אני בן 67. לפני כ-3.5 שנים עברתי כריתה רדיקלית של הערמונית עקב סרטן שנתגלה. לאחר הניתוח, רמת ה- PSA שלי היתה 0.3. לפני כחצי שנה היא עלתה ל-0.59. פניתי לאונקולוגיה ושם הוחלט על 3 זריקות הורמונים והקרנות. מאז קיבלתי 2 זריקות הורמונים, ואני אמור לקבל א

לאחר כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית, בה מוסרת כל רקמת הבלוטה, רמת ה- PSA אמורה לרדת עד שתגיע ל-0 ואז להישאר ברמה אפסית בדם. עובדה זו מאפשרת לגלות חזרה של המחלה באמצעות לקיחת PSA סדרתיות. לעיתים גם לאחר הטיפול (ניתוח או הקרנות) ניתן לזהות PSA בדם מעל הרמה הצפויה (ההגדרה שונה לאחר ניתוח או לאחר הקרנות), למרות שהחולה אינו סובל מסימפטומים וסימנים של מחלה, ושבכל בדיקות ההדמיה לא ניתן לזהות מוקד מחלה. מצב זה נקרא הישנות מחלה ביוכימית, כישלון ביוכימי או PSA-only disease recurrence, והוא שכיח מאוד. רמת ה- PSA המינימלית הנחשבת להישנות משתנה לפי מחקרים שונים: לאחר ניתוח כריתה רדיקלי, יש המגדירים כל ערך מדיד בדם כהישנות, אחרים מגדירים מדידה חד פעמית של מעל 0.4 או 0.5 ng/mL ואחרים 2 מדידות עוקבות עם ערכים שווים או גדולים מ-0.2 ng/mL. גם המשמעות הקלינית של כישלון ביוכימי אינה ברורה לגמרי, שכן גם כאשר רמת PSA בדם עולה, מחלה גרורתית מופיעה רק בחלק מן המקרים, וברבים מאלה לאחר שנים רבות לאחר עליית רמת הסמן בדם. מחקר שבדק 1,132 חולים שעברו כריתה רדיקלית של בלוטת הערמונית עקב סרטן, גילה כי תוחלת החיים לאחר 10 שנים לא היתה שונה בין אלה בהם היה כישלון ביוכימי לבין אלה בהם רמת ה- PSA נותרה 0. הסיכון להופעת גרורות מושפע מגורמים שונים, כמו השלב בו התגלה הגידול, מדד גליסון, משך הזמן מן הטיפול ועד העליה ב- PSA, וקצב הכפלת ערכי ה- PSA. הטיפול האופטימלי במקרה של הישנות ביוכימית שנוי במחלוקת. לאחר כריתה של הערמונית האופציות הקיימות הן מעקב בלבד, הקרנות, טיפול הורמונלי מסוגים שונים, או שילוב של מספר טיפולים הורמונליים. גם מועד מתן הטיפול (מייד עם אבחון העלייה ב- PSA או מאוחר יותר) שנוי במחלוקת, אך נראה כי במקרים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה (זמן הכפלת PSA קטן מ-10-12 חודשים ומדד גליסון מ-8 ומעלה) יש תועלת במתן טיפול מוקדם. הטיפול הקרינתי הוא טיפול מקומי, קרינה אל מיטת הערמונית, והוא מבוצע כאשר נראה שההישנות היא מקומית, במקום בו נכרת הגידול המקורי. הטיפול ההורמונלי הוא טיפול סיסטמי, אשר משפיע על תאים בכל הגוף. ביוני 2008 התפרסם באחד העיתונים הרפואיים הגדולים מחקר שבדק טיפולי קרינה (עם או בלי טיפול הורמונלי) בחולים עם כישלון ביוכימי לאחר ניתוח, והשווה חולים אלה לחולים שלא קבלו טיפול נוסף לאחר עליית ה- PSA בדם. המחקר בדק גם מי הם החולים שהפיקו תועלת ממתן טיפול כזה. המחקר מצא כי סיכויי ההישרדות של חולים שקבלו טיפול קרינתי במשך זמן המחקר היו גבוהים פי 3 בהשוואה לחולים שלא קבלו כל טיפול. הוספת טיפול הורמונלי לטיפולי הקרינה לא תרמה להארכת תוחלת החיים בהשוואה לקרינה בלבד. ממצאים אלה נראו בקבוצה בה פרק הזמן להכפלת ערך ה- PSA היה קצר מ-6 חודשים. מחקרים אחרים הראו את יעילות הטיפול המשלב הקרנות וטיפול הורמונלי. למרות שהנושא שנוי במחלוקת, ולמעשה אין תשובה חד-משמעית לשאלתך, נראה שלטיפול הקרינתי תפקיד חשוב בהארכת תוחלת החיים, כאשר ההישנות היא מקומית. נראה כי האונקולוג שלך סבור כי זה המצב אצלך, בהתבסס על מאפייני הגידול שלך, אותם לא פירטת, ולכן מתעקש על טיפולי הקרינה. בהצלחה ד"ר ליה עשת - אינפומד