גמילה מעישון היא בחירה באחת או יותר מדרכי הטיפול שעשויות לעזור לאדם להפסיק לעשן סיגריות[1]. זו אחת הפעולות החשובות ביותר שאנשים יכולים לעשות כדי לשפר את בריאותם, ללא קשר לגיל או לכמה זמן הם מעשנים[2].
נכון לדו"ח של משרד הבריאות מ-2021, בכל שנה נפטרים בישראל כ-8,000 מעשנים, כאשר שיעור העישון בגברים הוא 25.6%, לעומת 14.8% אצל נשים. שיעור העישון בגברים בארץ גבוה בכ-3% מהממוצע הכולל ממדינות ה-OECD, ושיעור העישון בקרב נשים בארץ גבוה בכ-1% מהממוצע הכולל במדינות אלו[3].
חשוב לדעת כי עישון עלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות, וגמילה מעישון מפחיתה מאוד את הסיכון ללקות במחלות הקשורות לעישון. לעיתים יש צורך בטיפולים חוזרים כדי להפסיק, אך קיימים טיפולים ומשאבים רבים ויעילים להפסקה וניתן להגיע למצב של גמילה מעישון לתמיד[4].
צילום: shutterstock | Arthit Premprayot
מטרת הטיפול
מטרתה של גמילה מסיגריות היא להוביל לשיפור במצב הבריאותי של המעשן/ת האקטיבי/ת, כמו גם של סביבתו. הנה כמה מהיתרונות שבגמילה מעישון[2]:
גמילה מסיגריות יכולה לשפר באופן משמעותי את מצב הבריאות ואת איכות החיים של המטופל/ת.
היא גם מפחיתה את הסיכון לתמותה מוקדמת ויכולה להוסיף עד 10 שנים לתוחלת החיים.
גמילה מסיגריות תורמת לבריאותם של אנשים שכבר אובחנו עם מחלת לב כלילית או COPD.
הפסקת עישון מועילה לבריאותן של נשים בהריון, כמו גם לעוברים שלהן.
היא מפחית את הנטל הכספי הכרוך בעישון.
גמילה מוקדמת בחיים מובילה ליתרונות בריאותיים גדולים יותר, אך היא מועילה לבריאות בכל גיל.
גמילה מעישון היא הדרך הטובה ביותר להגן על בני משפחה, חברים ואחרים מפני הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בעישון פסיבי.
מתי מתבצע
גמילה מעישון מיועדת למי שנחשב למעשן אקטיבי – מי שעישן 100 סיגריות במהלך חייו וכיום מעשן סיגריות על בסיס יומי או אחת לכמה ימים. הגמילה מיועדת למעשני כל סוגי הטבק והניקוטין לרבות סיגריות, סיגרים, נרגילה, מקטרת, סיגריות אלקטרוניות/אידוי ועוד [5].
הכנות לטיפול
כדי לצלוח תהליך גמילה מעישון, חשוב לבחור את הטיפול הטוב ביותר, אשר תלוי בהעדפה האישית של כל מטופל/ת, בגיל, אם את בהיריון או מניקה, ובכל מצב רפואי אחר. לצורך בחירת הטיפול המתאים ביותר, מומלץ בשלב ראשון לגשת לרופא משפחה או למשרד הבריאות, למוקד 6800*. [6]
מהלך הטיפול
טיפול תרופתי קיימים מספר תכשירים הזמינים בבתי המרקחת (עם או בלי מרשם), אשר נועדו לעזור בהפסקת העישון ובהפחתת תסמיני הגמילה. מחקרים הראו שתרופות אלו יכולות להיות יעילות, אך התוצאות היעילות ביותר הן כאשר משתמשים בהן לצד טיפול התנהגותי לגמילה מסיגריות. להלן התרופות המקובלות כיום[7]:
תחליפי ניקוטין (NRT) – אלו הם מדבקות, מסטיקים ולכסניות, המספקים כמות נמוכה של ניקוטין לגוף, אך ללא תוספת של חומרים רעילים שיש בסיגריות (כגון זפת ופחמן חד חמצני). זה יכול לעזור בהפחתת תסמיני גמילה כגון מצב רוח רע, שעלול להתרחש בהפסקת עישון.הטיפול בתחליפי ניקוטין נמשך בדרך כלל 8-12 שבועות, אז מתחילים להפחית בהדרגה את המינון, עד שבסופו של דבר מפסיקים. לרוב, ניתן להשיג תכשירים אלו בבתי המרקחת ללא מרשם, אך מומלץ להתייעץ עם הרוקח/ת או הרופא/ה לפני השימוש.
