סלקוקסיב ורופקוקסיב עלולות להגביר את הסיכון לאוטם בשריר הלב

התרופות החדשות נגד דלקות פרקים ממשפחת מעכבי האנזים
ציקלואוקסיגנאז 2 (COX2) , סלקוקסיב (סלברה) ורופקוקסיב (ויוקס),
עלולות להגביר את הסיכון לאוטם בשריר הלב. כך עולה ממחקר חדש
המתפרסם בגיליון האחרון של ה Journal of the American Medical
.Association

מעכבי האנזים COX2 מפחיתים את הסיכון להיווצרות דלקת פרקים על-ידי
עיכוב התהליך הדלקתי. אולם, הם גם מעכבים את ייצור הפרוסטאציקלין,
מולקולה אשר אחראית על התרחבות העורקים ומונעת הצמתה של טסיות דם.

במחקר זה נבדק שיעור אירועי הלב בהתבסס על שני מחקרים גדולים אשר
בדקו את בטיחות השימוש בסלקוקסיב וברופקוקסיב. כמו-כן, החוקרים השוו
בין שיעורי אוטם שריר הלב בשני מחקרים אלו לעומת קבוצות האין-בו
(פלצבו) בארבעה מחקרים שנערכו לאחרונה, אשר כללו בסך הכל 23,407
משתתפים, ואשר בדקו את ההשפעה מונעת האוטם של אספירין.

מהתוצאות עולה כי הסיכון היחסי לפתח אירוע של אוטם שריר הלב עם
רופקוקסיב בהשוואה לנאפרוקסן, תרופה נוגדת דלקת לא סטרואידית מהדור
הישן, היה גדול פי 2.38. יחד עם זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים
באירועים הלבביים בין סלקוקסיב לתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות
אחרות. אולם, שיעורי אוטם שריר הלב השנתיים בקבוצות האין-בו היו
0.52% בהשוואה ל 0.74% עם רופקוקסיב, ו 0.80% עם סלקוקסיב.

החוקרים מסכמים כי השימוש בתרופות ממשפחת מעכבי COX2 סלקטיביים
עלול להביא לשיעור גבוה יותר של אירועי לב. החוקרים ממליצים לבצע
מחקר קליני פרוספקטיבי אקראי. בינתיים מומלץ לרופאים לנהוג בזהירות
כאשר הם רושמים תרופות ממשפחת מעכבי COX2 לחולים בעלי סיכון גבוה
לאוטם שריר הלב. חולים עם מחלה של העורקים הכליליים אשר נוטלים
אספירין צריכים להמשיך בכך גם כאשר הם מקבלים מעכב COX2

JAMA 2001 Aug 22/29;286(6):954-9
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/286/8/954

[09/11/2001]