מעוניינת לקבל מידע רחב בכל הקשור לאנמיה ותלסמיה אם אפשר מידע יותר רחב ממה שמופיע אצלכם באתר.

תפקיד תאי הדם האדומים הוא נשיאת חמצן מהריאות לכל חלקי הגוף. בתוך כל תא ישנן מולקולות מיוחדות המשמשות לנשיאת חמצן הנקראות המוגלובין. אנמיה הוא מצב בו מספר תאי הדם האדומים נמוך. למצב זה גורמים אפשריים רבים: חסר ברזל (המוגלובין בנוי מברזל), חסר ויטמין B12, הרס מוקדם של התא, מחלות של מוח העצם, ועוד. כאשר ישנה בעיה במבנה תא הדם או כאשר מספרם נמוך, נפגע כושר נשיאת החמצן שלהם ויופיעו תסמינים של חולשה, עייפות וירידה בכושר הגופני. באנמיה קשה יותר ייתכנו קוצר נשימה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, חיוורון, בלבול וסימני אי ספיקת לב. תלסמיה היא סוג של אנמיה הנובעת ממחלה תורשתית בה יש פגם בייצור ההמוגלובין. ההמוגלובין שנוצר אינו תקין, יכולתו לשאת חמצן ירודה ותא הדם נהיה לא יציב ונהרס בקלות. מוח העצם, מקום יצירת תאי הדם האדומים, נעשה פעיל מאוד בניסיון לייצר עוד ועוד תאים שימלאו את החסר היחסי. ישנם שני סוגי תלסמיה: אלפא ובטא. תלסמיה אלפא שכיחה יותר באסיה, סין ובאנשים ממוצא אפריקאי. לחומרת המחלה מספר דרגות והיא נעה בין מצב של נשא ללא תסמינים, מחלה קלה עם אנמיה כרונית ועד מחלה עם אנמיה קשה יותר הדורשת עירויי דם תקופתיים. תלסמיה בטא שכיחה במיוחד באנשים ממוצא ים תיכוני, כגון איטלקים או יוונים, וממוצא צפון אפריקאי ואירופאי. זו גם התלסמיה השכיחה בישראל. גם כאן ייתכנו מספר דרגות חומרה. הצורה השכיחה יותר של תלסמיה בטא נקראת תלסמיה מינור. ביטויה היחיד הוא אנמיה קלה, שאינה דורשת טיפול. בצורתה הקשה, הקרויה תלסמיה מג'ור, המחלה פוגעת החל מגיל צעיר. התינוק נולד נורמלי אך כבר בשנה הראשונה לחייו הוא מפתח אנמיה קשה וזקוק למנות דם. בנוסף, יש לו סיבוכים רבים כעיכוב גדילה, עיוותים בעצמות (מבנה פנים רחב וריבוי שברים בעצמות), הגדלת טחול וכבד וצהבת. דרגת האנמיה קשה ומחייבת טיפול בעירויי דם חוזרים, אך עודף הברזל המצוי בעירויי הדם גורם לסיבוכים לבביים המקצרים את תוחלת החיים. כיום מוצע לילדים אלה פיתרון של השתלת מוח עצם עם אחוזי הצלחה טובים. כיוון שתלסמיה היא מחלה תורשתית, כאשר ידוע שלאחד מההורים יש תלסמיה מינור, רצוי לפנות לייעוץ גנטי על מנת למנוע הולדת ילד עם תלסמיה מג'ור.