולחשוב יחד על מענה שמתאים בדיוק לו, בלי להילחץ משיטות שינה קשות, אלא מתוך הקשבה לצרכים של המשפחה כולה.

זה טבעי לגמרי שבגיל שנה ותשעה חודשים ילדים יהיו בשלב שבו השפה עוד מתפתחת, והטווח בין ילד לילד מאוד רחב. אם הוא מרבה להשתמש בג'סטות, זה דווקא מעיד על כך שהוא מבין את הסביבה ומוצא דרכים לתקשר – שזה סימן טוב. עם זאת, אפשר בהחלט לעודד אותו להשתמש יותר במילים בצורה נעימה ומקדמת. הדרך הטובה ביותר לעשות את זה היא דרך חשיפה עקבית לשפה – לדבר איתו כל הזמן על מה שאתם עושים, לשלב מילים עם הג'סטות שלו, ולהשתמש בשירים, ספרים, ומשחקים שמפעילים גם את הגוף וגם את הקשב. כשאת רואה שהוא מביע רצון במשהו – במקום לתת לו מיד, עצרי רגע, תני שם למה שהוא רוצה, והזמיני אותו לנסות לומר מילה או אפילו צליל. חשוב מאוד לשבח כל ניסיון דיבור, גם אם הוא רחוק מהמילה עצמה – החיזוק הרגשי עושה את כל ההבדל. ואם תוך זמן מה לא תראי שינוי, או שיש תחושות נוספות שמעוררות דאגה – תמיד אפשר להתייעץ עם קלינאית תקשורת ולבדוק יחד את הצורך בהכוונה נוספת.

לגמרי מבינה את הדאגה – כשמשהו קטן נראה לנו שונה, זה מיד מדליק נורה. בגיל עשרה חודשים מצופה שלרוב התינוקות כבר תהיה תגובה לשם שלהם, אבל חשוב לזכור שיש לא מעט גורמים שיכולים להשפיע על זה – כמו הסחות דעת, עייפות, רעש רקע או פשוט אופי רגוע וסקרן שעסוק בדברים אחרים. אם היא לפעמים כן מגיבה לשם שלה, מסתובבת כשהיא שומעת קולות אחרים, יוצרת קשר עין, מחייכת, בודקת תגובות שלך, ומראה סימנים של תקשורת – סביר מאוד שזה חלק מהשונות הנורמלית של גיל ההתפתחות. אבל אם את מרגישה שברוב הפעמים היא לא מגיבה, או שיש עוד סימנים שמטרידים אותך – כמו קושי בתקשורת, חוסר תגובה לקולות בכלל, או העדפה ברורה להתעסקות עצמית – כדאי להתייעץ עם רופא/ת הילדים או נוירולוג/ית ילדים, לפעמים גם הפניה לבדיקת שמיעה עוזרת לשלול גורמים פשוטים.

זה לגמרי בטווח הנורמלי! החיוך הרצוני לרוב מופיע סביב גיל 6-8 שבועות, אבל כל תינוק מתפתח בקצב שלו. נסי להמשיך ליצור איתו קשר עין, לדבר אליו ולחייך – זה יכול לעודד תגובה. אם זה מטריד אותך, תמיד אפשר להתייעץ עם רופא, כי ייעוץ אונליין לא מחליף בדיקה רפואית. אבל בינתיים, נשמע שאין סיבה לדאגה 💛

היי, קודם כל חשוב להגיד שזה מעולה שהגננת שמה לב ומשקפת – זה אומר שיש מישהו שדואג לו ורוצה בטובתו. כשמדובר בילד כמעט בן שלוש שמתקשה בדיבור אבל כן מתקשר היטב בדרכים אחרות (כמו ג'סטות, הבעות, קשר עין וכו'), זה יכול להעיד על עיכוב שפתי ממוקד, אבל גם על צורך לבדוק את ההתפתחות הכללית בצורה קצת יותר רחבה – ולכן ההמלצה לאבחון התפתחותי. אבחון התפתחותי כולל בדרך כלל פגישה או סדרת פגישות עם אנשי מקצוע מתחומים שונים – כמו רופא/ת ילדים התפתחותי/ת, קלינאי/ת תקשורת ולעיתים גם מרפאה בעיסוק או פסיכולוגית התפתחותית. המטרה היא להבין איך הוא מתפתח מבחינת שפה, תקשורת, מוטוריקה, הבנה, התנהגות ויחסים עם הסביבה – ולהמליץ אם יש צורך בהתערבות כלשהי, או אולי פשוט להמתין ולעקוב.

