אני בת 38, בשבוע ה-12 של הריון, ובבדיקות דם התברר שיש פעילות יתר של בלוטת התריס: TSH 0.04 נמוך FT4 21.3 גבוה FT3 6.3 בעבר לא היו לי חריגות, ובתחילת ההריון לא בדקו לי את זה. את הבדיקות עברתי כי היו לי הקאות, בחילות ובעיקר חוסר תיאבון, עם ירידה ב

ערכים נמוכים של TSH מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. אחת הסיבות היותר שכיחות ליתר פעילות בלוטת התריס אצל נשים בריאות בהריון, היא רמה גבוהה של HCG. זהו הורמון המופרש בהריון, ונמצא שהורמון זה מחקה את פעילותו של ה- TSH, כלומר מגרה את בלוטת התריס לשחרר הורמונים. ההורמונים המשוחררים מבלוטת התריס פועלים במשוב שלילי על בלוטת יותרת המוח, ולמעשה מדכאים את שחרור ה- TSH. לכן ערכי ה- TSH הנמדדים לעיתים אצל נשים הרות נמוכים, ונוצר מצב הדומה ליתר פעילות של בלוטת התריס. עם זאת, צריך לזכור שפעילות יתר של בלוטת התריס שאינה מאוזנת גורמת בנשים בהריון לשיעור גבוה יותר של הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, ורעלת הריון. ישנן תרופות לתופעה זו, כגון PTU ( פרופילתיואוראציל), אך הן ניתנות במקרים שחומרת ההיפרתירואידזם היא בינונית או רבה. גם PTU (פרופילתיואוראציל) וגם MMI ( מתימאזול), השייכים למשפחת התיאונאמידים, עלולים להזיק לעובר ולגרום לגויטר (הגדלה של בלוטת התריס) ולתת-פעילות בלוטת התריס בעובר. הן מומלצות לטיפול רק במקרים בינוניים-חמורים של יתר פעילות בלוטת התריס ורק במקרה שהתועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. היוועצי ברופא המטפל שלך כדי לגבש החלטה טיפולית. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד