על הקשר בין ריצה לתרופות – חלק א'

האם יש קשר בין ריצה לבין נטילת תרופות? מסתבר שכן.
חומרים מסוימים עשויים לשפר את ההישגים שלנו, בעוד שאחרים עלולים לפגוע בהם. ישנן תרופות המחייבות משנה זהירות מיוחד בביצוע מאמץ גופני, ומצד שני - ישנן לא מעט מחלות בהן פעילות גופנית מתאימה יכולה לסייע משמעותית ליעילות הטיפול ולעיתים אף למניעת הצורך בטיפול תרופתי.

בכתבה זו נתמקד בתרופות המחייבות זהירות בפעילות מאומצת, בדגש על ריצה.

פעילות גופנית סבירה היא אחד הדברים החיוניים לשמירה על בריאות טובה. אמירה זו נכונה לכל אדם, בכל גיל וכמעט בכל מצב בריאותי.
אם בעבר היה נהוג להמליץ לאנשים הסובלים ממחלות מסוימות, כמו דלקת במפרקי הברכיים או מחלות לב מסוימות, להימנע לחלוטין מפעילות גופנית, כיום ידוע שגישה זו אינה נכונה.

עם זאת, כאשר מדובר באדם הסובל ממחלות כאלו או אחרות, ישנה חשיבות עליונה להתאמה נכונה של סוג הפעילות ועוצמתה למצבו הבריאותי. אחד הגורמים שיש לקחת בחשבון הם סוגי התרופות שהוא נוטל. לכן, לפני שמחליטים לרוץ יש להיוועץ עם רופא, פיזיולוג מאמץ, או פיזיותרפיסט לגבי מה מומלץ ומה אסור.

כמה דוגמאות לתרופות המחייבות תשומת לב בקביעת פעילות ספורטיבית.

1. תרופות המורידות את קצב הלב
בעת קביעה מקצועית של עוצמת הפעילות הגופנית המומלצת (במקרה של ריצה, מהירות ומשך האימון, שיפוע וכו'), אחד המדדים המרכזיים הנלקחים בחשבון הוא הדופק. כאשר המתאמן לוקח תרופה שמורידה או מעלה את הדופק באופן משמעותי, חובה לקחת זאת בחשבון. דוגמא בולטת לתרופות שיכולות להוריד דופק הן תרופות ממשפחת בטא בלוקרים (Beta Blockers), המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם ובחלק ממחלות הלב. הכוונה לתרופות כגון נורמיטן (Normiten), קרדילוק (Cardiloc), פרולול (Prolol) וכו'.

2. תרופות העלולות לגרום לתת-לחץ דם אורתוסטטי
תת-לחץ דם אורתוסטטי (Orthostatic hypotension) היא תופעה בה מתרחשת ירידה מהירה מאוד של לחץ דם בעת שינוי תנוחה, לרוב במעבר מישיבה לעמידה והיא מלווה לרוב בסחרחורת. התופעה מופיעה בדרך כלל באנשים מבוגרים ומסוכנת מכיוון שהיא מעלה את הסיכון לנפילות.
ישנן כמה תרופות המעלות את הסיכון למצב זה. דוגמא בולטת לכך היא קדקס (Cadex), הניתנת לטיפול ביתר לחץ דם ובהגדלה של בלוטת הערמונית אצל גברים. לאנשים הנוטלים תרופה זו, מומלץ לנקוט באמצעי זהירות במהלך ריצה או הליכה מאומצת וכן להישאר לשבת זמן מה לאחר האימון.

3. אינסולין ותרופות המגבירות הפרשת אינסולין
הכוונה לזריקות אינסולין או לתרופות כגון גלובן (Gluben), נובונורם (Novonorm), גלוקו-רייט (Gluco-Rite) וכו', הניתנות לחולי סוכרת. תרופות אלו עלולות לגרום להיפוגליקמיה (רמות נמוכות של סוכר בדם) והסיכון לכך עולה לאחר פעילות גופנית, כיוון שבמהלכה, הגוף מנצל הרבה גלוקוז לצורך הפקת אנרגיה.
חשוב להתייעץ עם דיאטנית ו/או רופא מומחה לסוכרת, להתאמה בין משטר התזונה, הטיפול התרופתי ותוכנית האימונים, למניעת תופעה של היפוגליקמיה.

4. תרופות העלולות לגרום לקוצר נשימה
במהלך הריצה, הגוף זקוק לכמות חמצן גבוהה הרבה יותר מאשר במנוחה, כך שקצב הנשימה של הרץ עולה. ישנן תרופות העלולות לדכא את קצב הנשימה ולהפריע לגוף לפתח קצב נשימה אופטימלי בפעילות אירובית. כאן מדובר, לדוגמא, בתרופות חזקות לשיכוך כאב כגון מורפין (Morphine), המשתייכות לתרופות נרקוטיות, אך גם משככי כאבים רגילים דוגמת אדוויל (Advil) או נפרוקסן (Naproxen) עלולות לגרום לתופעה זו, בסיכון נמוך יותר. גם קודאין (Codeine), הנמצא כמרכיב בתרופות נוגדות שיעול רבות ובחלק מתרופות נוגדות כאב (לדוגמא, נורופן פלוס) עלול לעיתים לגרום לקוצר נשימה. זוהי, כמובן, רשימה חלקית בלבד.
במידה והתחלתם לחוש לאחרונה קוצר נשימה מוגבר במהלך האימונים, יש להתייעץ עם רופא או רוקח - האם ייתכן שהתופעה נובעת משימוש בתרופות.


בחלקה השני של הכתבה נראה כיצד פעילות ספורטיבית ואימוני ריצה בפרט מסוגלים למנוע צורך בתרופות מסוימות או להעצים את השפעתן, להשגת יעילות טיפולית טובה תוך שימוש במינון נמוך יותר של התרופה.

מאת: יבגני וייסברג, מערכת אינפומד