סרטן בלוטת התריס- עלייה במקרים עלייה ביעילות הטיפול

אוכלוסיית העולם ובפרט האוכלוסייה בישראל, יודעת עד כמה מנסה האנושות להיאבק במחלות הסרטן השונות. מאבק זה אומנם נושא פרי בכל הקשור למודעות למחלות הסרטן השונות, הטיפולים אומנם מתקדמים יותר מאשר בעבר, אך אין זה בהכרח מפחית את כמות החולים במחלות סרטן שונות. הדוגמא הבולטת לכך היא, סרטן בלוטת התריס.

בלוטת התריס מוכרת גם בשמות בלוטת המגן או התירואיד. מדובר בבלוטה המזכירה במראה שלה פרפר ונמצאת באזור הבסיס של הצוואר מתחת לפיקת הגרון.

להורמוני התריס תפקיד חשוב בשמירה על טמפרטורת הגוף וחילוף החומרים שלו. הם מעורבים בויסות תהליכי התמיינות של תאים בשלב הגדילה. הורמוני התריס מכילים אטומי יוד ומכאן הצורך של הגוף בצריכת מזון המכיל יוד.

בשנים האחרונות חלה עליה של פי 2 במקרים של תחלואת נשים יהודיות בישראל ושל פי 1.25 גברים יהודים בישראל. עלייה זו מצטרפת לעלייה בכמות נמוכה יותר בקרב ערביי ישראל. ככלל, הופעת סרטן בלוטת התריס נמצאת במגמת עלייה בכל העולם.

ההנחה היא כי קיימות שתי סיבות עיקריות לעלייה זו. הראשונה, חשיפה לקרינה (כולל חשיפה לטיפולי הקרנות מאיזור הצוואר ומעלה) הסיבה השנייה היא, המחסור ביוד. 

מאחר ואין בישראל מחסור ביוד, ההנחה היא, שמגמת העלייה נובעת מיעיליות האבחון ומגורם גנטי שנמצא אצל האוכלוסייה היהודית וגורם לעלייה בתפוצת המחלה ביחס לשאר אוכלוסיית העולם. 

לשם המחשה, בעוד שבעולם שיעור התפוצה עומד על בין 2.0 ל- 3.8 נשים חולות בקרוב מאה אלף נסקרות, ועל בין 1.2 ל- 1.6 גברים חולים בקרב מאה אלף נסקרים, אזי שבישראל היחס עומד על 12.4 למאה אלף נסקרות ו-3.7 למאה אלף גברים נסקרים.

גידולים סרטניים בבלוטת התריס, מתחלקים ל-4 קבוצות עיקריות:

1.סרטן ממוין- הנובע מתאים פפילריים או פוליקולריים בבלוטה. תאים אלו מראים דמיון גבוה לתאים המקוריים מהם נוצרו. קרוב לתשעים אחוזים ממקרי סרטן בלוטת התריס נובעים מסרטן הפפילרי והפוליקולרי, וסיכויי ההחלמה מסוג סרטן זה הנם גבוהים ביותר.

2. סרטן לא ממוין אנאפלסטי - מדובר בסרטן אגריסיבי הנחשב לקשה ביותר בקרב ארבעת הקבוצות. הסרטן מדגים דמיון נמוך לתאי המקור מהם הוא נוצר.

3.סרטן מדולרי - מקורו בתאים הפארא פוליקולריים אשר בבלוטת התריס. לעיתים מופיע גם על רקע גנטי. תפוצתו היא בין 2 ל-8 אחוזים בקרב חולי סרטן בלוטת התריס.

4.לימפומה בבלוטת התריס - מדובר בתאים לימפואידים (תאי דם לבנים) ממאירים בבלוטה ולא בתאי בלוטה ממאירים. סרטן זה הינו נדיר ויכול להתפתח כתוצאה ממחלה אוטואימונית בבלוטה.

למרות שאנו חווים עלייה באיבחון המקרים הממאירים, יש לציין שעדיין מדובר בסרטן נדיר. רק אחוז מבין הגושים הנמושים בבלוטה מתגלים כממאירים. כמו כן, שיעור התמותה עקב סרטן בלוטת התריס עומד, על מקרה אחד למיליון נבדקים. הסיבות לכך הן שכיחותם הנמוכה של הוריאנטים האלימים של סרטן זה ויעילות האבחון והטיפול שבא בעקבותיו.

הטיפול בסרטן בלוטת התריס, הינו טיפול כירורגי, הכולל כריתה של בלוטת התריס. לאחר כריתת הבלוטה, מקבלים החולים כדורים שכוללים הורמון תירוקסין חלופי סינטטי.

בסרטן ממוין, הטיפול הכירורגי מלווה בטיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי שהורס שרידים שלא הוסרו באמצעות הניתוח. בסוגי סרטן שאינו ממוין, אנאפלסטי או מדולרי, הטיפול הכירורגי מלווה בהקרנות או בטיפול כימותרפי.

יכולתם של תאים ממקור פפילרי או פוליקולרי לקלוט יוד ולהפריש תירולובלין (חלבון המוצא של ההורמונים בבלוטת התריס),משמשת לצורך מעקב ולהמשך הטיפול בסרטן ממוין.

לשם מעקב אחר הישנותו של סרטן ממוין משתמש הרופא בסמן ביולוגי לנוכחותם של תאים ממקור פוליקולרי או פפילרי. סמן זה הינו יכולתם של תאים אלה לקלוט יוד ולהפריש תירוגלובולין בתגובה לגירוי עם ההורמון TSH. כ- 9 חודשים עד שנה לאחר הסרת הגידול יתבצע מעקב באמצעות העלאת רמת ה- TSH. 

ניתן לעלות את רמת ה- TSH בגוף הן על ידי הפסקת מתן האלתרוקסין וכניסה למצב של תת-תריסיות (היפותיראודיזם) והן על ידי שימוש ב- rhTSH (תירוג'ן) והמשך לקחיחת האלתרוקסין. השימוש בתירוג'ן מונע את תופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה מתת- תריסיות.

מידע נוסף באתר: כל מה שרצית לדעת על בלוטת התריס