זייבן (בופרופיון) - תרופה ששימשה במקור לטיפול בדיכאון, אך נמצא כי היא עוזרת לאנשים להפסיק לעשן.לא ברור בדיוק איך המנגנון שלה עובד, אבל ככל הנראה מדובר בהשפעה על חלקי המוח המעורבים בהתנהגות התמכרותית.התרופה ניתנת עם מרשם רופא בלבד, והטיפול נמשך בדרך כלל כחודשיים.
שבוע עד שבועיים לאחר התחלת הטיפול התרופתי מומלץ לבצע פגישת מעקב עם הרופא/ה כדי לעקוב אחר תופעות לוואי ולבדוק את יעילות התרופה. שילובי תרופות - מחקרים מסוימים מצביעים על כך ששילוב של תחליפי עם בופרופיון שיפר את שיעורי הפסקת העישון[8].
טיפול התנהגותי נהוג להמליץ כיום על שילוב של טיפול תרופתי לצד תמיכה של טיפול התנהגותי לצורך גמילה מעישון. השילוב מייצר שיעורי גמילה גבוהים יותר מכל סוג של טיפול לבד[9]. להלן כמה מהטיפולים ההתנהגותיים המקובלים כיום:
סדנאות - כיום ניתן ליהנות משילוב של סדנאות הניתנות במסגרת מערכת הבריאות. פרט למידע על התרופות לגמילה, סדנאות אלו נועדו לתת למטופלים/ות כלים להתמודדות עם התלות ההתנהגותית שבעישון, למשל לזהות את המצבים המעוררים רצון לעשן וללמוד להתמודד איתם. הנה דוגמה לשתי סדנאות הניתנות במסגרת מערכת הבריאות:
סדנה של משרד הבריאות – קיימת אופציה לגמילה מעישון במסגרת תוכנית הנמשכת כחודש וחצי וכוללת מפגש אחת לשבוע בהתאם לנוחות של המעשן/ת. במידת הצורך, אפשר לפרוש את הסדנה למשך זמן ארוך יותר. למידע נוסף ניתן לפנות למשרד הבריאות בטלפון 6800*.[3]
סדנה של כללית – סדנה המשלבת תמיכה קבוצתית והתאמה אישית, שבה מבצעים מפגשים במספר מרכזים ברחבי הארץ, או מפגשים דיגטליים. מדובר במפגש אחת לשבוע במשך 8 שבועות, והסדנה אינה כרוכה בתשלום למבוטחי הקופה. לפרטים נוספים, יש לפנות למוקד של כללית 2700*.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT – שיטת טיפול המסייעת בשינוי התנהגותי על ידי זיהוי טריגרים המעודדים עישון, כמו גם פיתוח מיומנויות שימנעו עישון כגון התמודדות מול מצבי לחץ[10].
ראיון מוטיבציוני MI – גם טיפול זה מתמקד בשינוי התנהגותי, אך הדבר נעשה באמצעות חיזוק המטופל/ת. להבדיל מהרבה גישות אחרות, גישה זו נטולת עימותים ומטרתה להוביל לשיתוף פעולה, לשיפור המוטיבציה לביצוע השינוי ולתחושת אוטונומיה (אחריות למעשים) של המטופל/ת[9].
