לחשוב כמו תמנון - על מהות החשיבה האנושית ולא רק

לרוב, כשמדברים על החשיבה האנושית שלנו, כבעלי חיים מתקדמים ביותר, משווים וחוקרים אותה למול קופים, או לכל היותר - דולפינים. אך מה לגבי חשיבה מסוג שונה לגמרי מהחשיבה האנושית? מה לגבי מנגנונים מוחיים שונים לחלוטין, כמו אלו של תמנונים וחיידקים?

אריסטו הגדיר את מהותו של האדם - לחשוב. הבנה של המשמעות הפילוסופית את מושג המהות האריסטוטלי מובילה להכרה, כי מרגע שנוטלים מהאדם את יכולת החשיבה, הוא מאבד את מהותו כאדם, כשם שפטיש שניטלת ממנו היכולת לדפוק, לדוגמא כאשר חלק המתכת ניתק מידית העץ, הוא מאבד את מהותו כפטיש.

במשך דורות רבים, חשבו בני אדם שתכונת החשיבה בלעדית למין האנושי. בני אדם ראו בחשיבה את המשמעות של 'בצלם אלוהים בראתיך', אותה תכונה ייחודית ומשותפת לאלוהים ולאדם בלבד, מותר האדם מהבהמה.

התפשטותה של תורת האבולוציה, המותחת קו התפתחותי בין היצורים הפשוטים ביותר עד לאדם, העלתה את המחשבה שגם בקרב בעלי-חיים מתקיים סוג כזה או אחר של חשיבה. כמובן שהראשונים שהוכנסו לבדיקה הם קרוביהם הישירים של בני האדם – קופי אדם.

המחקרים שנעשו על קופי האדם, בעיקר שימפנזים, הן ברמה הפיזיולוגית והן ברמה התפקודית-קוגניטיבית, מוכרים לכל. ללא מחקרים אלו, קשה להעריך היכן היתה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בימינו. מחקרים אלו נעשו בעיקר במטרה שנוכל להבין את החשיבה שלנו.

המוטיביציה להבין את החשיבה האנושית באמצעות תרגילים ובדיקות שאין ביכולתנו לבצע בבני אדם, הובילה למחקר המחפש את החשיבה במובנה האנושי, מחקרי למידה וזיכרון, לצד מחקרים של מוחות הקופים. אלו אפשרו הצלבה בין ממצאים קוגניטיביים לממצאים פיזיולוגיים מוחיים, תוך זיהוי קוי הדימיון הרבים בין מוח הקוף למוחו של האדם.

הדרך בה ניסינו להבין את מוחו של הקוף ואפילו של הדולפין - היונק בעל המוח המפותח כל כך, אשר מוחו לא רק גדול ממוח האדם במספרים מוחלטים אלא גם באופן יחסי למשקל גופו, הייתה על-ידי חיפוש דרכי חשיבה אנושיים בבעלי חיים.

אך מה לגבי חשיבה מסוג שונה לחלוטין מהחשיבה האנושית? מה לגבי מנגנונים מוחיים שונים לחלוטין מהמוח האנושי?

חשיבה של תמנון

תמנונים הם רכיבות, חסרי חוליות, קרי - מצויים נמוך בסולם האבולוציוני, רחוק מאד מאיתנו, בני האדם.
כל גופו של התמנון בנוי מרקמות רכות. החלק הקשיח היחיד בגופו היא הקופסא הסחוסית המגינה על המוח המרכזי. מתברר, כי לתמנון מוח מפותח גדול למדי ואינטליגנציה גבוהה, שעדויות לגביה ניתן לקבל במחקרים התנהגותיים.

תמנונים בבריכת מחקר הצליחו לפתוח הברגה של כדורים שקופים אשר הוכנס לתוכם מזון, הצליחו ללמוד ולהראות זיכרון במבדקים שכללו כישורים קוגניטיביים דוגמת זיהוי, שיוך, היזכרות ופעולה, הצליחו ליצור קשר אישי עם מטפליהם, לזהותם ולהגיב באופן ייחודי להופעתם. יתר על כן, לתמנונים 'מוח' לכל זרוע, כלומר 8 'מוחות' הפועלים הן בהרמוניה והן בנפרד (בשרשרת היררכית, ממרכז עצבים מקומי למוח המרכזי).

