מבנה המוח בלידה מנבא יכולות שפה
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת וושינגטון מצביע על קשר בין מבנים שונים במוח הרך הנולד לבין היכולת העתידית שלו לפתח כישורי שפה.
2 דקות קריאה
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת וושינגטון מצביע על קשר בין מבנה ההיפוקמפוס והמוח הקטן (Cerebellum) בלידה לבין כישורי השפה של התינוק בגיל שנה. המחקר, אשר נערך באמצעות שימוש במערכות הדמיה חדשניות של כלל המוח, מצא בפעם הראשונה קשר בין מבני המוח ליכולות שפה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Brain and Language.
מוחם של תינוקות צופן בחובו סודות רבים אותם מנסה המדע לחשוף. לא בכדי, מכונה מוח התינוק "ספוג", שכן יכולתם המדהימה של תינוקות לספוג מידע היא פנומנלית, יכולות שהמוח המבוגר כלל לא משתווה להם.
כישורי השפה של תינוקות נוסקים עם הגיעם לגיל שנה, אולם עד היום לא ידוע כיצד המוח מכין עצמו בשנה הראשונה לפיתוח יכולת שפתית. לדברי החוקרים, לאחר שאדם נולד, שלב הינקות הוא שלב ההתפתחות המוחית החשוב ביותר. ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין מבנים שונים במוח הרך הנולד לבין היכולת העתידית שלו לפתח כישורי שפה.
במסגרת המחקר, בחן הצוות המחקרי את מבנה מוחם של 19 תינוקות בנים ו- 7 תינוקות בנות בגיל 7 חודשים. החוקרים השתמשו בבדיקת MRI, באמצעותה מיפו את מבנה המוח. המדידה בה השתמשו החוקרים נקראת Voxel-based Morphometry, המאפשרת למפות במדויק את אזורי החומר האפור והחומר הלבן ולקבל מודל תלת-ממדי של הסתעפויות רשת תאי העצב המרכיבים את המוח. החוקרים מדגישים כי ניסוי זה הוא הניסיון הראשון למיפוי כל המוח, לניבוי התפתחות כישורים בתינוקות.
השלב הבא במחקר בוצע 5 חודשים לאחר מכן, במלאות שנה לתינוקות. בשלב זה, נמדדו כישורי השפה של התינוקות. הבדיקה כללה את מידת הפטפוט של התינוקות, יכולתם להפיק מגוון קולות וכן תגובתם למילים ולשמות מוכרים. לדברי החוקרים, ברוב המקרים אוצר המילים של תינוקות בגיל שנה הוא מצומצם ביותר ולכן הם הסתמכו על כישורי הפטפוט, מגוון הקולות ויכולת ההבנה, המהווים סימנים למיומנות שפה מוקדמת.
מעיבוד הנתונים עולה, כי תינוקות בגיל 7 חודשים בעלי ריכוז חומר לבן ואפור גבוה יותר באזור המוח הקטן וההיפוקמפוס הראו כישורי שפה מפותחים יותר בגיל שנה.
החוקרים מדגישים, כי עד היום לא היה ידוע כי למוח הקטן ולהיפוקמפוס בעלי תפקיד ביכולת השפתית. המוח הקטן אחראי על למידה מוטורית וההיפוקמפוס מזוהה עם עיבוד תהליכי זיכרון.
ממצאי המחקר מספקים נדבך חשוב בהבנת המערך השפתי המורכב של בני אדם, במסגרתו מיומנויות מוטוריות של שרירי הפה, הלשון והלסת מחד ועיבוד זיכרון הצלילים הנשמעים מאידך, נחוצים להתפתחות תקינה של היכולת השפתית. זיהוי האזורים והבנת המנגנונים המוחיים הקשורים ללמידה מוקדמת של שפה עשויים לספק דרכים חדשות להתערבות ולטיפול מוקדם בילדים, שהתפתחותם השפתית, הפסיכולוגית והחברתית מתעכבת או משתבשת.
מאת: רועי שני, מערכת אינפומד
מוחם של תינוקות צופן בחובו סודות רבים אותם מנסה המדע לחשוף. לא בכדי, מכונה מוח התינוק "ספוג", שכן יכולתם המדהימה של תינוקות לספוג מידע היא פנומנלית, יכולות שהמוח המבוגר כלל לא משתווה להם.
כישורי השפה של תינוקות נוסקים עם הגיעם לגיל שנה, אולם עד היום לא ידוע כיצד המוח מכין עצמו בשנה הראשונה לפיתוח יכולת שפתית. לדברי החוקרים, לאחר שאדם נולד, שלב הינקות הוא שלב ההתפתחות המוחית החשוב ביותר. ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין מבנים שונים במוח הרך הנולד לבין היכולת העתידית שלו לפתח כישורי שפה.
במסגרת המחקר, בחן הצוות המחקרי את מבנה מוחם של 19 תינוקות בנים ו- 7 תינוקות בנות בגיל 7 חודשים. החוקרים השתמשו בבדיקת MRI, באמצעותה מיפו את מבנה המוח. המדידה בה השתמשו החוקרים נקראת Voxel-based Morphometry, המאפשרת למפות במדויק את אזורי החומר האפור והחומר הלבן ולקבל מודל תלת-ממדי של הסתעפויות רשת תאי העצב המרכיבים את המוח. החוקרים מדגישים כי ניסוי זה הוא הניסיון הראשון למיפוי כל המוח, לניבוי התפתחות כישורים בתינוקות.
השלב הבא במחקר בוצע 5 חודשים לאחר מכן, במלאות שנה לתינוקות. בשלב זה, נמדדו כישורי השפה של התינוקות. הבדיקה כללה את מידת הפטפוט של התינוקות, יכולתם להפיק מגוון קולות וכן תגובתם למילים ולשמות מוכרים. לדברי החוקרים, ברוב המקרים אוצר המילים של תינוקות בגיל שנה הוא מצומצם ביותר ולכן הם הסתמכו על כישורי הפטפוט, מגוון הקולות ויכולת ההבנה, המהווים סימנים למיומנות שפה מוקדמת.
מעיבוד הנתונים עולה, כי תינוקות בגיל 7 חודשים בעלי ריכוז חומר לבן ואפור גבוה יותר באזור המוח הקטן וההיפוקמפוס הראו כישורי שפה מפותחים יותר בגיל שנה.
החוקרים מדגישים, כי עד היום לא היה ידוע כי למוח הקטן ולהיפוקמפוס בעלי תפקיד ביכולת השפתית. המוח הקטן אחראי על למידה מוטורית וההיפוקמפוס מזוהה עם עיבוד תהליכי זיכרון.
ממצאי המחקר מספקים נדבך חשוב בהבנת המערך השפתי המורכב של בני אדם, במסגרתו מיומנויות מוטוריות של שרירי הפה, הלשון והלסת מחד ועיבוד זיכרון הצלילים הנשמעים מאידך, נחוצים להתפתחות תקינה של היכולת השפתית. זיהוי האזורים והבנת המנגנונים המוחיים הקשורים ללמידה מוקדמת של שפה עשויים לספק דרכים חדשות להתערבות ולטיפול מוקדם בילדים, שהתפתחותם השפתית, הפסיכולוגית והחברתית מתעכבת או משתבשת.
האם המאמר עניין אותך?
תרומת ביצית - ההליך, הסיכונים והאפשרויות הקיימות
מאת: מערכת אינפומד, ד"ר משה רויבורט
04/09/2023
יותר ויותר נשים הסובלות מבעיות ברזרבה שחלתית לייצור ביציות לא מוותרות על חלומן להיות אמהות ופונות לתהליך של תרומת ב...
לכתבה המלאה
האם מום לב בעובר הוא בהכרח מסוכן?
מאת: ד"ר גיל באר
18/06/2023
למה חשוב לבצע אקו לב בעובר, מה מגדיל את הסיכוי למום לב מולד ואיך מטפלים ביילוד עם מום? ד"ר גיל באר מומחה ברפואת ילד...
לכתבה המלאה
יתר לחץ דם בהריון ורעלת הריון: איך מזהים ומטפלים?
מאת: ד"ר שלי ליכטנברג קשת
04/05/2023
מה גורם להתפתחות של רעלת הריון? האם יתר לחץ דם בהריון נגרם מההריון עצמו או שמדובר במצב רפואי קיים שהתגלה במקרה בהרי...
לכתבה המלאה
אפילפסיה והריון: השאלות שחשוב לשאול- והתשובות
מאת: ד"ר לילך גולדשטיין
28/03/2022
האם מחלת האפילפסיה משפיעה על סיכויי הכניסה להריון, מדוע חשובה התאמה תרופתית בשלב תכנון ההריון, אילו שינויים תרופתיי...
לכתבה המלאה
הפרעות בבלוטת התריס במהלך ההריון: הנה מה שחשוב לדעת
מאת: מערכת אינפומד
03/03/2022
תקופת ההריון מלאה בשינויים פיזיולוגיים, אחד המשמעותיים שבהם הוא שינוי בתפקוד בלוטת התריס. אילו שינויים בתפקוד הבלוט...
לכתבה המלאה
בדיקות גנטיות לפני ובמהלך ההריון – המדריך המלא שכדאי להכיר
מאת: מערכת אינפומד
08/02/2022
התקדמות המחקר הובילה לפיתוח של בדיקות שונות שבאמצעותן ניתן לזהות שינויים בגנים מסוימים העלולים להוביל להתפתחות של מ...
לכתבה המלאה
מה חשוב לדעת על הריון בגיל מאוחר?
מאת: מערכת אינפומד
29/12/2021
שוקלת להיכנס להיריון אחרי גיל 35? בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מחליטות להרות בגיל מאוחר יותר. האם זה באמת יותר מו...
לכתבה המלאה
בדיקות שגרתיות במהלך ההיריון
מאת: מערכת אינפומד
28/12/2021
הרבה בדיקות עלייך לעבור במהלך ההיריון, אך כמה מהן צריכות להתבצע באופן שגרתי לאורך כל ההיריון. מהן הבדיקות השגרתיות ...
לכתבה המלאה
עצבות בהנקה: מה שחשוב לדעת על התופעה שכמעט ולא מדברים עליה
מאת: מערכת אינפומד
11/10/2021
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בנוגע לתופעות שונות אחרי הלידה, כמו בייבי בלוז ודיכאון אחרי לידה. אולם, דיספורי...
לכתבה המלאה
מה חשוב לדעת על בדיקת מי שפיר?
מאת: פרופ' יואב ינון
05/09/2021
זוהי אולי אחת מהבדיקות המשמעותיות ביותר במהלך ההריון. בדיקת מי שפיר שימשה בעבר כאמצעי לגילוי של תסמונת דאון, אולם כ...
לכתבה המלאה