טנוסינוביטיס ואצבע הדק: מה זה וכיצד מטפלים?

נשים בקבוצות גילאים שונות נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דלקות בכף היד. בעוד שהראשונה נפוצה בקרב אימהות לתינוקות וכן נשים בשנות ה-60 לחייהן, השנייה נפוצה בעשור הרביעי עד השישי לחייהן. ד"ר ירון סלע מסביר על שתי דלקות נפוצות: 

הדה קרווין - טנוסינוביטיס בכף היד

מחלת הדה קרווין או הטנוסינוביטיס, היא למעשה דלקת המתפתחת במעטפת הגידים המיישרים באזור האגודל בשל חיכוך זה בזה. כתוצאה מכך, מתפתחת נפיחות באזור החיצוני של כף היד אשר מקשה על תנועת גידים תקינה, ולעתים אף גורמת ללחץ על העצב התחושתי שנמצא לידם, ואף מביאה לכאב המחמיר בזמן תנועות שונות, לרבות אלה המערבות את האגודל. 

מאפייני המחלה

הטנוסינוביטיס מתאפיינת בנפיחות וברגישות בשורש כף היד ובאזור האגודל וכן בחום ובכאב חד. הכאב עשוי להופיע בפתאומיות או בהדרגה ואף יתכן קושי בפעולות המערבות את האגודל, לרבות פעולות אחיזה שכן הכאב מקשה ומונע תנועה של היד. המחלה עשויה להתפתח בביצוע פתאומי של פעולות לא שגרתיות. 

לנשים סיכוי גבוה יותר ללקות בה, בעיקר אימהות טריות שמאמצות מאוד את כפות הידיים, וכן נשים בשנות ה-60 לחייהן. 

קראו עוד: כאב במפרק כף היד

איך מאבחנים טנוסינוביטיס?

את הטנוסינוביטיס ניתן לאבחן בשתי בדיקות אפשריות, ללא רנטגן או אולטרסאונד, כשהראשונה היא בדיקה גופנית הכוללת את מימוש אזור האגדול במטרה לבדוק האם הוא מעובה, חם וכואב במגע. הבדיקה השנייה נקראת מבחן פינקלשטיין, במהלכו סוגרים את כף היד לצורת אגרוף ומטים את האגודל לצד הזרת. במקרה של טנוסינוביטיס הנבדק יחוש כאב חד, האופייני מאוד למחלה. 

בדיקה גופנית כוללת את מימוש אזור האגדול במטרה לבדוק האם הוא מעובה, חם וכואב במגע

איך מטפלים בטנוסינוביטיס?

קיימות מספר אפשרויות לטיפול במחלה, ואותן יש להתאים למטופל באופן אישי כשהמטרה היא להפסיק את הכאב ולהוריד את הנפיחות. 

האפשרות הראשונה נחשבת לטיפול השמרני, וכוללת שימוש בסד לאגודל, באמצעותו יוצרים מצב של מנוחה למפרק ומונעים את תזוזתו. עם זאת, פעמים רבות עם הסרת הסד הכאב חוזר ובמצב כזה יש צורך בטיפול אחר, למשל נטילת תרופות אנטי דלקתיות (NSAID's) המסייעות בהורדת הנפיחות והכאב ושימוש בתרסיסים ומשחות בליווי קומפרסים מקומיים.  

אפשרות נוספת היא זריקת קורטיזון. הקורטיזון הוא הורמון אנטי דלקתי המשמש לטיפול בדלקת ושיכוך הכאב המתלווה אליה. בחלק מהמקרים זריקה או שתי זריקות ירפאו את הדלקת אך במקרים אחרים הן עשויות להוות לה פתרון זמני. 

היה והמטופל אינו הגיב לטיפולים הקודמים, האפשרות האחרונה היא ניתוח אשר במהלכו נעשה חתך של המעטפת המאגדת את הגידים על מנת לשחררם וליצור לכל גיד מספיק מקום, על מנת שאלה לא יתחככו זה בזה, שכן החיכוך הוא הגורם לדלקת. ההליך מתבצע בהרדמה מקומית או מלאה, ללא אשפוז במהלכו או אחריו. לאחר הניתוח מותרות פעולות לא מאמצות של היד, וצפויה חזרה לפעילות מלאה תוך שלושה עד ארבעה שבועות. 

אצבע הדק 

תופעת אצבע הדק הינה הצרות דלקתית שכיחה של תעלת הגיד, שיכולה להופיע בכל אחת מאצבעות כף היד. 

מה גורם לאצבע הדק?

בבסיס התאוריה המקובלת נמצאת התפתחות דלקתית בגיד, ברצועות המעוגלות (Pullers) או בהתעבות ברקמת הגיד. הדלקת גורמת להיצרות תעלת האצבע ומכאן נובע הקושי להניע אותה, ונגרמת לרוב משימוש יתר בגידים ועומס יתר על שרוולי הגידים. עם זאת, קשה להצביע על הגורם לאצבע הדק.

מהם מאפייני האצבע הדק?

הדלקת מתאפיינת בקושי המלווה בתחושת כאב, בעת יישור וכיפוף האצבע וכן חוסר לעשות זאת באופן ספונטני, ובצורך להיעזר ביד השנייה על מנת ליישרה. הכאב החזק בדרך כלל יופיע בבוקר, לאחר שנת הלילה והוא עשוי להקרין אל כף היד ואל האצבע עצמה. לאורך היום תתכן הקלה בכאב ובתפעול האצבע. 

לנשים סיכוי גבוה יותר ללקות במחלה, בעיקר בעשור הרביעי עד השישי לחייהן. 

איך מטפלים באצבע הדק?

אופן הטיפול תלוי סימפטומים וחומרתם ועל כן ייתכן כי מטופלים שונים יזדקקו לטיפול שונה. 

הטיפול הראשון הוא הטיפול השמרני, שכן במקרים מסוימים הדלקת תחלוף ללא טיפול. ראשית מומלץ להימנע מפעולות שגורמות לכאב על מנת לבדוק האם הדבר יקל על התסמינים. תרופות אנטי דלקתיות (NSAID's) עשויות להפחית את הכאב ולהקל על הנפיחות ועל הדלקת.

האפשרות הבאה היא קיבוע האצבע הפגועה בסד בניסיון להקל על התסמינים. הקיבוע ימנע את תזוזת האצבע ואת הגירוי ובכך יפחית את הדלקת ואת הכאבים.

בשלב הבא, ניתן להזריק קורטיקוסטרואידים, שהם חומרים תרופתיים הפועלים בחוזקה להנגדת דלקת. הזריקה נעשית לתוך תעלת בסיס האצבע ונחשבת ליעילה באופן מידי שכן היא מפחיתה את הנפיחות ומאפשרת לגיד לנוע בצורה חופשית. בדרך כלל יהיה צורך ביותר מזריקה אחת, והיא תהיה יעילה במצבים בהם: 

• התסמינים נמשכים פחות משישה חודשים.

• הפגיעה היא באצבע אחת בלבד.

• אין סיבוכים נוספים, כמו סוכרת או מחלות אחרות. 

• זוהי הזרקת קורטיקוסטרואידים ראשונה לצורך טיפול באצבע הדק. יעילות הזריקה פוחחת מזריקה לזריקה וכן לא מומלץ להזריק יותר משלוש פעמים בשל חשש לתופעות לוואי, שהן אמנם נדירות אך עלולות לקרות, לרבות קרע בגיד, זיהום במקום ההזרקה וניוון של תאי עור ושומן באזור ההזרקה.

טיפול בניתוח יומלץ באם הטיפולים המוזכרים מעלה אינם מועילים, כאשר כמחצית מהלוקים יזדקקו לניתוח, כאשר ההחלטה תלויה סמפר גורמים, ביניהם עוצמת הכאבים שחש המטופל וכן מידת הפגיעה בחיי היום יום שלו.

במהלך הניתוח מבצעים חתך קטן של כ-1 ס"מ, מגלים את הגלגלת וחותכים אותה לרוחב על מנת ליצור יותר מקום לגידים ולמנוע מהם להתחכך זה בזה. חזרה לתפקוד רגיל צפויה לרוב תוך שבועיים מהניתוח, בהם פעילות גופנית איננה מומלצת, וייתכנו מקרים בהם יהיה צורך בטיפול פיזיותרפי על מנת להחזיר למטופל את תפקודו.

סיבוכי הניתוח כוללים זיהום, נוקשות וכאב באצבע וכן נזק עצבי, ובשלושה אחוז מהמקרים הניתוח עלול להיכשל והמצב יחזור לקדמותו. 

עם זאת, הניתוח יעיל בכ – 90% מהמקרים ומומלץ להתייעץ עם המנתח טרם קבלת החלטה.