ניתוח קטרקט (Cataract Surgery)

Cataract Surgery

מתאים לטיפול ב:

עין עצלה
עיוורון צבעים
קטרקט
היפרדות רשתית

המומחים מסבירים
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה
כתבות בתחום

המומחים של Infomed מסבירים:

ניתוח קטרקט הוא הליך שנועד לטפל בעכירות של עדשת העין הנוצרת עם הזמן, ואשר נקראת קטרקט ("ירוד"). העדשה הצלולה, הנמצאת מאחורי קשתית העין (זו שמכילה את תאי הפיגמנט), צוברת עם הזמן לכלוכים ופסולת, אשר בסופו של דבר יכולים לגרום לעכירות מרכזית בעדשה ולירידה של ממש בראייה.
ניתוח קטרקט מבוצע על ידי רופא עיניים או רופאת עיניים והוא הוא אינו מצריך הישארות בבית החולים לאחר הניתוח. מדובר בהליך מאוד נפוץ והוא נחשב לבטוח מאוד[1].
לרשימת כל המומחים/ות בארץ, כנסו לכאן.
קטרקט היא בעיה עינית נפוצה מאד. מעריכים כי מעל 60% מבני ה-60 ומעלה סובלים ממנה.
לרוב קטרקט הוא אכן תהליך איטי והדרגתי שמתרחש עם העלייה בגיל, אולם לעיתים יכול להתרחש במהירות (עקב נזק טראומתי לעין, ניתוחי עיניים, קטרקט מולד ועוד). התהליך בד"כ מתרחש בשתי העיניים במקביל, אולם במקרים רבים מתקדם המחלה מתקדמת ביתר מהירות בעין אחת לעומת השנייה.

צילום: Shutterstock

מתי מתבצע

קטרקט עלול לגרום לראייה מטושטשת ולהגביר את הסנוור מהאורות. במידה והמחלה מגבילה את הפעילות השגרתית, כגון קשיים בנהיגה, סנוור מאורות בהירים, קושי בקריאה או בצפייה בטלוויזיה ועוד, ייתכן ויומלץ על ניתוח קטרקט1.
אין כיום תרופות או טיפות עיניים שהוכחו כמשפרות את הקטרקט או עוצרות את החמרה שלו[2]. לכן, השיטה היחידה לטפל בקטרקט, כאשר כבר הוחלט על טיפול, היא באמצעות ניתוח קטרקט. לעיתים ממליצים לעקוב ולראות האם ישנה התפתחות או שמא לא נגרמת ירידה משמעותית בראייה.
כאשר קטרקט מפריע לטיפול בבעיית עיניים אחרת, גם ייתכן שיומלץ על ניתוח. לדוגמה, כאשר קשה לבחון את החלק האחורי של העין כדי לעקוב או לטפל בבעיות עיניים אחרות כגון ניוון מקולרי הקשור לגיל או רטינופתיה סוכרתית.

הכנות לניתוח

ההכנה לקראת ניתוח קטרקט כוללת מפגש ייעוץ מקדים, בו מבררים כי אין למטופל מחלות רקע ספציפיות, שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח. לרוב, מכיוון שמדובר בניתוח קצר וזעיר-פולשני, אין בעיה לבצעו למרות מחלות סיסטמיות אחרות.
לרוב אין צורך בבדיקות כלליות מקדימות לפני ניתוח קטרקט. תעשה בדיקת עיניים מקיפה, כולל בדיקת שדה ראייה, לחץ תוך עיני, חדות ראייה ובדיקת קרקעית העין, בה ניתן למדוד את גודל העדשה.
במקרים מסוימים יינתנו טיפות עיניים לשימוש לפני הניתוח. תרופות אלו עוזרות למנוע זיהום ולהפחית נפיחות במהלך ואחרי הניתוח[3].
ניתוח קטרקט מבוצע תחת הרדמה מקומית בלבד. יש להיוועץ עם הרופא/ה לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני הניתוח. כמו כן, יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.

בזמן הניתוח

לאחר טפטוף חומר המרחיב אישונים לתוך העין תבוצע הרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים מטשטשות. יבוצע חתך דק וקטן בקרנית (האזור השקוף המכסה את הלובן בקדמת העין) באמצעות מכשיר עדין מתאים ותחת הגדלת מיקרוסקופ.
שיטת הניתוח הנפוצה ביותר כיום היא באמצעות מכשיר בשם פאקו. מדובר במתמר אולטרסאונד זעיר, אשר על-ידי חתך עיני קטן נכנס אל מאחורי הקרנית. באמצעות ויברציות על-קוליות החומר המרכיב את העדשה העכורה מתמוסס, ונשאב אל תוך המכשיר. לאחר שהוסר הקטרקט, מוחדרת עדשה מלאכותית חדשה וצלולה אל תוך קופסית העדשה שנותרה ריקה. במרבית המקרים אין צורך בסגירת החתך הניתוחי, שכן הוא מזערי והרקמה נסגרת עם הזמן באופן עצמוני. משך הניתוח הוא כ-30 דקות.
במקרים קשים יותר לעיתים נעשה ניתוח פתוח (אקסטרא/אינטרא קפסולרי). במקרה של קטרקט פתוח נעשה חתך מעט יותר גדול בעין, אשר נסגר ע"י תפרים.

סוגי עדשות בניתוח קטרקט

קיימים מספר סוגים של עדשות בהן ניתן להשתמש בניתוח קטרקט. יש להתייעץ עם רופא/ת העיניים על האפשרויות השונות ומה עשוי להתאים ביותר עבור כל מטופל/ת[4]:

עדשות מונופוקל – עדשות המתאימות רק לטווח אחד - לראייה לטווח קרוב, לטווח בינוני או לטווח רחוק. רוב האנשים מתאימים עדשות אלו לראייה לרחוק ובמידת הצורך בוחרים להרכיב משקפי קריאה לראייה מקרוב.
מולטיפוקל - עדשות המאפשרות ראייה לטווח קרוב ולטווח רחוק בו זמנית.
עדשות טוריות – עדשות שנועדו לתקן את קרנית אצל אנשים עם אסטיגמטיזם - מבנה קרנית שאינו עגול אלא אליפטי.

אחרי הניתוח

לאחר ניתוח קטרקט המטופל משתחרר לביתו, אולם אינו יכול לנהוג, בשל טשטוש הראייה לאחר הניתוח. אין מניעה כי כבר ביום למחרת ישוב לעבודה, וכן לנהיגה במהלך היום אם מתאפשר.
המטופל יודרך להשתמש בטיפות עיניים אנטיביוטיות למניעת זיהום ודלקת עינית למשך כ-3 שבועות לאחר הניתוח. כיסוי עיניים גם הוא מומלץ לשימוש לפני השינה כדי להגן על העין המנותחת[5].
לרוב אין כאבים מיוחדים. במידה ויש ניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך. באם ישנם כאבים עזים, עליית חום, הפרשה מהעין או דימום מוגבר, יש לפנות מיידית לרופא/ה.
השיפור בראיה מורגש כבר מתום הניתוח. תוך מספר שעות סביר להניח שניתן יהיה להבחין בצבעים בהירים יותר, עקב הסרת העדשה העכורה. עם זאת, הראייה צפויה להיות מטושטשת במהלך היומיים הראשונים, והעין יכולה להיות מעט רגישה לאור. יובש, גירוד מדי פעם, צריבה ו/או עיניים אדומות הם מצבים שכיחים לאחר הניתוח, אך התופעות הללו צפויות להסתיים תוך מספר ימים[5].
מעקב אצל הרופא יתבצע כיום-יומיים לאחר ניתוח קטרקט, לאחר שבוע, לאחר חודש ולאחר מס' חודשים. במידת הצורך, תעשה בדיקת עיניים כדי להתאים משקפי ראייה חדשים.

לעשות ולא לעשות אחרי ניתוח קטרקט [4]

להקפיד להשתמש בטיפות עיניים לפי ההוראות.
להשתמש במגן העיניים ומשקפיים.
להמשיך לקרוא, לצפות בטלוויזיה ולהשתמש במחשב כרגיל.
לשים משקפי שמש כשיוצאים מהבית.
להמשיך את הפעילויות והשגרה.
לא לשפשף או להפעיל לחץ על העין.
לא להכניס מים או סבון לעין.
לא לעשות פעילויות מאומצות.
לא להשתמש באיפור עיניים למשך שבוע.
לא להפסיק טיפול בניגוד להנחיית הרופא/ה.
לא לשחות במשך שבועיים לאחר הניתוח.

סיכונים וסיבוכים

סיבוכים לאחר ניתוח קטרקט הם אפשריים, אך הסיכויים לכך קטנים, ובדרך כלל מדובר בבעיות הניתנות לניהול. ניתוח קטרקט יכול להחזיר את הראייה למצב שלפני הקטרקט. עם זאת, התפתחות שכיחה (בשלושה מתוך 10 חולים) בעקבות ניתוח קטרקט היא כאשר חלק מהעדשה הטבעית שלא הוצאה (באופן מכוון) במהלך הניתוח תמפתח רקמת צלקת ותגרום לטשטוש הראייה[5].
בניגוד לקטרקט, ניתן לטפל בצלקת בשיטה שנקראת לייזר יאג (YAG laser capsulotomy) – טכניקה שעושה שימוש בקרן לייזר כדי ליצור חור זעיר ברקמת הצלקת שמאחורי העדשה, וכך לאפשר לאור לעבור. צלקת עלולה להתפתח שבועות, חודשים ואפילו שנים, לאחר ניתוח קטרקט[5].

סיכונים וסיבוכים נוספים:

יובש בעיניים- לרוב ניתן להתגבר על כך באמצעות טיפות עיניים מתאימות.
עליית לחץ תוך עיני- בשל הטראומה לעין, מטופל תרופתית.
בצקת בקרנית- סיבוך אשר גורם לעכירות בקרנית, ולטשטוש ראייה, חולפת עם זיהוי וטיפול מתאים.
היפרדות רשתית- בעקבות דימום מתמשך (נדיר).

תוצאות הניתוח

לאחר ניתוח קטרקט המטופל או המטופלת אמורים להיות מסוגלים לראות דברים בצורה לא מטושטשת, לא להסתנוור באופן קשה מאורות בהירים, להבדיל בקלות בין הצבעים. במידה וקיים מצב בריאותי אחר המשפיע על העיניים, כגון סוכרת או גלאוקומה, ייתכן שהראייה עדיין תהיה מוגבלת, גם לאחר ניתוח מוצלח[2].

[1] https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/cataract-surgery/about/pac-20384765
[2] https://www.nhs.uk/conditions/cataract-surgery/
[3] https://www.aao.org/eye-health/diseases/what-is-cataract-surgery
[4] https://my.clevelandclinic.org/health/treatments/21472-cataract-surgery
[5] https://www.hopkinsmedicine.org/health/treatment-tests-and-therapies/cataract-surgery

רופאים בתחום

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר מירב שגב

5.0

( 9 חוות דעת )

"הייתה לי חוויה ממש טובה ממירב. היא הייתה נעימה והסבירה לי הכל בצורה מדויקת. במהלך הבדיקה שאלה כל רגע אם נוח לי ואם הכל בסדר. הייתה לגמרי מדהימה, והחוויה הייתה מצויינת. לגמרי ממליצה עליה !"

