יתוש 'הנמר האסיאתי' חוזר
משנת 2002, יתוש מסוג 'אדס מפוספס', המוכר בכינויו 'הנמר האסיאתי', פוקד את ישראל בחודשי הקיץ. היתוש, בעל גוף שחור עם פסים לבנים, ידוע כמעביר כמה מחלות, חלקן מסכנות חיים. מה יש לדעת ולעשות כדי להתכונן לבואו?
2 דקות קריאה
זה שנים רבות בהן יתוש מסוג 'אדס מפוספס', המוכר בכינויו 'הנמר האסיאתי', כבר אינו נחלתן הבלעדית של מדינות מוצאו, בדרום מזרח אסיה.
היתוש, בעל גוף שחור עם פסים לבנים, ידוע כמעביר כמה מחלות, חלקן מסכנות חיים, כמו: קדחת הנילוס המערבי, קדחת דנגי וצ'יקונגוניה. בניגוד לרוב היתושים הפעילים בשעות החשיכה, הנמר האסייתי פעיל דווקא במהלך היום, מה שמקשה על מניעת העקיצות.
בארץ, הסכנה העיקרית היא בהידבקות בנגיף הנילוס המערבי, המועבר דרך רוק היתוש בזמן העקיצה. ברוב המקרים, הזיהום הנגיפי גורם לתופעות הדומות לשפעת אשר חולפות ללא התערבות טיפולית, אולם שיעור ניכר מהנדבקים – במיוחד אנשים מבוגרים וחולים בעלי מערכת חיסון מוחלשת – עלולים לפתח מחלות נוירולוגיות חריפות, כמו דלקת מוח או דלקת קרום המוח, העלולות לגרום לשיתוק, שבץ, הידרדרות קוגניטיבית ואפילו מוות.
היתוש חצה את גבולות אסיה כבר בשנות השבעים של המאה ה-20, כאשר מכולות עמוסות צמיגים משומשים יובאו ממדינות אסיה ליעדים שונים ברחבי העולם. הצמיגים הכילו שיירי מים עם זחלי יתושים, אשר התפתחו במדינות אירופה, אפריקה וארצות הברית לכדי יתושים בוגרים בעלי כושר רבייה. מכיוון שנגיף הנילוס המערבי הוא וירוס זואונוטי (העובר מבעלי חיים לבני אדם), הסברה הרווחת היא שהיתושים נדבקים בנגיף דרך עקיצת ציפורים נודדות הנושאות את הנגיף וחונות בישראל. כאשר היתוש עוקץ לאחר מכן בן אדם הוא מדביק אותו בוירוס.
עד היום לא הצליחו מדענים לפתח תרכובת חיסונית יעילה נגד נגיף הנילוס המערבי ועיקר הנסיונות לבאר את המחלה מתמקדים במניעת התפתחותה של אוכלוסיית היתושים. עם זאת, מחקרים רבים מבוצעים במטרה לפתח חיסון יעיל. לאחרונה, חוקרים מהמרכז הקנדי לווירולוגיה 'לי קה סינג' פרסמו בכתב העת המדעי PLoS One כי מצאו את המנגנון הביולוגי באמצעותו מצליח הנגיף לעבור את מחסום דם-מוח (blood-brain barrier) ולחדור למערכת העצבים המרכזית. לדברי החוקרים, הנגיף מצליח לפרק שני חלבוני מפתח האחראים על הרמטיות 'הצמתים האטומים' (Tight Junctions) בין תאי מחסום דם-מוח.
החוקרים גילו כי במהלך תהליך השכפול של הוירוס הוא מפריש חומרים המפרקים את החלבונים, מה שגורם לחיבורים בין התאים להתרופף ולפרצה במחסום דם-מוח דרכה הנגיף חודר למערכת העצבים המרכזית. הגילוי מאפשר המשך חקירה של התופעה, במטרה לפתח תרופה שתמנע את חדירת הנגיף למוח.
עד לפיתוח חיסון יעיל, אשר בינתיים אינו נראה באופק, מומחי בריאות הציבור מדגישים כי יש לפעול במרץ למניעת התרבות היתושים ולהנחלת התנהגות מניעתית בקרב הציבור הרחב.