השאלה, אם כך, היא כיצד תמנונים, המתגלים כבעלי מוחות כה מפותחים ויכולות כה יוצאות דופן, לא יצרו ציוויליזציה, שפה, לא הגיעו להישגים גבוהים עוד יותר?

התשובה לכך נעוצה בשני גורמים - האחד הוא תוחלת חייהם הקצרה (תמנונים חיים עד 3 שנים) והשני, הוא העובדה שתמנונים הם בעלי חיים יחידאים, החיים בבדידות, ללא קבוצה. אין טעם ליצור תקשורת כאשר כל תמנון אחר הוא יריב או אמצעי רבייה עבורך וכל יצור אחר הוא טרף או טורף עבורך.

תקשורת חיידקים

תקשורת חיידקים היא מושג מפתיע, המבוסס על מחקרים וממצאים חדשים רבים המעוררים את התהייה, האם גם לחיידקים יש אינטליגנציה.

חיידקים לא יכולים להיות אינטיליגנטים במובן הפשוט של המילה, שהרי אין להם מוח. חיידק אינו אלא חד-תא. כיצד תא בודד יכול לתקשר, לקבל החלטה ולפעול על-פיה? מתברר שחיידקים מתקשרים באמצעים כימיים, לעיתים אפילו למרחק מסוים, כדי לזהות את מצבם, ליצור שיתוף פעולה עם חיידקים מסוגים אחרים, לבצע ספירה עצמית ולפעול כקולקטיב.

כלומר, לחיידק הבודד אין אינטליגנציה, אבל למושבת החיידקים - כנראה שכן.

עוד על תקשורת חיידקים - בהרצאתה של פרופ' בוני בסלר, במסגרת TED

חיידקים הם לא היחידים. גם להקות דבורים ונחילי נמלים מבטאים בתפקודם יכולות חשיבה של קהילה. הכוורת פועלת כאילו הייתה אורגניזם אינטיליגנטי אחד.

מה אנחנו יותר - תמנונים או חיידקים?

אפשר, אם כך, לזהות לפחות שלוש צורות התנהגות מונעת-חשיבה, קרי – אינטליגנציה.

אנו מזהים אינטליגנציה של בעלי חיים כמו זו של תמנון, שיכולותיו גבוהות, אך היותו בודד לא אפשרה ליכולות אלו לבוא לידי ביטוי ביצירה של ציוויליזציה של תמנונים.

מול אפשרות זו, ניצבת האפשרות הנגדית – חשיבה ואינטליגנציה המיוחסות לקהילה כולה, דוגמת כוורת הדבורים, נחיל הנמלים ואף מושבה של חיידקים.

האפשרות השלישית היא האפשרות האנושית. בני האדם ניחנו במוח גדול בעל יכולות עצומות, אך הם חיים בקהילות, פיתחו שפה, שכללו את התקשורת וממשיכים לעשות זאת בצעדי ענק עד היום.

אז מהו המוקד של החשיבה האנושית?

האם זהו החושב הבודד, המיוצג על ידי פסלו של אוגוסט רודן 'האדם ההוגה' - מכונס בעצמו, מנותק מהעולם ומפעיל חשיבה המתרחשת בין כתלי מוחו? או שאולי זוהי החשיבה המתרחשת בהקשר החברתי, בפעילות חברתית, ומכאן דומה יותר לאינטליגנציה של קן הדבורים, נחיל הנמלים ומושבת החיידקים?

ממצאים מחקריים אלו ואחרים מעלים תהיות חדשות באשר למשמעות החשיבה - האם היא מתרחשת במוח, או אולי גם בתווך התקשורתי בין מוחות שונים - חשיבה כפעולה אינטראקטיבית קבוצתית?

ואם נחזור לאריסטו, ההגדרה האחרת שנתן לאדם היא של 'יצור מדבר'. כדי למצות את היכולות שלנו, אנו חייבים להיות לעיתים תמנונים ולעיתים מושבת חיידקים.

מאת: רוני ארז – ראש צוות הפיתוח של שיטת בריינספא