כריתת ערמונית (Radical Prostatectomy TURP and SPP)

Radical Prostatectomy TURP and SPP

מתאים לטיפול ב:

ערמונית מוגדלת

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

המומחים של Infomed מסבירים:

בלוטת הערמונית (prostate) ממוקמת בבסיס כיס השתן ודרכה עוברת השופכה המנקזת את השתן מכיס השתן החוצה. הבלוטה מפרישה את מרבית נוזל הזרע בזמן השפיכה. בשונה מרקמות אחרות בגוף, בלוטת הערמונית ממשיכה לגדול במהלך החיים כתגובה לגירוי הורמוני המין הזכריים. ההגדלה גורמת בהרבה מן המקרים לחסימה חלקית או מלאה של מוצא שלפוחית השתן.
ההסתמנות האופיינית של בלוטה מוגדלת הינה קושי במתן שתן, צורך בהליכה מרובה לשירותים וחוסר יכולת להתרוקן באופן מלא. הטיפול לבעיות של הגדלה שפירה של שלפוחית השתן יכול להיות בעזרת תרופות או באמצעות ניתוחים שונים.
את בלוטת הערמונית ניתן לכרות בגישה סגורה (ללא חתך) או בגישה פתוחה.

כריתת ערמונית בשיטה סגורה

בשיטה זו, כריתת הערמונית מתבצעת דרך השופכה (צינור המפנה את השתן מהשלפוחית), באזור בו דופן השופכה משותף לבלוטת הערמונית.
הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או בהרדמה אזורית של חוט השדרה.
משך הניתוח הוא בין שעה לשעה וחצי, בממוצע. לאחר הניתוח, מקובל להישאר ל- 24 עד 48 שעות להשגחה.

במהלך הפרוצדורה, מוחדרת מצלמה דרך צינור השופכה וכן מכשור רפואי המאפשר הסרת פיסות רקמה (resectoscope). במהלך הפרוצדורה, כאשר כל הזמן רואים בעזרת המצלמה את בלוטת הערמונית, מסירים פיסות רקמה מבלוטת הערמונית.
במהלך כל ההליך, מוזרם נוזל (גליצין) אל השופכה, שתפקידו לנפח את השופכה ולאפשר חלל לעבודה בטוחה.
לאחר הניתוח, נוצר מעין כיס במקום בו היתה בלוטת הערמונית שהוצאה. כעת, הכיס מחליף את החלק בו הייתה היצרות בשפכה, דרכו עובר השתן.

בשבועות לאחר הניתוח, הרקמה פצועה ועלולים להופיע מדי פעם קרישי דם בשתן. לאחר 6-12 שבועות, האזור מחלים ועובר ציפוי על ידי תאי אפיתל המתאימים אותו למצב החדש.
במהלך 4-6 השבועות לאחר הניתוח, מומלץ להימנע מפעילות גופנית ומקיום יחסי מין, בכדי לאפשר החלמה מיטבית. כמו כן, חשוב להקפיד על שתייה מרובה ועל היגיינה טובה במקום.

למרות שמדובר בניתוח ותיק ומוצלח שהוכיח עצמו לאורך השנים, הוא אינו חף מסיבוכים.
הסיבוכים השכיחים סביב הניתוח הם דימום משמעותי בזמן הניתוח ותסמונת TURP. התסמונת נגרמת בעקבות חדירה של כמות גדולה של הנוזל (גליצין) בזמן הניתוח. כתוצאה מכך, מתרחשת הפרעה באיזון המלחים בדם ובמיוחד חשש לירידה קיצונית ברמות הנתרן. מצב זה מלווה בבלבול ושינוי במצב ההכרה, בחילות, הקאות, עלייה בלחץ הדם והפרעות בראייה. יש להיות ערים למצב זה ולדווח במהירות, על מנת לאפשר אבחנה וטיפול מוקדמים.
סיבוכים המופיעים בזמן הקצר לאחר הניתוח כוללים זיהום בדרכי השתן, קושי זמני בהטלת שתן, או דימומים משמעותיים.
הסיבוך ארוך טווח השכיח ביותר הוא שפיכה לאחור (retrograde ejaculation). במצב זה, בזמן השיא המיני (אורגזמה) נוזל הזרע אינו יוצא דרך השופכה החוצה, אלא לשלפוחית השתן. מצב זה אינו פוגע בהנאה המינית, אך פוגע ביכולת להביא צאצאים לעולם.

למרות האמור לעיל, הוכח כי הניתוח יעיל ומשפר את איכות החיים כאשר הוא נעשה בחולים הסובלים מהגדלה בינונית ומעלה של בלוטת הערמונית.

כריתת ערמונית בשיטה פתוחה

הסיבה הנפוצה ביותר לשימוש בגישה הפתוחה היא הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית עם סימפטומים ברמה בינונית עד קשה שלא משתפרים על ידי טיפול תרופתי. סיבות נוספות כוללות אירועים חוזרים של אצירת שתן, אבנים בשלפוחית השתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, אירועים חוזרים של דימום בשתן (hematuria) ואי ספיקת כליות שנגרמה על רקע החסימה של דרכי השתן.

הגישה הסופרהפובית, שעוברת דרך השלפוחית, מתאימה למצבים בהם יש גידול שפיר (adenoma) גדול מ- 75 ml עם מעורבות משמעותית של האונה האמצעית של הערמונית, יש צורך בתיקון של השלפוחית עקב פגם בדופן, אבנים גדולות בשלפוחית השתן, כשיש גם בקע מפשעתי או מום בשופכה הדורש תיקון ניתוחי או במצבים בהם אי אפשר להשתמש בגישה אחרת בעקבות מוגבלת בתנועה של החולה.

גישה זו אינה מומלצת במצבים בהם לחולה יש גידול ממאיר בערמונית, בלוטה יחסית קטנה, תוחלת חיים קצרה, הפרעות בקרישה או זיהום לא מטופל בדרכי השתן.

הכנה לניתוח:

לפני הניתוח יש לוודא שקיימת סיבה לניתוח בגישה זו, יש לשלול נוכחות של גידול ממאיר בבדיקה פיסיקלית ובבדיקת מעבדה (PSA), בדיקות שתן לכללית ולתרבית, ספירת דם, בדיקות קרישה.

בזמן הניתוח:

מוכנס קטטר לשלפוחית השתן בכדי לשמור על גודל שלפוחית קבוע במהלך הניתוח.

לאחר הניתוח:

הקטטר נשאר בשלפוחית גם לאחר הניתוח בכדי להמשיך ולבצע שטיפה מתמדת של השלפוחית. מקבלים טיפול נגד כאבים בהתאם למדיניות המוסד המנתח. חשוב לרדת מהמיטה מוקדם ככל האפשר כדי למנוע סיבוכים של דלקות ריאה ופקקת ורידים עמוקה. ביצוע בקרת דמם.

סיבוכים שייתכנו לאחר הניתוח יכולים להיות מידיים כמו זיהומים, דימומים, פקקת ורידים עמוקה או תסחיף ריאתי, דלקות ריאה ודלקות בדרכי השתן. סיבוכים מאוחרים כוללים הפרעות בזיקפה, אי נקיטת שתן, שפיכה לאחור, חסימות של דרכי השתן.

רופאים בתחום

רפואת שיניים

מרפאת היכל השן

4.9

( 13 חוות דעת )

"שמי אורי ולא אורן.."

קראו עליי עוד

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי מומחה בעל שם בתחום הפריון, פוריות האישה, פוריות הגבר והפריה חוץ גופית

קראו עליי עוד

רפואת שיניים

פרופ' זיו מזור מנהל מרפאה רב תחומית ומרכז לטיפולי חניכיים והשתלות שיניים בתל אביב

קראו עליי עוד

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 56. נפלטה לי אבן מהכליה. אני מבקש הסבר של תוצאות בדירת Urine dipslide cult: ממצא תהליך 100,000 ‎בתרבית צמחו מעל Urine culture הערה לרגישות תשובה רגישות אנטיביוטיקה חיידק 4 S Amoxicillin/Clavul A Kl. ornithinolytica 4 S Ampicillin/sulbact

תשובה: תרבית השתן שלך מעידה על זיהום בדרכי השתן, ויש בה רשימה של רגישות ועמידות לאנטיביוטיקה. ליד כל שם של אנטיביוטיקה מצויין R (עבור Resistant, עמיד) או S (עבור Susceptible, רגיש), ומכך אפשר ללמוד באיזו אנטיביוטיקה ניתן לטפל בחיידק שגדל בתרבית: 'רגיש' משמע שהחיידק נפגע כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה הנבדקת, ו'עמיד' משמע שאנטיביוטיקה הנבדקת אינה יעילה לטיפול בחיידק. התוצאות לא צריכות כל כך לעניין אותך אלא את הרופא המטפל לצורך קביעת הטיפול המתאים. לך חשוב לדעת שיש זיהום בדרכי השתן. הגדלה שפירה של הערמונית מביאה לכך שיש יותר מקרים זיהומים עקב אצירת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 66 וסובל מערמונית מוגדלת. זה שנתיים אני משתמש באומניק. לפני כשלושה חודשים התחלתי להשתמש בפרומניקס. האם, אף על פי שזו אותה תרופה גנרית, יכולה להיות יעילות שונה לשתי התרופות? אני שואל מפני שלאחרונה אני מרגיש כאילו אינני מצליח לשלוט ביציאת השתן,

תשובה: לא סביר כי אחת התרופות תשפיע בצורה שונה היות שזו אכן אותה תרופה גנרית. ייתכן שפשוט יש החמרה במצב הגדלת הערמונית. ניתן להוסיף את התרופה אבודארט כפי שהמליץ הרופא. התרופה עובדת במנגנון אחר. ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 31, בריא בדרך כלל. יש לי רק אסתמה אלרגית. במשך כמעט שנה התחלתי לחוש בשינוי די רציני בכל הנוגע במתן שתן: הזרם חלש והתדירות גבוהה, ויש לי הרגשה של צורך תכוף במתן שתן. ביקרתי אצל אורולוג שרשם לי טיפול בכדורים נגד שלפוחית שתן רגיזה. הטיפול לא ממש

תשובה: הבעיות שאתה מתאר בהחלט מעצבנות. לרוב הסימפטומים האלה נגרמים על ידי הגדלה של בלוטת הערמונית או על ידי תסמונת השלפוחית הרגיזה. ביקרת אצל אורולוג שאבחן אצלך שלפוחית רגיזה ונתן לך טיפול תרופתי שלא עזר. אבל יש יותר מסוג אחד של תרופות שהוכחו כיעילות נגד שלפוחית רגיזה, ולפעמים צריכים לנסות סוג אחר של תרופה או לקחת שני סוגי תרופות ביחד לפני שיש שיפור בסימפטומים. אני מציע לך להיפגש שוב עם אורולוג ולדון איתו על כך. בדיקות ה- PSA שלך הן תקינות. היחס בין רמת ה- PSA לבין רמת ה- FPSA משמש אותנו רק כאשר ערכי ה- PSA גבוהים מהנורמה. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 55, סובל מלחץ דם גבוה ומערמונית מוגדלת שפירה. אני מטופל בתרופות אמלודופין ואנלפריל להורדת לחץ הדם, במטפורמין (פעמיים ביום) לסוכרת, ובקסטראל (10 מ"ג פעמיים ביום), ואבודרט לפרוסטטה. לאחרונה חלה ירידה בתפקוד המיני שלי, המתבטאת בזקפה חלש

תשובה: לא ציינת כמה זמן אתה חולה בסוכרת ואם אתה מאוזן. סוכרת יכולה לגרום לבעיות זקפה. כמו כן, ככל שעולה הגיל, יש ירידה בכמות נוזל הזרע בכל שפיכה. עם זאת, גם התרופה אבודרט שאתה לוקח לטיפול בערמונית המוגדלת יכולה לגרום לבעיות זקפה ולבעיות בשפיכה. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 34. יש לי כאבים פנימיים בישבן (להערכתי בערמונית) בעת שפיכה. לאבי היה סרטן בערמונית. האם זה קשור? אני ואשתי שומרים נידה, כלומר שבועיים כן שבועיים לא, וכל פעם מחדש. בפעמים הראשונות בלבד יש לי כאבים ואחר כך זה מפסיק. הכאבים הם רק בעת האורגזמה עצמ

תשובה: הכאבים שאותם אתה מתאר יכולים להיות כתוצאה מהגדלת הערמונית, אך צריך להעריך את גודל הבלוטה. ייתכן כי ישנה בעיה אחרת הגורמת את התסמינים, כגון דלקת בדרכי השתן או בשלפוחית השתן, דלקת ערמונית (פרוסטטיטיס) ועוד. העובדה שאביך חלה בסרטן הערמונית שמה אותך בקבוצת סיכון לפתח את המחלה בעתיד. יהיה עליך לבצע בדיקות שגרתיות מגיל 40 (אצל גברים שאינם בקבוצת סיכון יש להתחיל בבדיקות שגרתיות מגיל 50). אמליץ לך לפנות לאורולוג להתייעצות ובדיקה. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 56, לאחר ביופסיה ששללה סרטן ושלוש בדיקות PSA שהערכים שנמדדו בהם נמצאים במגמת עלייה (הרמה הגבוהה ביותר היתה 5.7). מה עלי לעשות? אני מקבל כרגע Omnic שפוגע בפליטת נוזל הזרע. האם כדאי לקחת אומגה 3 ואולי להוריד את הערכים הללו?

תשובה: בדיקת ה- PSA היא בדיקה שבה בודקים חלבון המיוצר על ידי תאי הערמונית, אשר מיוצר בתאים שפירים ובתאים ממאירים. הטווח התקין של PSA הוא 0-4 ng/ml, ולכן הערך שציינת גבוה מהנורמה. יכולות להיות לכך כמה סיבות. הערכים עולים לאחר בדיקת ציסטוסקופיה, לאחר אצירת שתן חריפה, לאחר טראומה פיזית לבלוטת הערמונית (כמו ביופסיה מבלוטת הערמונית או כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה), בעת זיהומים בדרכי השתן וזיהומים בבלוטת הערמונית, במצב של הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (BPH) ובמצבים של גידול ממאיר בבלוטת הערמונית. הסיבה לכך שאנו בודקים את רמת ה- PSA היא לא משום שהחלבון עצמו מזיק, אלא כדי לחפש את הסיבה שהובילה לערכים הגבוהים של PSA. לכן אין צורך לטפל בסימן (ברמת ה- PSA הגבוהה) אלא בסיבה. קרוב לוודאי כי העלייה בערכי ה- PSA אצלך נגרמת על ידי ההגדלה של בלוטת הערמונית. עם זאת, לא ניתן לשלול סיבות אחרות כגון זיהומים וסיבות אחרות שציינתי. לפיכך יש להמשיך ולעקוב אחר הערכים. אם ממשיכה עלייה בערכי ה- PSA, יש לשקול לחזור על הביופסיה על מנת לשלול ממאירות. תוכל לקרוא על הבדיקה באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=98
לפתיחה בעמוד חדש >