תכנית הצלבת הזוגות – פתרון אפשרי להגדלת מספר השתלות הכליה בארץ
בכל הנוגע להשתלות איברים, אנו חיים במציאות של מצוקת איברים הולכת וגדלה, ומנסים למצוא כל פתרון אפשרי בכדי להגדיל את מספר ההשתלות.
2 דקות קריאה
בכל הנוגע להשתלות איברים, אנו חיים במציאות של מצוקת איברים הולכת וגדלה, ומנסים למצוא כל פתרון אפשרי בכדי להגדיל את מספר ההשתלות.
מלבד עידוד תרומות איברים מקרובי משפחה, התפתחו אלטרנטיבות שונות בכדי למקסם את מספר ההשתלות כולל: השתלות מתורמים במעגל הרחב מחוץ למשפחה, השתלות מסוג דם שאינו זהה ואחד הפתרונות המבטיחים ביותר היא תכנית הצלבת הזוגות.
מהי תכנית הצלבת זוגות?
כבר ב 1986 הגה דר' רפפורט מניו-יורק את רעיון השתלת הזוגות, לפיה שני זוגות של תורם ומקבל, שאינם מתאימים בסוג הדם מתחלפים ביניהם, כך שהתורם של זוג אחד נתן את הכליה למקבל של הזוג השני וההפך. ההשתלה הראשונה מסוג זה בוצעה בדרום קוריאה ב 1991.
בכדי להגדיל את הסיכוי למציאת התאמות בין זוגות שונים, הוקמו מאגרים של זוגות מקבלים-תורמים ברמה הלאומית (דרום קוריאה, הולנד, אוסטרליה) וכן באזורים שונים בארה"ב. במאגרים אלו שותפים מספר מרכזי השתלה הכוללים מספר רב של זוגות, ובאמצעות פיתוח מודלים מתמטיים ניתן בעזרת תכנת מחשב למצוא את מספר ההתאמות הגדול ביותר.
למידע במחשב מוזנים נתונים הכוללים את גיל וסוג הדם של המקבל והתורם, מספר ההשתלה, PRA (רמת הנוגדנים כנגד אנטיגנים רקמתיים –HLA) ואפיון הנוגדנים בכדי למצוא את התורם המתאים בחולים נשאי נוגדנים.
קימת אפשרות להכניס תורם אלטרואיסטי, שאינו תורם למקבל מסוים אלא למאגר הכללי. אפשרות נוספת היא שילוב תורמים המתאימים למקבל נשא נוגדנים, שיש לו תורם והוא יתרום את הכליה למאגר וימשיך את השרשרת.
ומה בארץ?
בישראל, התקבלה לאחרונה החלטה במרכז הלאומי להשתלות לפתוח תכנית הצלבה ארצית. החולים והתורמים ירשמו להשתלה באחד מחמשת מרכזי ההשתלה בארץ והרשימה תהיה רשימה ארצית. לצורך העניין כל חולה המעוניין לעבור השתלה יוכל להביא תורם, גם אם אינו מתאים בסוג הדם או ההצלבה כנגדו תהיה חיובית. אם התורם יימצא מתאים מבחינה בריאותית ופסיכולוגית לתרומה, יוכנסו המקבל והתורם כזוג לרשימה. התהליך יהיה בפיקוח משרד הבריאות ויתבצע ללא צורך בתוספת ראיון פסיכולוגי, אלא רק באישור הועדה של משרד הבריאות במקרים של תרומה מקרוב משפחה.
בכדי להגדיל את מספר ההשתלות, יתבקשו המקבלים והתורמים לאשר שימוש בבן הזוג התורם לפתיחת שרשרת אם ובמידה יקבלו תרומה בעת ההמתנה.
המאגר יהיה מבוסס על התכנה ההולנדית לתוכה יוקלדו נתוניהם של המקבלים והתורמים. הרישום למאגר יעשה רק לאחר אישור התרומה מבחינה רפואית ופסיכולוגית, כך שכל תורם יצטרך לעבור את כל הבדיקות כולל הדמיה של הכליות ב-CT.
הנתונים יוזנו למחשב שיבדוק בכל חודש את הזיווגים האפשריים. הסיכוי לקבל השתלה יהיה תלוי במספר הזיווגים, וככל שיגדל מספר זה כך יגדלו הסיכויים של החולים לקבל השתלה. עם זאת, ברור שחולים נשאי נוגדנים וחולים בעלי סוג דם O עדיין יהיו בעלי סיכוי קטן יותר בהשוואה לחולים ללא נוגדנים או בעלי סוגי הדם האחרים.
עם זאת, עדין הסיכוי בהצלבה למציאת תורם לחלים אלו יהיה גבוה יותר מאשר המתנה להשתלה מהמת.
אין ספק כי במצוקה הקיימת כיום פתרון זה יכול לעלות ולו במעט את הסיכוי של החולים לקבל השתלה וחובתנו להפיץ מידע זה בין המועמדים להשתלה.מאת: פרופסור איתן מור, כירורג
מלבד עידוד תרומות איברים מקרובי משפחה, התפתחו אלטרנטיבות שונות בכדי למקסם את מספר ההשתלות כולל: השתלות מתורמים במעגל הרחב מחוץ למשפחה, השתלות מסוג דם שאינו זהה ואחד הפתרונות המבטיחים ביותר היא תכנית הצלבת הזוגות.
מהי תכנית הצלבת זוגות?
כבר ב 1986 הגה דר' רפפורט מניו-יורק את רעיון השתלת הזוגות, לפיה שני זוגות של תורם ומקבל, שאינם מתאימים בסוג הדם מתחלפים ביניהם, כך שהתורם של זוג אחד נתן את הכליה למקבל של הזוג השני וההפך. ההשתלה הראשונה מסוג זה בוצעה בדרום קוריאה ב 1991.
בכדי להגדיל את הסיכוי למציאת התאמות בין זוגות שונים, הוקמו מאגרים של זוגות מקבלים-תורמים ברמה הלאומית (דרום קוריאה, הולנד, אוסטרליה) וכן באזורים שונים בארה"ב. במאגרים אלו שותפים מספר מרכזי השתלה הכוללים מספר רב של זוגות, ובאמצעות פיתוח מודלים מתמטיים ניתן בעזרת תכנת מחשב למצוא את מספר ההתאמות הגדול ביותר.
למידע במחשב מוזנים נתונים הכוללים את גיל וסוג הדם של המקבל והתורם, מספר ההשתלה, PRA (רמת הנוגדנים כנגד אנטיגנים רקמתיים –HLA) ואפיון הנוגדנים בכדי למצוא את התורם המתאים בחולים נשאי נוגדנים.
קימת אפשרות להכניס תורם אלטרואיסטי, שאינו תורם למקבל מסוים אלא למאגר הכללי. אפשרות נוספת היא שילוב תורמים המתאימים למקבל נשא נוגדנים, שיש לו תורם והוא יתרום את הכליה למאגר וימשיך את השרשרת.
ומה בארץ?
בישראל, התקבלה לאחרונה החלטה במרכז הלאומי להשתלות לפתוח תכנית הצלבה ארצית. החולים והתורמים ירשמו להשתלה באחד מחמשת מרכזי ההשתלה בארץ והרשימה תהיה רשימה ארצית. לצורך העניין כל חולה המעוניין לעבור השתלה יוכל להביא תורם, גם אם אינו מתאים בסוג הדם או ההצלבה כנגדו תהיה חיובית. אם התורם יימצא מתאים מבחינה בריאותית ופסיכולוגית לתרומה, יוכנסו המקבל והתורם כזוג לרשימה. התהליך יהיה בפיקוח משרד הבריאות ויתבצע ללא צורך בתוספת ראיון פסיכולוגי, אלא רק באישור הועדה של משרד הבריאות במקרים של תרומה מקרוב משפחה.
בכדי להגדיל את מספר ההשתלות, יתבקשו המקבלים והתורמים לאשר שימוש בבן הזוג התורם לפתיחת שרשרת אם ובמידה יקבלו תרומה בעת ההמתנה.
המאגר יהיה מבוסס על התכנה ההולנדית לתוכה יוקלדו נתוניהם של המקבלים והתורמים. הרישום למאגר יעשה רק לאחר אישור התרומה מבחינה רפואית ופסיכולוגית, כך שכל תורם יצטרך לעבור את כל הבדיקות כולל הדמיה של הכליות ב-CT.
הנתונים יוזנו למחשב שיבדוק בכל חודש את הזיווגים האפשריים. הסיכוי לקבל השתלה יהיה תלוי במספר הזיווגים, וככל שיגדל מספר זה כך יגדלו הסיכויים של החולים לקבל השתלה. עם זאת, ברור שחולים נשאי נוגדנים וחולים בעלי סוג דם O עדיין יהיו בעלי סיכוי קטן יותר בהשוואה לחולים ללא נוגדנים או בעלי סוגי הדם האחרים.
עם זאת, עדין הסיכוי בהצלבה למציאת תורם לחלים אלו יהיה גבוה יותר מאשר המתנה להשתלה מהמת.
אין ספק כי במצוקה הקיימת כיום פתרון זה יכול לעלות ולו במעט את הסיכוי של החולים לקבל השתלה וחובתנו להפיץ מידע זה בין המועמדים להשתלה.
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד
17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד
15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד
04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד
22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד
11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג'
10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה