המדע שמאחורי האהבה
האהבה הינה אחד מהרגשות הבסיסיים והחיוניים ביותר אותם אנו חווים. בכוחה של האהבה לבנות ולחזק את האדם, להצית מלחמות ולצאת ממשברים. האהבה מעוורת, מעוררת וסוחפת. כשאנו מאוהבים, לעיתים איננו יכולים להחליט החלטות רציונליות. נהוג לתאר אהבה כ"רגש שמשתלט על השכל', כלומר האהבה שאנו מתייחסים אליה כרגש ותו לא, משתלטת על המחשבות שלנו ועל רצונות המח. האמנם?!
3 דקות קריאה
האהבה הינה אחד מהרגשות הבסיסיים והחיוניים ביותר אותם אנו חווים. בכוחה של האהבה לבנות ולחזק את האדם, להצית מלחמות ולצאת ממשברים. האהבה מעוורת, מעוררת וסוחפת. כשאנו מאוהבים, לעיתים איננו יכולים להחליט החלטות רציונליות. נהוג לתאר אהבה כ"רגש שמשתלט על השכל', כלומר האהבה שאנו מתייחסים אליה כרגש ותו לא, משתלטת על המחשבות שלנו ועל רצונות המח. האמנם?!
המדע דווקא טוען, שהאהבה מקורה במח והינה תהליך כימי/בילוגי לחלוטין, המתבטא על ידי הרגש שאנו קוראים לו 'אהבה'.
האהבה על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מייחסת לכל התחושות האנושיות הסבר אבולוציוני. גם במקרה של אהבה, ישנו היגיון מאחורי היווצרותה של מערכת רגשית דרכה אנו חווים רגשות. כלומר, כל תחושה שאנו חווים התפתחה במהלך תהליך האבולוציה בכדי להקנות יתרון הישרדותי כלשהו, וכך גם האהבה.
למשל, אהבת הורה לילד מגבירה את הסיכוי שההורה ימשיך לטפל בצאצא שלו זמן ארוך ככל האפשר לאחר הלידה. תכונה זו חשובה בקרב המין האנושי שכן לתינוק נדרש פרק זמן ארוך עד שהוא יהיה מפותח דיו בכדי לשרוד בעצמו. לכן האבולוציה יצרה רגשות אלה שיעזרו למין האנושי לשרוד.
אהבה בין בני זוג באה לוודא שלבת הזוג תהיה התמיכה הנדרשת בכדי שתוכל לגדל את הצאצא. בנוסף, המחויבות לבן זוג אחד במהלך החיים מפחיתה את האפשרות של הידבקות במחלות מין שונות שפוגעות בהורה ובעובר.
האהבה על פי מדעי המוח
מדעי המוח משייכים את התחושות השונות והרגשות השונים שאנו חווים, לאזורים מסוימים במוח. גם את האהבה מדעי המוח ממקדים, על פי מחקרים, לארבעה אזורים עיקריים שנמצאים בגרעיני הבסיס של המוח:
- Ventral Tegmental Area (VTA): אזור זה הינו מרכיב מרכזי ב"מערכת התגמול" של הגוף. מערכת זו מקנה תחושת הנאה במצבים מסוימים אותם הגוף מעוניין להמשיך. מטרתה לחזק התנהגויות שונות אותן הגוף מגדיר כרצויות. אזור ה- VTA מופעל בזמן התאהבות ומפריש את החומר דופמין, הגורם לתחושת הנאה, לאזורים שונים במוח. יש שטוענים שהדרך שבה ה-VTA מופעל בזמן ההתאהבות דומה למדי לדרך בה הוא מופעל בזמן שימוש בסמים.
- Nucleus Accumbens: אזור זה נמצא פעיל במיוחד באנשים שחוו פרידה רגשית קשה לאחרונה. שברון הלב מקביל לתחושת ה"קריז" אותה חווה מכור לסמים בזמן שהוא מנסה להיגמל מהסם.
- Ventral Pallidum ו- Raphe Nucleus:
אזורים אלו נמצאו פעילים ביותר באנשים להם אהבה מאושרת רבת שנים. אזורים אלו גורמים לתחושת רוגע והפגת מתחים ומלווים בעליה ברמות הסרוטונין במוח.
מחקרים נוספים במדעי המוח מצאו שכימיקלים רבים מהווים חלק מהיכולת לאהוב כגון: NGF, טסטוסטרון, אסטרוגן, דופמין, נוראפינפרין, סרוטונין אוקסיטוצין ווזופרסין. החומרים השונים נבדלים בתפקודם בשלבים שונים של האהבה.
רמה מספקת של טסטוסטרון חיונית לתשוקה המינית גם בנשים וגם בגברים. דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין חיוניים לתחושת המשיכה לבן הזוג והפעלתם מפחיתה את תחושת הרעב והעייפות. לכן לא אחת בשלב ההתאהבות אנו מתקשים להירדם ושוגים במחשבות בלתי פוסקות על בן/בת הזוג. האוקסיטוצין והוזופרסין אחראים בנשים ובגברים (בהתאמה) על תחושת ההיקשרות (bonding).
פרומונים
הפרומון הינו כימיקל המופרש מבעל-חיים והגורם לפעולה או תגובה של בעל חיים אחר מאותו מין. מספר מחקרים מדעיים שפורסמו טוענים כי הצליחו להוכיח קיומם של פרומונים גם בבני-אדם.
זהו הבסיס ליצרני בשמים ושיקויי תשוקה שונים הטוענים כי שימוש בתכשיר שלהם עשוי להגביר את המשיכה המינית כלפי המשתמש. למרות זאת, קיימת ביקורת רבה בנוגע לאמיתות המחקרים ורבים טוענים שיש בהם שגיאות מתודולגיות רבות הפוגעות באמינותם. למעשה כיום אין בנמצא פרומון אנושי שהוכח באופן וודאי כמגביר משיכה מינית או שמשפיע עליה.
לסיכום, ניתן לומר כי על אף ההתקדמות הרבה שיש בתחום חקר האהבה, עדיין רב הסתום על הגלוי ובהחלט יש מקום לרומנטיקה ולמיסתורין שהינן חלק בלתי נפרד מעולם זה.
מאת: יוסי דוקס, מערכת אינפומד
המדע דווקא טוען, שהאהבה מקורה במח והינה תהליך כימי/בילוגי לחלוטין, המתבטא על ידי הרגש שאנו קוראים לו 'אהבה'.
האהבה על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית
הפסיכולוגיה האבולוציונית מייחסת לכל התחושות האנושיות הסבר אבולוציוני. גם במקרה של אהבה, ישנו היגיון מאחורי היווצרותה של מערכת רגשית דרכה אנו חווים רגשות. כלומר, כל תחושה שאנו חווים התפתחה במהלך תהליך האבולוציה בכדי להקנות יתרון הישרדותי כלשהו, וכך גם האהבה.
למשל, אהבת הורה לילד מגבירה את הסיכוי שההורה ימשיך לטפל בצאצא שלו זמן ארוך ככל האפשר לאחר הלידה. תכונה זו חשובה בקרב המין האנושי שכן לתינוק נדרש פרק זמן ארוך עד שהוא יהיה מפותח דיו בכדי לשרוד בעצמו. לכן האבולוציה יצרה רגשות אלה שיעזרו למין האנושי לשרוד.
אהבה בין בני זוג באה לוודא שלבת הזוג תהיה התמיכה הנדרשת בכדי שתוכל לגדל את הצאצא. בנוסף, המחויבות לבן זוג אחד במהלך החיים מפחיתה את האפשרות של הידבקות במחלות מין שונות שפוגעות בהורה ובעובר.
האהבה על פי מדעי המוח
מדעי המוח משייכים את התחושות השונות והרגשות השונים שאנו חווים, לאזורים מסוימים במוח. גם את האהבה מדעי המוח ממקדים, על פי מחקרים, לארבעה אזורים עיקריים שנמצאים בגרעיני הבסיס של המוח:
- Ventral Tegmental Area (VTA): אזור זה הינו מרכיב מרכזי ב"מערכת התגמול" של הגוף. מערכת זו מקנה תחושת הנאה במצבים מסוימים אותם הגוף מעוניין להמשיך. מטרתה לחזק התנהגויות שונות אותן הגוף מגדיר כרצויות. אזור ה- VTA מופעל בזמן התאהבות ומפריש את החומר דופמין, הגורם לתחושת הנאה, לאזורים שונים במוח. יש שטוענים שהדרך שבה ה-VTA מופעל בזמן ההתאהבות דומה למדי לדרך בה הוא מופעל בזמן שימוש בסמים.
- Nucleus Accumbens: אזור זה נמצא פעיל במיוחד באנשים שחוו פרידה רגשית קשה לאחרונה. שברון הלב מקביל לתחושת ה"קריז" אותה חווה מכור לסמים בזמן שהוא מנסה להיגמל מהסם.
- Ventral Pallidum ו- Raphe Nucleus:
אזורים אלו נמצאו פעילים ביותר באנשים להם אהבה מאושרת רבת שנים. אזורים אלו גורמים לתחושת רוגע והפגת מתחים ומלווים בעליה ברמות הסרוטונין במוח.
מחקרים נוספים במדעי המוח מצאו שכימיקלים רבים מהווים חלק מהיכולת לאהוב כגון: NGF, טסטוסטרון, אסטרוגן, דופמין, נוראפינפרין, סרוטונין אוקסיטוצין ווזופרסין. החומרים השונים נבדלים בתפקודם בשלבים שונים של האהבה.
רמה מספקת של טסטוסטרון חיונית לתשוקה המינית גם בנשים וגם בגברים. דופמין, נוראפינפרין וסרוטונין חיוניים לתחושת המשיכה לבן הזוג והפעלתם מפחיתה את תחושת הרעב והעייפות. לכן לא אחת בשלב ההתאהבות אנו מתקשים להירדם ושוגים במחשבות בלתי פוסקות על בן/בת הזוג. האוקסיטוצין והוזופרסין אחראים בנשים ובגברים (בהתאמה) על תחושת ההיקשרות (bonding).
פרומונים
הפרומון הינו כימיקל המופרש מבעל-חיים והגורם לפעולה או תגובה של בעל חיים אחר מאותו מין. מספר מחקרים מדעיים שפורסמו טוענים כי הצליחו להוכיח קיומם של פרומונים גם בבני-אדם.
זהו הבסיס ליצרני בשמים ושיקויי תשוקה שונים הטוענים כי שימוש בתכשיר שלהם עשוי להגביר את המשיכה המינית כלפי המשתמש. למרות זאת, קיימת ביקורת רבה בנוגע לאמיתות המחקרים ורבים טוענים שיש בהם שגיאות מתודולגיות רבות הפוגעות באמינותם. למעשה כיום אין בנמצא פרומון אנושי שהוכח באופן וודאי כמגביר משיכה מינית או שמשפיע עליה.
לסיכום, ניתן לומר כי על אף ההתקדמות הרבה שיש בתחום חקר האהבה, עדיין רב הסתום על הגלוי ובהחלט יש מקום לרומנטיקה ולמיסתורין שהינן חלק בלתי נפרד מעולם זה.
האם המאמר עניין אותך?
5 דרכים לשפר את הריכוז
מאת: מערכת אינפומד
19/11/2024
שנת הלימודים האקדמית התחילה ואתם/ן מתקשים להתרכז בשיעורים ובבית? מחקרים רבים מצביעים על כך שאימון היכולות הקוגניטיב...
לכתבה המלאה
סקס במערכת יחסים: כמה זה חשוב?
מאת: מערכת אינפומד
05/11/2024
מערכת יחסים רומנטית כוללת בדרך כלל קיום יחסי מין. עד כמה חשוב סקס במערכת יחסים, מה היתרונות שלו ובאיזו תדירות נהוג ...
לכתבה המלאה
3 דברים שישפרו לכם/ן את השנה הבאה
מאת: מערכת אינפומד
01/10/2024
זו הייתה שנה קשה לישראל. גם זו שבפתחנו לא מתחילה ברגל ימין והרווחה של כולנו עומדת בסימן שאלה. איך בכל זאת נוכל לשפר...
לכתבה המלאה
איך להקל על חרדה במבוגרים ובילדים?
מאת: צליל אסולין, מערכת אינפומד
13/08/2024
אירועי החודשים האחרונים בישראל ללא ספק הפכו את תחושות הסטרס והחרדה לחלקים בלתי נפרדים בחיינו. תוספים טבעיים מבית פר...
לכתבה המלאה
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
אכילה רגשית והשמנה בזמן המלחמה
מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' יהודה קמרי, מנהל "המרכז לטיפול רפואי בהשמנה – פרופ' קמרי"
09/11/2023
המתח המתמשך כתוצאה מהמלחמה לא גובה רק מחיר רגשי ואישי כבד, אלא גם מוביל לעלייה משמעותית בשיעורי האכילה הרגשית ותרומ...
לכתבה המלאה
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה