בעקבות הרגשת חום מוגזמת לאחרונה אצל של בני (בן 22), המלווה באפיזודות של שינה מרובה המתחלפת בנדודי שינה, החלטתי לבדוק את קצב פעימות הלב. הקצב שמדדתי הוא 100-95 פעימות לדקה. היות שזה קצב מהיר יחסית, ביקשתי מרופאת המשפחה לבצע בדיקות דם. בבדיקות נמצאו מח

נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד