אבחון וטיפול בגידולי בלוטת התריס
בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, מצויה בחלק הקדמי של הצוואר , מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מייצרת הורמונים (תירוקסין וטרייודוטירונין) אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים נוספים כגון ויסות חום הגוף, תיאבון, ועוד.
גושים (קשריות) בבלוטת התריס כלל אינם נדירים. מקובל כי לכ 50-60% מנשים בגיל 50 ומעלה יש קשריות בבלוטת התריס. עם זאת, רק כחמישה עד עשרה אחוזים מכלל הגושים בבלוטת התריס ממאירים.
3 דקות קריאה
מהי בלוטת התריס?
בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, מצויה בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מייצרת הורמונים (תירוקסין וטרייודוטירונין) אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים נוספים כגון ויסות חום הגוף, תיאבון, ועוד.
גושים (קשריות) בבלוטת התריס אינם נדירים. מקובל כי לכ 50-60% מנשים בגיל 50 ומעלה יש קשריות בבלוטת התריס. עם זאת, רק כחמישה עד עשרה אחוזים מכלל הגושים בבלוטת התריס ממאירים.
מהם הגורמים לסרטן בבלוטת התריס?
קיימים שני גורמי סיכון עיקריים לסרטן בלוטת התריס. הראשון היא חשיפה לקרינה רדיואקטיווית (מייננת), לעיתים לאחר טיפול בסרטן אחר. חשיפה לקרינה עשויה לגרום לסרטן בבלוטת התריס גם שנים רבות לאחר החשיפה.
גורם סיכון נוסף הוא היסטוריה משפחתית חיובית- מקרים נוספים של גידולי בלוטת תריס במשפחה מהווים גורם סיכון.
סוגי הגידולים בבלוטת התריס:
קיימים ארבעה סוגי גידולים עיקריים בבלוטת התריס:
סרטן פפילארי ( Papillary Thyroid Cancer) – הינו הגידול השכיח ביותר, עד 80% מכלל גידולי בלוטת התריס. מאובחן בדרך כלל בין גילאי 30 ל 50 ומופיע פי 3 יותר בנשים.
סרטן פוליקולארי (Follicular Thyroid Cancer ) – כ- 10-15% מגידולי בלוטת התריס, גם הוא שכיח פי 3 בנשים.
סרטן מדולארי (Medullary Thyroid Cancer) – נדיר יותר 5-10% מכלל הגידולים, ולעיתים מופיע במשפחות עם הפרעות אנדוקריניות אחרות.
סרטן אנאפלסטי (Anaplastic Thyroid Carcinoma) – נדיר- 5%, בגילאים מבוגרים ויותר בנשים.
מה מייחד את הסרטן הפפילארי ?
הסרטן הפפילארי הוא השכיח ביותר מכלל גידולי בלוטת התריס. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשכיחות הסרטן הפפילארי- בשיעור של כ 4% יותר בכל שנה. על פי רוב – זהו אינו סרטן אלים. המשמעות היא שבטיפול נכון , מרבית החולים מחלימים.
מהם התסמינים וכיצד מתבצעת האבחנה ?
במרבית המקרים סרטן פפילארי של בלוטת התריס מתגלה באופן מקרי- מישוש או הבחנה בגוש צווארי. על פי רוב הגוש אינו גורם לבעיות כלשהן או לכאבים. במקרים מסוימים ישנם סימני לחץ על הצוואר המתבטאים בהפרעה בבליעה או נשימה, ונדיר עוד יותר- הופעת צרידות בשל פגיעה בעצב החוזר על ידי הגידול. כמובן שסימנים אלו אינם ייחודיים לגידול והם מצויים במצבים אחרים בנוסף.
לאחר בדיקה גופנית, ובדיקת אולטרסאונד של הבלוטה והצוואר,האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה- דיקור מחט עדינה (FNA-Fine Needle Biopsy). במהלך הדיקור נשאבים תאים מהגוש ונבדקים על ידי פתולוג שמאבחן את סוג הגידול.
טיפול
הטיפול בסרטן פפילארי ופוליקולארי של בלוטת התריס הוא ניתוח לכריתת הבלוטה וטיפול ביוד רדיואקטיבי.
ניתוח
למעט מקרים מיוחדים, לרוב הניתוח הוא כריתה שלמה של בלוטת התריס, ובמידת הצורך כריתת בלוטות לימפה העשויות להיות נגועות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, וכרוך באשפוז קצר.
לאחר כריתת הבלוטה- יש ליטול טיפול תרופתי קבוע המחליף את הורמוני בלוטת התריס.
כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מיומן, שיעור הסיבוכים הוא נמוך. הסיבוכים כוללים פגיעה בעצב החוזר (כ 1%) עם צרידות קבועה או חולפת, ופגיעה בבלוטות הפארא תירואיד עם ירידה ברמת הסידן (כ 5%) באופן זמני או קבוע. במקרים אלו יש ליטול טיפול תרופתי שיאזן את רמת הסידן בגוף.
טיפול ביוד רדיואקטיבי- לאחר כריתת הבלוטה, מבוצעת סריקה כל גופית על ידי יוד רדיואקטיבי, על מנת לגלות שאריות גידול או פיזור גרורתי. במידה ומתגלים מוקדים חשודים, ניתנת כמות גדולה יותר של יוד רדיואקטיבי אשר משמידה את שאריות הגידול.
מעקב
לאחר השלמת הטיפול, יש להישאר במעקב הכולל בדיקה רפואית, בדיקת רמת תירו גלובולין (הורמון המופרש מתאי בלוטת התריס ואשר עליית הרמה שלו עשויה להעיד על הישנות) ובדיקות הדמיה אחרות לפי הצורך.
לשאלות על בלוטת התריס וניתוחי ראש צוואר ניתן לפנות לד"ר מועלם קלמוביץ בפורום גידולי ראש וצוואר >>>
הכתבה בשיתוף עם ד"ר לימור מועלם קלמוביץ, רופאת אף אוזן גרון, מומחית לניתוחי ראש-צוואר. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.
בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד, מצויה בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מייצרת הורמונים (תירוקסין וטרייודוטירונין) אשר משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף ועל תהליכים נוספים כגון ויסות חום הגוף, תיאבון, ועוד.
גושים (קשריות) בבלוטת התריס אינם נדירים. מקובל כי לכ 50-60% מנשים בגיל 50 ומעלה יש קשריות בבלוטת התריס. עם זאת, רק כחמישה עד עשרה אחוזים מכלל הגושים בבלוטת התריס ממאירים.
מהם הגורמים לסרטן בבלוטת התריס?
קיימים שני גורמי סיכון עיקריים לסרטן בלוטת התריס. הראשון היא חשיפה לקרינה רדיואקטיווית (מייננת), לעיתים לאחר טיפול בסרטן אחר. חשיפה לקרינה עשויה לגרום לסרטן בבלוטת התריס גם שנים רבות לאחר החשיפה.
גורם סיכון נוסף הוא היסטוריה משפחתית חיובית- מקרים נוספים של גידולי בלוטת תריס במשפחה מהווים גורם סיכון.
סוגי הגידולים בבלוטת התריס:
קיימים ארבעה סוגי גידולים עיקריים בבלוטת התריס:
סרטן פפילארי ( Papillary Thyroid Cancer) – הינו הגידול השכיח ביותר, עד 80% מכלל גידולי בלוטת התריס. מאובחן בדרך כלל בין גילאי 30 ל 50 ומופיע פי 3 יותר בנשים.
סרטן פוליקולארי (Follicular Thyroid Cancer ) – כ- 10-15% מגידולי בלוטת התריס, גם הוא שכיח פי 3 בנשים.
סרטן מדולארי (Medullary Thyroid Cancer) – נדיר יותר 5-10% מכלל הגידולים, ולעיתים מופיע במשפחות עם הפרעות אנדוקריניות אחרות.
סרטן אנאפלסטי (Anaplastic Thyroid Carcinoma) – נדיר- 5%, בגילאים מבוגרים ויותר בנשים.
מה מייחד את הסרטן הפפילארי ?
הסרטן הפפילארי הוא השכיח ביותר מכלל גידולי בלוטת התריס. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשכיחות הסרטן הפפילארי- בשיעור של כ 4% יותר בכל שנה. על פי רוב – זהו אינו סרטן אלים. המשמעות היא שבטיפול נכון , מרבית החולים מחלימים.
מהם התסמינים וכיצד מתבצעת האבחנה ?
במרבית המקרים סרטן פפילארי של בלוטת התריס מתגלה באופן מקרי- מישוש או הבחנה בגוש צווארי. על פי רוב הגוש אינו גורם לבעיות כלשהן או לכאבים. במקרים מסוימים ישנם סימני לחץ על הצוואר המתבטאים בהפרעה בבליעה או נשימה, ונדיר עוד יותר- הופעת צרידות בשל פגיעה בעצב החוזר על ידי הגידול. כמובן שסימנים אלו אינם ייחודיים לגידול והם מצויים במצבים אחרים בנוסף.
לאחר בדיקה גופנית, ובדיקת אולטרסאונד של הבלוטה והצוואר,האבחנה מתבצעת על ידי ביופסיה- דיקור מחט עדינה (FNA-Fine Needle Biopsy). במהלך הדיקור נשאבים תאים מהגוש ונבדקים על ידי פתולוג שמאבחן את סוג הגידול.
טיפול
הטיפול בסרטן פפילארי ופוליקולארי של בלוטת התריס הוא ניתוח לכריתת הבלוטה וטיפול ביוד רדיואקטיבי.
ניתוח
למעט מקרים מיוחדים, לרוב הניתוח הוא כריתה שלמה של בלוטת התריס, ובמידת הצורך כריתת בלוטות לימפה העשויות להיות נגועות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, וכרוך באשפוז קצר.
לאחר כריתת הבלוטה- יש ליטול טיפול תרופתי קבוע המחליף את הורמוני בלוטת התריס.
כאשר הניתוח מבוצע על ידי מנתח מיומן, שיעור הסיבוכים הוא נמוך. הסיבוכים כוללים פגיעה בעצב החוזר (כ 1%) עם צרידות קבועה או חולפת, ופגיעה בבלוטות הפארא תירואיד עם ירידה ברמת הסידן (כ 5%) באופן זמני או קבוע. במקרים אלו יש ליטול טיפול תרופתי שיאזן את רמת הסידן בגוף.
טיפול ביוד רדיואקטיבי- לאחר כריתת הבלוטה, מבוצעת סריקה כל גופית על ידי יוד רדיואקטיבי, על מנת לגלות שאריות גידול או פיזור גרורתי. במידה ומתגלים מוקדים חשודים, ניתנת כמות גדולה יותר של יוד רדיואקטיבי אשר משמידה את שאריות הגידול.
מעקב
לאחר השלמת הטיפול, יש להישאר במעקב הכולל בדיקה רפואית, בדיקת רמת תירו גלובולין (הורמון המופרש מתאי בלוטת התריס ואשר עליית הרמה שלו עשויה להעיד על הישנות) ובדיקות הדמיה אחרות לפי הצורך.
לשאלות על בלוטת התריס וניתוחי ראש צוואר ניתן לפנות לד"ר מועלם קלמוביץ בפורום גידולי ראש וצוואר >>>
האם המאמר עניין אותך?
תסמינים של סרטן השד שאתן פחות מכירות
מאת: מערכת אינפומד
20/03/2024
הסדרה 'חולי אהבה' היא עוד נקודת זכות למודעות ההולכת וגוברת לסרטן השד, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. אבל יש גם תסמיני...
לכתבה המלאה
דרכי טיפול חדשניות במיאלומה נפוצה
מאת: פרופ' יעל כהן
15/03/2023
בשנים האחרונות הטיפול במחלה מיאלומה נפוצה עובר מהפכה של ממש וחווה פריצות דרך רבות. פרופ' יעל כהן, מנהלת יחידת מיאלו...
לכתבה המלאה
זאת הסיבה שעישון גורם לפגיעה באיכות הקול
מאת: ד"ר חגית שופל חבקוק, מערכת אינפומד
31/05/2022
למה הקול של מעשנים ומעשנות כבדים משתנה עם העלייה בשנות הקופסה, איזה סימן אזהרה חשוב במיוחד כדאי לכל המעשנים/ות להכי...
לכתבה המלאה
מהו סרטן כליה גרורתי ואילו טיפולים קיימים כיום?
מאת: ד"ר מיטל לברטובסקי, מערכת אינפומד
30/03/2022
סרטן כליה מהווה כ-4% מכלל הגידולים המתפתחים באיברים שונים בגוף. בקרב רוב החולים תתפתח מחלה מקומית שתטופל באמצעות ני...
לכתבה המלאה
חידושים אחרונים בטיפול בסרטן ריאה
מאת: ד"ר וליד שלאעטה, מערכת אינפומד
29/03/2022
סרטן ריאות הוא הגידול הממאיר הנפוץ ביותר ובעבר אבחונו בישר על תמונת מצב עגומה. פיתוחם של טיפולים מתקדמים, ובהם טיפו...
לכתבה המלאה
גידולי קיבה ממקור גנטי: זה מה שחשוב לדעת
מאת: ד"ר יונתן אברהם דמה
04/01/2022
סרטן הקיבה הוא אחד הגידולים האלימים ביותר ולרוב לא יוביל להתפתחות של תסמינים בשלבים המוקדמים. עם זאת, זיהוי מוטציה ...
לכתבה המלאה
הרגע שאחרי הסרטן: האתגרים והפתרונות שיסייעו למחלימים לצלוח את התקופה המורכבת
מאת: מערכת אינפומד
01/11/2021
רגע ההחלמה מסרטן הוא ממש כמו סופו של מרוץ: חצית את קו הסיום ועכשיו אתה נשאר לבד על המסלול, מנסה לעכל את החוויה העוצ...
לכתבה המלאה
היתרון הנוסף שהתגלה בסטטינים
מאת: מערכת אינפומד
18/07/2021
התרופות הנפוצות שנועדו במקור לאזן רמות של כולסטרול גבוה, התגלו בעבר כמפחיתות סיכון לסרטן. כעת, מחקר חדש מצא עוד יתר...
לכתבה המלאה
4 סימנים מוקדמים לסרטן העור
מאת: מערכת אינפומד
20/06/2021
מכיוון שבמרבית המקרים סרטן העור מתחיל להתפתח במקום בו ניתן לראות אותו, יש סיכוי גבוה יותר לתפוס אותו בשלב מוקדם. לר...
לכתבה המלאה
אוהבות משקאות מומתקים? זו הסכנה החדשה שאורבת לכן
מאת: מערכת אינפומד
24/05/2021
מחקר חדש גילה כי צריכת משקאות מומתקים מגדילה משמעותית את הסיכון לסרטן המעי בנשים מתחת לגיל חמישים. ומהו התחליף שעשו...
לכתבה המלאה