כן, זה מאוד הגיוני ונפוץ. גמילה מצואה בדרך כלל מורכבת יותר משתן, כי היא דורשת שליטה שונה בשרירים וקשורה גם לתחושת הביטחון של הילד. צואה היא מוחשית יותר לילדים, והם עשויים לחשוש מהפרידה ממנה או מהתחושה של הישיבה בסיר. כדי לעזור לו: ודאי שיש לו תנוחה נוחה עם רגליים נתמכות. עודדי אותו בעדינות לשבת בסיר בזמנים קבועים, למשל אחרי הארוחה. אפשר לקרוא יחד סיפור קצר בזמן הישיבה כדי להפוך את זה לנעים יותר. אל תפעילו לחץ – לפעמים ילדים זקוקים ליותר זמן להתרגל. במידת הצורך, אפשר גם לבדוק אם הוא מעדיף אסלה עם ישבנון במקום סיר. זה תהליך טבעי ולרוב משתפר בהדרגה.

זה טבעי לחלוטין, והרבה ילדים חווים רגישות למרקמים כמו חול. זה לא בהכרח מעיד על בעיית ויסות חושי, אלא על צורך בהסתגלות הדרגתית. כדי לעזור לה, אפשר להתחיל במשחק עם כלים כמו כף ודלי במקום מגע ישיר. אפשר גם לתת לה לגעת בחול דרכך – למשל, לשים חול על היד שלך ולתת לה לבדוק אותו דרכך. חשיפה למרקמים דומים, כמו קמח או אורז, יכולה לעזור להתרגל בהדרגה. הכי חשוב להיות סבלניים ולא להכריח. לרוב, עם הזמן הרגישות פוחתת. אם זה מאוד מקשה עליה בחיי היומיום, אפשר להתייעץ איתי

זה לגמרי טבעי שבגיל חצי שנה יש העדפה לכיוון אחד, וזה לא בהכרח מעיד על עיכוב. עם זאת, כדאי לעודד סימטריה בתנועה. כדי לעזור לו להתהפך גם מימין לשמאל, אפשר: להניח צעצוע מעניין בצד שהוא פחות מתהפך אליו, כך שינסה להגיע אליו. לוודא שהוא מבלה מספיק זמן על הבטן, מה שמחזק את השרירים החיוניים להיפוך. להניח אותו בעדינות על צד ימין כדי להרגיל אותו לתנועה. לסייע לו בהשלמת ההיפוך כדי שיחווה את הכיוון החדש. אם את רוצה הכוונה אישית ותרגילים מותאמים לקצב שלו, אפשר לתאם שיחה ונתכנן יחד איך לקדם אותו בצורה נעימה וטבעית.

היי ריטה, בין 9 ל-15 חודשים רוב התינוקות אומרים את המילה הראשונה שלהם, אבל יש כאלה שיקח להם קצת יותר זמן. אם היא מברברת המון, מגיבה אלייך ומנסה לתקשר בדרכים שונות (כמו הצבעה, חיקוי קולות, והבעת רצונות), זה סימן שהיא בדרך הנכונה. רוצה לעזור לה? ✨ חזרי אחרי הברבורים שלה בהתלהבות ("באבא! נכון, אבא!") ✨ תני מילים למה שהיא מביעה (אם היא מצביעה על מים, אמרי: "את רוצה מים? הנה מים!") ✨ שירי, שחקי ודברי איתה הרבה – כל אלו עוזרים לה לקשר בין מילים למשמעות. כל ילד מתפתח בקצב שלו, אז תיהני מהברבורים המתוקים! 💕

היי! קודם כל, חשוב לדעת שכל תינוק מתפתח בקצב שלו, וטווח הנורמה רחב מאוד. מחיאת כפיים היא מיומנות מוטורית וחברתית שלרוב מופיעה סביב גיל 9-12 חודשים, אבל יש תינוקות שלוקח להם יותר זמן ללמוד אותה וזה לגמרי בסדר.תמחאי כפיים בעצמך מולו תוך כדי שירים ומשחקים כמו "אם אתה שמח ומאושר" או "ידיים למעלה וידיים למטה". תינוקות לומדים הרבה דרך חיקוי. אם תרצי להעמיק את מוזמנת לדבר איתי