מיינדפולנס - בטיפולי גמילה מעישון המבוססים על מיינדפולנס, המטופלים לומדים להגביר את המודעות לתחושות, למחשבות ולתשוקות שעלולות להוביל חזרה לעשן, כמו גם כיצד להתנתק מהן[9].
גרייה מגנטית TMS גישה חדשה יחסית לטיפול בהתמכרות. מדובר בהתערבות פיזיולוגית המעוררת באופן לא פולשני פעילות עצבית באזורים מסוימים במוח. במקור, המכשיר אושר ע"י ה-FDA לטיפול בדיכאון במבוגרים, אך קיים מחקר על השימוש במכשיר כטיפול לגמילה מעישון שנמצא בשלבים מתקדמים והראה יעילות[11].
אחרי הטיפול
עם הזמן, אנשים שמפסיקים לעשן עשויים להרגיש ביתרונות בריאותיים רבים. אחרי עישון הסיגריה האחרונה, הגוף מתחיל סדרה של שינויים חיוביים שנמשכים שנים ארוכות. הנה כמה מהשינויים2:
דקות ספורות אחרי סיום הסיגריה קצב הלב יורד.
לאחר יממה רמת הניקוטין בדם יורדת לאפס.
לאחר מספר ימים רמת הפחמן החד חמצני בדם יורדת לרמה של אדם לא מעשן.
לאחר חודש עד שנה השיעול וקוצר נשימה מופחתים.
לאחר שנה עד שנתיים הסיכון להתקף לב יורד באופן משמעותי.
3 עד 6 שנים לאחר גמילה מעישון, הסיכון הנוסף למחלת לב כלילית יורד ב-50%.
5 עד 10 שנים לאחר ההפסקה הסיכון הנוסף לסרטן הפה, הגרון וחלל הגרון יורד ב-50%, והסיכון לשבץ מוחי פוחת.
הסיכון הנוסף לסרטן ריאות יורד בחצי לאחר 10-15 שנים, כמו גם הסיכון לסרטן שלפוחית השתן, הוושט והכליות.
לאחר 15 שנה הסיכון למחלת לב כלילית יורד קרוב לרמה של אדם שאינו מעשן.
לאחר 20 שנה הסיכון לסרטן הפה, הגרון וחלל הגרון, כמו גם הסיכון לסרטן הלבלב, יורדים קרוב לרמה של אדם שאינו מעשן.
לאחר 20 שנה גם הסיכון הנוסף לסרטן צוואר הרחם יורד בחצי.
סיכונים
תחליפי ניקוטין לרוב גורמים רק לתופעות לוואי קלות כגון פריחה בעור. במידה ותופעות הלוואי מחמירים, יש להתייעץ עם הרופא/ה. כמו כן, במקרה של היריון, יש להתייעץ עם הרופא/ה לגבי נטילת תחליפי ניקוטין, וכן גם אנשים שעברו התקף לב בשבועות האחרונים או שיש להם בעיות לב או כאבים בחזה[12].
שימוש בזייבן למתבגרים מתחת לגיל 18 אסור, כמו גם לנשים בהיריון ולאנשים עם היסטוריה של בעיות רפואיות כגון אי ספיקת כליות, צריכת אלכוהול מוגברת, הפרעות אכילה, הפרעה דו קוטבית ועוד[13].
בנוסף, זייבן עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון יובש בפה ובעיות שינה. במידה וישנם שינויים בהתנהגות, כגון כעס, דיכאון, מחשבות אובדניות או ניסיון התאבדות, יש לפנות במהרה לייעוץ רפואי[13]. לצד כל אלו, חשוב לדעת ששימוש באחת מהתרופות להפסקת עישון הוא הרבה יותר בטוח מאשר להמשיך לעשן[12].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
מחלת לב איסכמית 
טיפול EMDR 