לדבריהם, באזורים בהם ידוע כי קיים יתוש הנמר האסיאתי, יש להשתמש באופן קבוע בתכשירים המכילים DEET (N,N-Diethyl-meta-toluamide) – חומר הדוחה ביעילות את זן היתוש הספציפי, אותו ניתן למרוח על הגוף ועל הבגדים.מאת: רועי שני, מערכת אינפומד
היתוש, בעל גוף שחור עם פסים לבנים, ידוע כמעביר כמה מחלות, חלקן מסכנות חיים, כמו: קדחת הנילוס המערבי, קדחת דנגי וצ'יקונגוניה. בניגוד לרוב היתושים הפעילים בשעות החשיכה, הנמר האסייתי פעיל דווקא במהלך היום, מה שמקשה על מניעת העקיצות.
בארץ, הסכנה העיקרית היא בהידבקות בנגיף הנילוס המערבי, המועבר דרך רוק היתוש בזמן העקיצה. ברוב המקרים, הזיהום הנגיפי גורם לתופעות הדומות לשפעת אשר חולפות ללא התערבות טיפולית, אולם שיעור ניכר מהנדבקים – במיוחד אנשים מבוגרים וחולים בעלי מערכת חיסון מוחלשת – עלולים לפתח מחלות נוירולוגיות חריפות, כמו דלקת מוח או דלקת קרום המוח, העלולות לגרום לשיתוק, שבץ, הידרדרות קוגניטיבית ואפילו מוות.
היתוש חצה את גבולות אסיה כבר בשנות השבעים של המאה ה-20, כאשר מכולות עמוסות צמיגים משומשים יובאו ממדינות אסיה ליעדים שונים ברחבי העולם. הצמיגים הכילו שיירי מים עם זחלי יתושים, אשר התפתחו במדינות אירופה, אפריקה וארצות הברית לכדי יתושים בוגרים בעלי כושר רבייה. מכיוון שנגיף הנילוס המערבי הוא וירוס זואונוטי (העובר מבעלי חיים לבני אדם), הסברה הרווחת היא שהיתושים נדבקים בנגיף דרך עקיצת ציפורים נודדות הנושאות את הנגיף וחונות בישראל. כאשר היתוש עוקץ לאחר מכן בן אדם הוא מדביק אותו בוירוס.
עד היום לא הצליחו מדענים לפתח תרכובת חיסונית יעילה נגד נגיף הנילוס המערבי ועיקר הנסיונות לבאר את המחלה מתמקדים במניעת התפתחותה של אוכלוסיית היתושים. עם זאת, מחקרים רבים מבוצעים במטרה לפתח חיסון יעיל. לאחרונה, חוקרים מהמרכז הקנדי לווירולוגיה 'לי קה סינג' פרסמו בכתב העת המדעי PLoS One כי מצאו את המנגנון הביולוגי באמצעותו מצליח הנגיף לעבור את מחסום דם-מוח (blood-brain barrier) ולחדור למערכת העצבים המרכזית. לדברי החוקרים, הנגיף מצליח לפרק שני חלבוני מפתח האחראים על הרמטיות 'הצמתים האטומים' (Tight Junctions) בין תאי מחסום דם-מוח.
החוקרים גילו כי במהלך תהליך השכפול של הוירוס הוא מפריש חומרים המפרקים את החלבונים, מה שגורם לחיבורים בין התאים להתרופף ולפרצה במחסום דם-מוח דרכה הנגיף חודר למערכת העצבים המרכזית. הגילוי מאפשר המשך חקירה של התופעה, במטרה לפתח תרופה שתמנע את חדירת הנגיף למוח.
עד לפיתוח חיסון יעיל, אשר בינתיים אינו נראה באופק, מומחי בריאות הציבור מדגישים כי יש לפעול במרץ למניעת התרבות היתושים ולהנחלת התנהגות מניעתית בקרב הציבור הרחב.
לדבריהם, באזורים בהם ידוע כי קיים יתוש הנמר האסיאתי, יש להשתמש באופן קבוע בתכשירים המכילים DEET (N,N-Diethyl-meta-toluamide) – חומר הדוחה ביעילות את זן היתוש הספציפי, אותו ניתן למרוח על הגוף ועל הבגדים.
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד
17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד
15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד
04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד
22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד
11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג'
10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה