אמי בת ה-83 אושפזה לפני כשבוע. פנינו לחדר מיון בגלל שנפלה בביתה בעקבות סחרחורת. בבדיקות הדם שביצעו בחדר המיון התברר שיש מחסור בנתרן. מאז היא מאושפזת במחלקה פנימית. עד לפני שבוע היא היתה באישה חיונית מאד, נמרצת, עצמאית לחלוטין, והבעיה הרפואית היחידה שהטרידה אותה היתה כאבי שרירים וברכיים. בשבוע הזה חלה הידרדרות במצבה. מהליכה עצמאית להליכה בעזרת הליכון, וכעת לחוסר יכולת לעמוד על הרגליים. מהליכה עצמאית לשירותים, לחיתולים וכעת קתטר. יש לה תקופות (בעיקר בלילות ובבקרים) של בלבול וחוסר אוריינטציה. בשאר היום היא צלולה אך מרגישה חלשה מאד. רמת הנתרן נמוכה, ואין שיפור. הצוות הרפואי מחכה שהגוף יאזן בעצמו את רמת הנתרן, וזה בעזרת הגבלת שתייה חמורה (4 כוסות נוזלים ביממה), אך הדבר אינו עוזר. רמת הנתרן ממשיכה לרדת, נדמה לי שעכשיו היא 105. מה יכולות להיות הסיבות לכך שלא מזליפים לה נתרן באינפוזיה על מנת להעלות את רמת הנתרן? האם יש סיכונים בהזלפה של נתרן לגוף? אשמח מאד לתשובה מהירה, אני חשה שאני לא עושה מספיק בשביל לשמור על חייה של אמא .