קראו עליי עוד

נוירוכירורגיה

ד"ר שלמה דוידוביץ נוירוכירורג מומחה לניתוחי פריצת דיסק בשיטה האנדוסקופית

קראו עליי עוד

קרדיולוגיה

ד"ר מרק ברזינס קרדיולוג בכיר המבצע את כל בדיקות הלב הלא פולשניות במרפאתו

קראו עליי עוד

לקביעת תור

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: קופת חולים אישרה לי ניתוח קטרקט בבית חולים קרוב למקום מגורי. בבית חולים זה בקשו ממני להוסיף 500 ש"ח כדי לקבל עדשה יותר טובה. מה המשמעות של עדשה יותר טובה? החומר הוא אינרטי ולא נראה לי שיש הבדל. אולי בגמישות העדשה?
תשובה: היתרון הגדול של העדשות החדישות הוא יכולתן להביא להפסקת הצורך במשקפיים לאחר הניתוח. העדשות הישנות היו בנויות כך שאפשרו התמקדות בודדת - למרחק רב או למרחק קרוב, או לעיתים למרחקי ביניים. העדשות החדישות מאפשרות ראיה מולטיפוקאלית, כלומר להגיע למיקוד באותה עדשה לראיה מקרוב ולראיה מרחוק, ובכך מפחיתות את הצורך במשקפיים. העדשות עדיין אינן יעילות במאה אחוז. בחלק מהחולים יש נטיה להסתנוורות, וכן קשיים בראיה מקרוב, מה שבכל זאת מצריך שימוש במשקפיים. נקודת החולשה הבולטת ביותר של העדשות החדישות היא שאינן בסל התרופות, וכנראה שזוהי הסיבה לכך שהתבקשת להוסיף תשלום. בהצלחה ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 60. נותחתי לפני יומיים ניתוח קטרקט בו הוחלפה עדשה, ובביקור אצל הרופא נמסר לי שהכל תקין. קיבלתי טיפות סטרודקס וולטרן. אני סובל גם מגלאוקומה. בעין המנותחת יש לי בצקת, ונאמר לי שזה עניין של שבועיים-שלושה. הראייה עכורה ומטושטשת, ומדאיג אותי שאני
תשובה: המצב שאתה מתאר אינו חריג. תקופת הריפוי לאחר ניתוח קטרקט אורכת מספר ימים, ואם הבצקת משמעותית יותר, ההחלמה יכולה להימשך שבוע, שבועיים ואף שלושה. מקור הבצקת בקרנית הוא בפתחים שנוצרו ובמגע בה במהלך הניתוח. מפתחים אלה הוציאו את העדשה המקורית והכניסו את העדשה המלאכותית. כתמים צבעוניים יכולים להיגרם כתוצאה ממקדמי שבירה שונים בקרנית, דבר המתרחש בשל הבצקת שתוארה. לגבי השימוש בסטרודקס (סטרואיד בטיפות) וגלאוקומה, באופן עקרוני, סטרואידים (בעיקר בטיפות) יכולים לגרום גלאוקומה או להרע את מצבה של גלאוקומה קיימת. הסטרואידים עוזרים לתהליך ההחלמה, למניעת דלקת לאחר הניתוח. אם הלחצים התוך-עיניים מאוזנים, אם מצב עצבי הראייה שפיר ואם אין עדות לנזק בשדות הראיה, אין מניעה ליטול סטרואידים לתקופה של כמה ימים עד שבוע. מומלץ להגיע לביקורת אצל רופא עיניים כשבוע לאחר תום הניתוח. אציין כי אין תמימות דעים בספרות המקצועית, וכתוצאה מכך בפרקטיקה הרפואית, לגבי השימוש בסטרואידים לאחר ניתוח קטרקט, ובפרט אצל חולי גלאוקומה לאחר ניתוח קטרקט. בכל במקרה של החמרה במצב הקיים, או של התפתחות סימפטומים חדשים בעיניים, מומלץ לפנות לרופא עיניים בהקדם. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 60, חולת סוכרת. עברתי לפני 5 ימים ניתוח קטרקט. ביום הוצאת התחבושת הופיעה בעין המנותחת דלקת קשה. קיבלתי טיפות דתאמיצין 4 פעמים ביום, למרות שכתוב שאסור לחולה סוכרת להשתמש בהן. הדלקת עברה לעין השניה ואני סובלת מכאבים חזקים וממוגלה בעיניים. הרופא
