שחזור שד (Breast Reconstruction Surgery)

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

שתלי רקמה (flap או free flap) הנפוצים ביותר בניתוח שחזור שד הם:

*שתל רקמה גבי (latissimus dorsi flap)- אשר נלקח מהשריר הרחב האלכסוני בגב, וכולל את רקמת העור, השריר והשומן הגבי, מבלי לנתקו ממקומו המקורי, ע"י היפוך של הרקמה כלפי בית החזה. בצורה כזו נשמרת אספקת הדם המקורית של הרקמה.

*שתל רקמה בטני (TRAM flap)- נלקח משריר ה-rectus abdominis אשר בקדמת קיר הבטן, ע"י היפוך פיסת רקמה לכיוון בית החזה מבלי לנתקה ממיקומה המקורי, או ע"י ניתוק פיסת רקמה והעברתה אל אזור החזה. בכל אחד מהמקרים המנתח דואג להעביר גם את אספקת הדם אל השתל במיקומו החדש.

תשובה:

נכון. אחד הסיבוכים ארוכי הטווח של ניתוח לשחזור שד באמצעות שתל מלאכותי, הוא היווצרות קופסית- מעטפת קשה שהגוף יוצר סביב השתל וגורמת לכך שהשד מתקשה. ההתקשות עלולה להיות מלווה בכאבים ושינויים בתחושה. הקופסית מדורגת בארבע דרגות קושי והיא מתחילה להיווצר לאחר הניתוח. ברוב המקרים לא מרגישים בה. במקרים בודדים נוצרת קופסית נוקשה. שכיחות תופעה זו היא בכ-3-9% מהניתוחים. נוסף על התקשות השד, הקופסית עלולה ליצור עיוותים: שוליים או עיוותים הבולטים לעין בכל אזור השדיים, אי נוחות או כאב באזור החזה, שינוי בתחושה או איבוד תחושה בכל אזור בחזה או באזורים סמוכים. אפשרויות הטיפול בקופסית הנוקשה כוללות את הוצאת השתלים, קילוף הקופסית והחזרת השתלים למקום, החלפת מיקום השתל או החלפת סוג השתל.

תשובה:

ניתוח כריתת שחלות מניעתי מוצע לנשים אשר מצויות בסיכון גבוה לפתח ממאירות של השחלה, אשר נחשבת יחסית "אלימה" יותר מסוגי סרטן אחרים, בשל הגילוי המאוחר יחסית, וסוגי הגידולים, הנוטים לגדול ולהתפשט באופן מהיר יחסית. כיום ידועות 2 מוטציות עיקריות אשר הנשאיות שלהן מצויות בסיכון מוגבר לממאירות של השד והשחלה- מוטציות אלו קיימות בגנים הנקראים BRCA 1 ו-2. הסיכון לחלות בסרטן שחלה בקרב הנשאיות עומד על פי 20-30 יותר גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית, ועל כן, נשים אשר בוחרות להיבדק (עקב קיום ממאירות במשפחה בגיל צעיר), ונמצאות נשאיות, בוחרות לעיתים להסיר את שתי השחלות בגיל צעיר (לרוב לאחר שסיימו את תוכנית הילודה שלהן).

תשובה:

ההחלמה היא אינדיבידואלית. כל אישה מחלימה בקצב אחר, אולם לרוב תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן באזור ממנו נלקח שתל הרקמה, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. יש לציין, כי תתכן אסימטריה בין שני השדיים, ולא ניתן לצפות זאת מראש. ההחלמה של הרקמה היא זו שתקבע את מידת האסימטריה, בייחוד כאשר מתאימים שד אחד לשד השני המקורי (כלומר כאשר השחזור הינו חד צדדי).

תשובה: מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

נכון שניתוח לשחזור שד הוא אינו ניתוח עם אינדיקציה רפואית טיפולית, ואכן מדובר בניתוח נוסף, אולם קיימים מספר יתרונות שהוכחו בספרות הרפואית ולהם חשיבות לא פחותה מהחשיבות הטיפולית: השד נחשב כאחד מסמלי הנשיות והפוריות מאז ומתמיד. שחזור ושיקום אסתטי נמצא כמשפר את ההתמודדות הנפשית עם מחלת הסרטן, ע"י שיפור דימוי הגוף בעיני האישה, וכך משפר גם את התפקוד החברתי שלה לאחר כריתת שד. הניתוח אינו מתאים לכל אישה, אך מוצע לכל אחת, והיא אשר תחליט באם מעוניינת בו או לא.

תשובה:

נקודת הזמן הטובה ביותר לביצוע הבדיקה היא יום אחד לאחר הפסקת הדימומים של המזור החודשי שלך. הכרות עם המראה והתחושה של רקמת השד שלך היא אחת הדרכים הטובות ביותר לאתר שינויים אשר מתרחשים בשד. יתר על כן, בנוסף לביצוע בדיקה עצמית של השד על בסיס חודשי, מומלץ מאוד לנשים מעל גיל 20 לבצע בדיקת שד על ידי רופא במרפאה לפחות פעם אחת בשלוש שנים. מומלץ לנשים אשר נמצאות מתחת לגיל 40, שלהן היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן השד, או שהן נמצאות באחת מקבוצות הסיכון לחלות בסרטן השד, לשוחח עם הרופא המטפל בהן לגבי תוכנית בדיקות אשר כוללת גם ביצוע סקירות ממוגרפיה תקופתיות.

תשובה:

נשים רבות מודאגות ממראה השד מבחינה אסתטית לאחר ניתוחי כריתת גוש בשד וכריתת שד חלקית. נכון, שמרביתן מעוניינות בסילוק המחלה, ופחות מתעסקות בפן האסתטי של הניתוח, אולם מכיוון שמדובר ברקמת השד, כיום כבר מובנת החשיבות לפן האסתטי לאחר הניתוח, לא פחות מן הפן החיצוני. בניתוח כריתת שד חלקית, אמנם לא מוצא כל השד, אלא רק פיסת רקמה, אולם לעיתים פיסת רקמה זאת והמקום בו היה הגידול, מותירים שקערורית בולטת לעין בשד, והחתך הניתוחי יוצר אף הוא מראה לא תקין. הפתרון- לרוב הנשים נעזרות בחזיות מיוחדות עם ריפוד, המותאמות להן אישית, ולעיתים פונות לעבור ניתוח שחזור שד חלקי או ניתוחים קטנים יותר לתיקון הצלקת.

תשובה:

לניתוח משמר שד, למשל מסוג כריתת שד חלקית, ישנם יתרונות עצומים עבור המטופלת, הן במשך ההחלמה לאחר הניתוח, הן בסיכון בניתוח עצמו, והן בהשלכות הרגשיות המלוות ניתוחים מסוג זה. כריתת שד מלאה עלולה להותיר צלקת נפשית לא פחות גדולה מהצלקת ברקמה עצמה- איבוד השד, המהווה סמל לנשיות ופוריות, בגיל צעיר יחסית, ואף בגילאים המבוגרים יותר, מהווה טראומה לא קלה עבור האישה. נשים רבות פונות לאחר כריתת שד מלאה לניתוח שחזור שד קוסמטי, פתרון יעיל יחסית המוצע להן כיום. ובכל זאת, כאשר אין צורך בכך, מעדיפים לא לנקוט בשיטה מחמירה זו, ולבצע ניתוח מינימלי ככל האפשר (זאת כמובן בהתאם לסוג הגידול וכו').