סוג
מינרל
מקורות תזונתיים וטבעיית
נתרן מצוי כמעט בכל סוגי המזון כמרכיב טבעי, או כמרכיב שמוסיפים אותו בעיבוד המזון. המקורות העיקריים הם מלח שולחן, מזונות מעובדים, גבינה, לחם ודגנים, וכן בשרים ודגים מעושנים, כבושים או משומרים. נתרן מצוי בריכוזים גבוהים במזונות משומרים, בחטיפים רבים, ובזיתים. נתרן נמצא גם במים שעברו תהליך ריכוך.
תכשירים רפואיים
נתרן נפוץ בצורת מלח שולחן רגיל (כלוריד הנתרן). לקטאט הנתרן היא תרופה הניתנת בהזנה תוך ורידית רק על פי מרשם רפואי. פוספאט הנתרן הוא חומר משלשל הניתן רק על פי מרשם רפואי. נתרן-דו-פחמתי (ביקרבונט) מצוי בתכשירים נוגדי חומצה הנמכרים ללא מרשם רפואי.
סוגי אוכל המכילים את הויטמין
אגוזים, ביצים, בשר אדום, גבינה, דגים, חלב, חמאה/מרגרינה, ירקות ירוקים, ירקות שורשיים, כבד, לחם ודגנים, עוף, פירות, קטניות
חיוני לטיפול ב
מחלת כליה, ציסטיק פיברוזיס
צורך בתוספות מהמינרל/ויטמין
רוב סוגי התזונה מספקים נתרן בכמות העולה בהרבה על הדרוש. הצריכה הממוצעת של נתרן היא 3 - 7 גרם ליום. הצורך בתוספות נתרן הוא נדיר באזורי אקלים מתון, גם עם תזונה "דלת מלח". עם זאת, באזורים טרופיים תוספות נתרן עשויות למנוע מכת חום כתוצאה מאיבוד נתרן הנגרם על ידי הזעה מרובה בזמן עבודה קשה.
כמות יומית מומלצת
פירוט הקיצבות היומיות המומלצות לא נקבעו, אך רוב הרופאים ממליצים על צריכה של 1 - 3 גרם ליום. כפית אחת של מלח שולחן מכילה 2 גרם נתרן.
מינון לטיפול בחסר
המינון נקבע באופן אינדיבידואלי על-פי אופי וחומרת התסמינים. במקרים רבים של מחסור בנתרן יש צורך במתן תוך-ורידי של כלוריד הנתרן.
תסמיני חסר
מחסור בנתרן מסיבה תזונתית הוא נדיר. מחסור נובע בדרך כלל ממצבים בהם מוגבר איבוד הנתרן מהגוף, כגון שלשול, הקאה והזעה יתרה. התסמינים המוקדמים כוללים תשישות, התכווצויות שרירים, סחרחורת והקאות. במקרים קשים עלולה לחול ירידה ניכרת בלחץ הדם, והיא גורמת בלבול, עילפון ודפיקות לב.
תסמינים וסיכונים בנטילת כמות עודפת
יש הסבורים שצריכת יתר של נתרן תורמת להתפתחות לחץ דם גבוה. אצל אנשים הסובלים כבר מיתר לחץ דם הדבר עלול להגביר את הסיכון של אי ספיקת לב. תופעות שליליות אחרות כוללות אצירת נוזלים הגורמת סחרחורת והתנפחות של הפנים והרגליים.