תשובה: לאחר ניתוח קטרקט מומלץ ליטול טיפות הכוללות מרכיב סטרואידאלי ומרכיב אנטי-בקטריאלי. קיימים בשוק מספר תכשירים המורכבים משני מרכיבים אלה, ביניהם Dexamycine, Dethamycine ועוד תכשירים נוספים. דרך הנטילה היא טופיקלית, כלומר בטיפות לעיניים. המרכיבים הפעילים בשתי תרופות אלו הם Neomycin ו- Dexamethasone וניתן לקבל אינפורמציה נוספת לגבי תרופות אלו בקישורים הבאים בפורטל אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=91
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אבקש לדעת מה ההבדל בין ניתוח פטריגיום לקטרקט? האם ניתן לראות בניתוח פטריגיום ניתוח קטרקט?
תשובה: פטריגיום הוא קרום בצורת משולש הנמצא על הקרנית, בדרך כלל בחלקה הפנימי, שנוצר על ידי לחמית מעובה ומנוונת והמופיע בעיקר באקלים חם. קטרקט היא עכירות של העדשה הגורמת לעיוורון חלקי או מלא. העכירות היא בדרך כלל תהליך ניווני תלוי גיל. גורמים נוספים המאיצים את התהליך הם עישון, צריכת אלכוהול, חשיפה לשמש, שימוש קבוע בסטרואידים וסוכרת. הטיפול המקובל ביותר בשני המקרים הוא ניתוח להחלפת העדשה, המחזיר את הראיה לקדמותה. לעוד מידע: http://www.infomed.co.il/questions/q_050804_2.htm
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: רופא העיניים שלי שלח אותי לבדיקת שדה ראיה בשל חשד לקטרקט. לאחר עיון באתר הבנתי שהמחלה הזאת מופיעה בעיקר באוכלוסיה המבוגרת. אני בת 29, בריאה לחלוטין. מעולם לא הזדקקתי למשקפיים, אך בחודש האחרון אני לא מצליחה לנהוג בלילה, האורות מסנוורים אותי, ואני רוא
תשובה: באופן עקרוני, ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה מלאה, אולם יש לזכור שגם להרדמה מלאה סיבוכים וסיכונים, ועל כן, כאשר הדבר אינו הכרחי, מומלץ לעשות את הניתוח בהרדמה מקומית על ידי טיפות או זריקה. ניתוח הקטרקט הוא ניתוח מאוד שכיח ברפואת עיניים, וכשוא נעשה על ידי רופא מיומן, וללא אירועים חריגים, הוא אמור לארוך פחות מחצי שעה. אני ממליץ בחום להימנע מהרדמה כללית אם הדבר לא הכרחי. לקבלת פרטים נוספים לגבי אפשרויות הרדמה, פני לרופא העיניים ולרופא המרדים בבדיקתך לפני הניתוח. בברכת רפואה שלמה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מדוע מעדיפים לבצע ניתוח קטרקט בכל עין בנפרד ולא בשתי העיניים בו זמנית?
תשובה:
מכיוון שקטרקט לרוב פוגע בשתי העיניים, המטופל חש טשטוש ראייה כללי, ולא תמיד יודע להבחין היכן התהליך מתקדם וגורם לפגיעה גדולה יותר בראייה. ע"י בדיקה של רופא עיניים ניתן להחליט על העין בה הדחיפות הניתוחית היא רבה יותר. לעיתים ניתן לבצע ניתוח אחד ולהמתין עם מעקב על העין השנייה. במידה וכן צריך ביצוע ניתוח בשני הצדדים, הרופאים מעדיפים לעשות זאת בנפרד, ולא בשתי העיניים יחד, על מנת שלא לגרום לאי נוחות ומוגבלות אצל המטופל, שעלולה להיווצר במידה וקיימים סיבוכים ניתוחיים (דלקת/בצקת בקרנית). לכן, מזמינים את המטופל לניתוח אחד, ולאחר מעקב שמראה כי השיפור בעין ניכר ואין סיבוכים מיוחדים, ניתן לעבור ולטפל בעין השנייה, לאחר מספר חודשים.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אילו סוגי עדשות משתילים בעין בניתוח קטרקט?
תשובה:
ישנם מספר סוגי עדשות מלאכותיות אשר בהם משתמשים בהחלפת העדשה העכורה בניתוחי קטרקט: הסוג הנפוץ ביותר המושתל נקרא עדשה מונו-פוקאלית (monofocal lens), אשר לה חוזק אופטי שווה בכל צידי העדשה, ומאפשרת ראייה טובה למרחק, לעיתים בעזרה קלה של משקפיים בלבד. עדשה מסוג זה אינה מתקנת אסטיגמטיזם ("צילינדר") ומצריכה אמצעי תיקון לראייה מקרוב (משקפיים/עדשות). הסוג השני- עדשה בצורת גליל- (toric lens)- יכולה לתקן אסטיגמטיזם וראייה למרחק אצל מרבית המטופלים, אולם עדיין מצריכה תיקון לראייה מקרוב. הסוג השלישי- עדשה מולטי-פוקאלית (multifocal lens)- נחשבות כעדשות המתקדמות יותר בתחום כיום, ובעלות מגוון חוזקים אופטים המאפשרים לתקן הפרעות ראייה שנות- למרחק, למרחק בינוני ולקרבה.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני מעוניין להבין כיצד מתיישבת העובדה שקטרטקט ניתן לטיפול במרבית המקרים עם העובדה שקטרקט עדיין נחשב לגורם מרכזי לעיוורון בישראל. אם ניקח לדוגמה את שנת 2005, שלגביה יש לי נתונים, 114 אנשים קיבלו תעודת עיוור, וקטרקט הוא הסיבה העיקרית לעוורונם. האם יש מ
תשובה: קטרקט אינו נחשב לגורם מרכזי לעיוורון בישראל או בעולם המערבי בכלל. כאשר בודקים את הנתון שאתה מביא לגבי 114 מקרים מ-2005 או 107 מקרים מ-2006, בהם אנשים קיבלו תעודת עיוור בגלל קטרקט, ניתן לראות כי שיעורם הוא 6% ו-6.4% בהתאמה מסך כל המקרים בהם קיבלו אנשים תעודת עיוור בשנים אלו. נוסף על כך, הנתונים מתייחסים לכל מקרי הקטרקט, מקטרקט מולד ועד לקטרקט תלוי גיל, מילדים שכתוצאה מהקטרקט סובלים מעין עצלה ועד לאנשים שנותחו בשל הקטרקט עם סיבוכים במהלך הניתוח או אחריו. הגורמים המרכזיים בעולם המערבי לעיוורון (וכתוצאה מכך גם להוצאת תעודת עיוור) הם ניוון תלוי-גיל של המקולה (AMD), רטינופתיה סוכרתית ומחלת הגלאוקומה, אשר ביחד הם יותר מ-50% מהמקרים בהם הוצאה תעודת עיוור. בעולם השלישי, שני גורמים מרכזיים נוספים הם מחלת הטרכומה והקטרקט, מאחר שהיכולת לקבל טיפול רפואי מוגבלת בארצות אלו. נעשים מאמצים בינלאומיים בהיקף נרחב (על ידי ה- WHO וארגונים פרטיים) לטיפול בשתי מחלות אלו. הטיפול בקטרקט הוא כירורגי, והשיפור בטכניקות הניתוחיות ובאופטיקה (העדשות שמשתילים) הקטינו את הסיבוכים (שעדיין ישנן) והעלו את שביעות רצון המטופלים. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם קטרקט יכול לחזור בעין לאחר ניתוח?
תשובה:
כן. לעיתים לאחר מספר שנים ישנה שוב תחושה של המטופל כי קיימת עכירות או טשטוש בראייה. הסיבה יכולה להיות קטרקט "משני", ונגרם כאשר קפסולת העדשה המלאכותית מתקשה ועוברת תהליך דומה לעדשה המקורית (posterior capsule opacification). הטיפול במקרה כזה אינו מצריך ניתוח החלפת עדשה מחדש, אלא יצירת חור קטן בעדשה ע"י מכשיר לייזר, אשר מסיר את האזור העכור. פעולה זו לרוב משפרת את הראייה במידה ניכרת במהירות.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה הסיבה לכך שלא מנתחים קטרקט מייד עם האבחון, אם הוא ממילא יתקדם?
תשובה:
אין זה מדויק. קטרקט כמו רוב התהליכים בגוף יכול להיעצר או להתקדם, ואין דרך טובה לחזות זאת מראש, פרט למעקב. כאשר מאבחנים קטרקט בגיל יחסית צעיר, ומדובר בפגיעה מינורית שאינה גורמת לנזק תפקודי או ירידה ממשית בראייה, אין צורך לפנות ישירות לניתוח. ניתוח זה כמו כל ניתוח מלווה בתופעות לוואי וסיבוכים אפשריים, ולמרות שאכן מדובר בניתוח פשוט וקצר, עם אחוזי הצלחה גבוהים מאד, לא צריך לסכן עין יחסית בריאה ללא סיבה מספקת לכך. מטופלים אשר נמצאים תחת מעקב סדיר אין סיבה כי ימהרו לנתח, וכדאי לסמוך על הרופא שיפנה לניתוח ברגע המתאים לכך ביותר.
לפתיחה בעמוד חדש >