ניתוח כיס מרה (Cholecystectomy (Gallstone (Removal Surgery)

תשובה:

לניתוח הלפרוסקופי מספר יתרונות בולטים על פני הניתוח הפתוח לכריתת כיס המרה:

ראשית, צמצום הנזק לרקמה בשל החתכים הקטנים יחסית, אשר מפחיתים משמעותית את מידת הזיהומים, הדימומים והטראומה המקומית לרקמה. לפיכך, בניתוח לפרוסקופי נגרמים פחות כאבים ואי נוחות למטופל, ולכן משך ההחלמה מהיר יותר. בניתוח פתוח, משך האשפוז לרוב ארוך יותר, והוא מלווה בסיבוכים רבים יותר של זיהומי פצע ודימומים. מאידך, ניתוח לפרוסקופי הינו מסובך יותר לביצוע, ודורש מיומנות וניסיון רבים יותר מהמנתח. בידיים לא מיומנות מספיק, ניתוח זה עלול לגרום לשיעור רב יותר של סיבוכים רקמתיים מאשר ניתוח פתוח.

תשובה: דופן דקה של כיס מרה הוא ממצא תקין. אם הדופן היה מעובה, היה עולה חשד לדלקת של כיס המרה. הטיפול תלוי בקליניקה. אם האבנים התגלו במקרה ואינן גורמות סימפטומים, אין צורך בטיפול מיוחד ברוב המקרים, אולם אם האבנים גורמות כאבים או דלקת בכיס במרה או בדרכי המרה, יש מקום לטיפול. הטיפול המומלץ הוא כריתת כיס המרה. אמליץ לך להיוועץ עם רופא כירורג לגבי אפשרות זו. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

כן. נכון, כיס המרה הוא איבר בעל חשיבות מסוימת, בייצור ואגירת חומצות המרה. חומצות אלו חיוניות לנו לשם ספיגת השומנים מהמזון דרך דופן המעי אל זרם הדם. למרות זאת, אין לנו בעיה לחיות בלעדיו, במידה וגורם ל"צרות". אדם שעבר כריתת כיס מרה מקבל תחליפים מלאכותיים לחומצות המרה ע"י כדורים של חומצות מרה לכל החיים.

תשובה: אבנים בכיס המרה יכולות לגרום לכאבים בבטן. הכאבים בדרך כלל מופיעים בבטן עליונה בצד ימין אבל לפעמים ברום הבטן. הכאבים מופיעים לאחר ארוחה, בזמן שכיס המרה מתכווץ ולוחץ את האבנים על מוצא כיס המרה. הכאב יכול להקרין לגב או לכתף ימין, הוא רציף ונמשך בדרך כלל עד 4 שעות כל פעם. לאחר שכיס המרה נרפה הכאבים חולפים. האבחנה של אבנים בכיס המרה נעשית בעיקר על ידי אולטרסאונד. בחולים עם כאבים המתאימים לכאבים הנגרמים מאבנים בכיס המרה ועדות לאבנים באולטרסאונד מומלץ לבצע ניתוח כריתת כיס המרה. אבל יש לציין שמרבית האנשים עם אבנים בכיס המרה יישארו ללא סימפטומים, ולכן אין המלצה לכרות את כיס המרה לאחר ממצא אקראי של אבנים באולטרסאונד, אלא בחולים סוכרתיים או עם מחלות המוליטיות של הדם. לפעמים חולה עם כאבים בבטן וממצא של אבנים בכיס המרה מנותח, אבל ממשיך לסבול מכאבים. בדרך כלל מתברר שהסיבה לכאבי הבטן לא הייתה האבנים. כאבים בבטן עליונה יכולים לנבוע מבעיה בכבד (אז הכאבים בדרך כלל בצד שמאל), מדלקת בלבלב, מבעיות בקיבה או בוושט ולפעמים גם עקב דלקת ריאות או ממקור לבבי. במקרה שלך הכאבים מופיעים בצד ימין וסבלת בעבר מדלקת בלבלב, ולכן מאוד ייתכן שמקור הכאבים הוא מדלקת חוזרת בלבלב. מקור נוסף לכאבים בבטן עליונה מצד ימין הוא הטחול, ולפעמים אוטם בטחול גורם לכאב פאומי, חד ועז. בהחלט מומלץ להיבדק שוב על ידי הרופא המטפל ולבצע בדיקות דם והדמיה בהתאם לצורך על מנת לגלות את מקור הכאבים.

תשובה:

הגוף שלך יתפקד מצוין גם ללא כיס המרה שלך. מיצי המרה יזרמו ישירות מן הכבד שלך אל עבר המעי הדק. ייתכן ויהיה שינוי באופן שבו תעכל את המזון שלך, אולם סביר להניח כי לא תבחין כלל בשינויים אלה.

תשובה: הרמה של ALT אצלך כלל אינה גבוהה. יכול להיות שערך הנורמה במעבדה שבה עשית את הבדיקה מוגדר אחרת, אבל בכל מקרה, הערך כלל אינו מעיד על צהבת. באופן תיאורטי, יכולה להיות צהבת נגיפית מסוג C גם עם ערכים כאלה, אבל זה ממש לא סביר. את בהחלט יכולה לקחת גלולות. אך יש להמשיך לעקוב אחר רמת אנזימי הכבד. הגלולות כשלעצמן יכולות לגרום לעלייה ברמתם של אנזימים אלו. נגד הפטיטיס C אין חיסון, אז ודאי שלא קיבלת חיסון כזה. לדעתי אין כרגע מקום לבדיקות נוספות, ולמען השקט הנפשי שלך את יכולה לפנות לרופא המטפל כדי לשמוע גם את דעתו. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה:

התשובה היא לא. אבני מרה מתחלקות באופן מקובל לאבנים סימפטומטיות, כלומר הגורמות לסימנים וסימפטומים אצל המטופל- חום, דלקת מקומית, כאבים, צהבת וכו', ואבנים לא סימפטומטיות- אשר מתגלות במקרה לרוב בבדיקות אולטרא-סאונד שנעשות בכלל למטרה אחרת. אבנים שאינן סימפטומטיות אינן דורשות ניתוח, אלא מעקב בלבד. אבנים סימפטומטיות דורשות ניתוח לכריתת כיס המרה (שכן אין טעם בהוצאת האבנים בלבד, והשארת הכיס כמקור להיווצרות אבנים נוספות). במקרים של דלקת בכיס המרה, ישנן דעות חלוקות לגבי תזמון הניתוח, יש החושבים שיש להמתין עם הניתוח מספר שבועות לאחר חלוף הדלקת, ויש הטוענים שיש לנתח בהקדם האפשרי.

תשובה: מרבית האבנים בכיס המרה (80%) הן אסימפטומטיות, כלומר אינן מלוות בתסמינים, ולכן אינן דורשות טיפול. כאשר האבנים סימפטומטיות, קיימת סכנה להישנות הסימפטומים, וסיכוי מוגבר להופעת סיבוכים - ולכן כדאי לטפל. טיפול הבחירה הוא טיפול ניתוחי, ווכיום השיטה הנפוצה היא השיטה הלפרוסקופית, שהפכה את השימוש בשיטות לא ניתוחיות לטיפול באבני כיס המרה פחות ופחות נפוץ. קיימות שלוש דרכים לא ניתוחיות לטיפול באבני מרה, ולעיתים משתמשים בשילוב של כמה מהן. השיטות הלא ניתוחיות נשמרות בעיקר עבור חולים עם אבני מרה סימפטומטיות, אשר עקב מחלות רקע - ניתוח יהווה עבורם סכנת חיים. 1. טיפול תרופתי ב- acid Ursodeoxycholic 2. Contact dissolution - החדרת מחט אל כיס המרה דרך הכבד, ובאמצעותה החדרת חומרים שימיסו את האבנים. 3. Extracorporeal shock-wave lithotripsy - ריסוק אבנים ע"י גלי הדף על קוליים. לקריאה נוספת בנושא תוכלי לפנות ל: http://digestive.niddk.nih.gov/ddiseases/pubs/gallstones/index.htm

תשובה:

התוויות נגד לביצוע ניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס מרה הן למשל- חוסר זיהוי אנטומי מספק, בשל קיום שונות אנטומית אצל מטופלים מסוימים (שונות זו נפוצה יחסית בדרכי המרה וישנן הרבה ואריאציות). סיבה נוספת לבצע מלכתחילה ניתוח פתוח היא בחשד לממאירות, כאשר בדיקות דם, אולטרא-סאונד או CT קודמים לניתוח הדגימו אפשרות שמדובר בגידול של דרכי המרה, הגורם לחסימה. לעיתים ניתוח מתחיל בלפרוסקופיה אבל בשל בעיות במהלך הניתוח מחליט המנתח לעבור לניתוח פתוח. לרוב מדובר בקשיים בניתוק כיס המרה, ומעדיפים לנקוט באמצעים הבטוחים ביותר עבור המטופל.

תשובה: מימדיה של כליה ממוצעת הם אורך: 10 ס"מ, רוחב: 6 ס"מ, עובי: 3 ס"מ, משקל: 150 גרם. אני מניחה שה-9 וה-10 ס"מ שציינת מתייחסים לאורך הכליות שלך. ערכים אלו הם בתחום הנורמה. תפקוד כלייתי מוערך, באופן כללי, על פי ערכי ה- Urea וה- Creatinin. מובן שאם נמצאות בעיות ספציפיות, ממשיכים את ההערכה על ידי איסוף שתן, בדיקות הדמיה, ביופסיות של הכליה ועוד. כמות החלבון התקינה בשתן היא עד 150 מ"ג ליממת איסוף שתן. בהריון משתנה תפקודן של מערכות פיזיולוגיות רבות, ובתוכן גם מערכת השתן. קצב הסינון הכלייתי וזרימת הדם לכליה עולים שניהם. לכן יש יחס מעט שונה לחלבון או לרמת סוכר גבוליים בשתן במהלך הריון. לא הבנתי את היחידות שציינת עבור הערכים שנמצאו אצלך בשתן בזמן ההריון, אך ערכי החלבון באיסוף שתן של 24 שעות בין 200 ל-300 מ"ג נחשבים עדיין לנורמליים. הפרשה של מעל 300 מ"ג ליממה מצריכה בירור נוסף. בכל מקרה, אין להקביל בין בדיקות שתן שנעשו במהלך הריון לבין אלו שאינן במהלך הריון. לפי סיפורך, לא נשמע שיש לך ממה לחשוש, אך למען הסר ספק, את יכולה לבקש בדיקת שתן כללית חוזרת, ולפי התוצאה להיוועץ ברופא המטפל לגבי צורך באיסוף שתן לחלבון או בבירור אחר. בהצלחה בניתוח! בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד