המדריך לסינוסיטיס חריפה

מהי בעצם סינוסיטיס?

לשמירה על תפקוד פיזיולוגי נורמלי של חללי האף והסינוסים נדרשים שלושה גורמים חשובים שפגיעה בהם תביא להתפתחותה של סינוסיטיס: מערכת אוסטיאומיאטלית פתוחה (המערכת אליה מתנקזים כל הסינוסים הקדמיים), מערכת הובלה של הרירית הציליארית (מערכת הבנויה על שערות זעירות על פני שטח הרירית הנשימתית של הסינוסים, המובילה בצורה קבועה שכבה עדינה של ריר אפי) והריר המופרש דרך קבע מהאף אל הלוע האפי ומשם נבלע דרך הושט אל הקיבה.

פגיעה בגורמים אלו מביאה להצטברות של ריר המופרש באופן קבוע בתוך הסינוסים והאף, מצב הגורם לשינוי במתח החמצן ולהתפתחותם של תנאים טובים להתהוות זיהום מקומי.

סימפטומים

זיהום של ריריות האף והסינוסים מתבטא בכאבי ראש קדמיים, מצחיים או של הפנים ולעיתים רחוקות עורפיים, העלולים להחמיר עם שינוי תנוחה של הראש. לעיתים יש לחץ בפנים, אף סתום, נזלת מוגלתית צהובה ירוקה או בהירה, ליחה, ליקוי חלקית או מלא של חוש הריח, שיעול ולעיתים חום.
סימנים לא ספציפיים כמו עייפות, הליטוסיס, כאבי שיניים, אטימות וכאבי אוזניים יכולים אף הם להופיע במחלה.

אבחון

הבדיקה הגופנית יכולה לכלול רגישות בניקוש על סינוסים המקסילריים והפרונטליים, נזלת בהירה או מוגלתית חד צדדית או דו צדדית, ליחה מוגלתית.

התמונה הקלאסית של סינוסיטיס חריפה מתחילה כשבוע עד 10 ימים לאחר דלקת ויראלית בדרכי הנשימה העליונים ומתבטאת כהחמרה במצב החולה. רק כ- 10% מכלל החולים עם מחלה ויראלית של דרכי הנשימה יפתחו סינוסיטיס חריפה.

רוב החולים מאובחנים ומטופלים על ידי רופא המשפחה או רופא הילדים. היכולת לאבחן את המחלה מוגבלת לסיפור המחלה (אנמנזה) ולבדיקה פיזית המוגבלת לניקוש על פני הסינוסים המקסילריים והפרונטליים ובדיקת הלוע. בדיקת חללי האף - היא החשובה ביותר- אינה אפשרית.

לעומת זאת, רופא אף אוזן וגרון יכול לבצע בדיקה של רינוסקופיה קדמית קלסית, המוגבלת לצפייה בנחיר שמאל וימין, לרוב עד לקונכיה התיכונה. אפשרות טובה יותר היא בדיקה על ידי אנדוסקופ גמיש או קשיח, המאפשרת צפיה מדוקדקת של חללי האף לכל אורכם עד לחלל הלוע האפי (הנאסופארינקס) ולצפות מהיכן ניגרת הנזלת ומהם הכשלים האנטומיים שיכולים לתרום להתהוות והחמרה של המחלה.

האבחון לא מצריך הדמיה על ידי צילום מערות הפנים ובוודאי שלא ביצוע CT של האף והסינוסים.
בדיקת CT מומלצת רק במקרים של חוסר תגובה לטיפול חוזר והולם וסיבוכים הנובעים מהסינוסיטיס כמו סיבוכים אורביטליים וקרניאליים (מוחיים). צילום של מערות הפנים אינו אפקטיבי מבחינת הדיוק ומידת המעורבות של הסינוסים ומתן מענה על השוני הרנטגני בין זיהום חיידקי, ויראלי או אלרגי.

גורמים חיידקיים כוללים לרוב חיידקים אירוביים ורק מיעוט של אנאירוביים או גרם שלילי. גורמים אחרים הם וירוסים ובאופן נדיר פגיעה במערכת האימונולוגית על ידי פטריות.

בסינוסיטיס חריפה, לרוב לא תילקחנה תרביות מחלל האף, כיוון שחולים אלו מטופלים על ידי רופא המשפחה או רופא הילדים, להן אין אפשרות לקחת תרבית בצורה נאותה מהמיאטוס התיכון, אותו חלל צר בין קונכיה תיכונה והקיר הלטרלי (צידי) של חלל האף, המנקז את הסינוסים המקסילרי, אטמואידים קדמיים ופרונטלי.

טיפול

הטיפול כולל אנטיביוטיקה, טיפול במחלות רקע כמו אלרגיה וטיפול תומך.

טיפול הבחירה האנטיביוטי הראשון ובמידה ולא טופל מכל סיבה שהיא בשלושת החודשים האחרונים כולל מוקסיפן למשך 7-14 יום. במידה והחולה טופל לאחרונה או שהמחלה סוערת מאוד, ניתן להתחיל עם אוגמנטין או זינט לתקופה של 10-14 יום עד להיעלמות הסימפטומים והממצאים הגופניים. במידה ואלו ממשיכים, ניתן להמשיך בטיפול האנטיביוטי שבוע-שבועיים נוספים עד להיעלמותם של כל הסימנים והממצאים הגופניים.

מכווצי ריריות (Decongestants) היא תרופה הפועלת לכיווץ ריריות האף הבצקתיות והתפוחות. תרופה זו ניתן ליטול בכדורים או בתרסיס. כיווץ הריריות מאפשר נשימה דרך האף, ניקוז ההפרשות האפיות מהסינוסים ואוורורם על ידי שמירה של פתחי הסינוסים פתוחים ברמה מספקת, המאפשר זירוז ריפוי האף והסינוסים.

שימוש בתרסיסי אף של מכווצי הריריות מאפשר תוצאות מהירות וניכרות, אולם מצד שני ישנה השפעה שלילית על הרירית הרספירטורית של האף והסינוסים באופן הגורם לשיתוק הציליה (שערות זערוריות המצויות על פני שכבת התאים החיצונית) וכתוצאה מכך לאבדן הכושר שלהן להניע את הריר באופן המשכי אל הלוע האפי ומשם בבליעה לקיבה. לכן, ישנה מגבלה על שימוש בתרסיס זה לפרק זמן העולה על 3 ימים. תופעה זו לא קיימת במכווצי ריריות הניתנים בצורה של כדורים, אולם קיימות תופעות לוואי אחרות כמו האצה בדופק הלב, כאבי ראש ונדודי שינה.

במידה והחולה סובל גם מנזלת אלרגית, יש להקפיד על טיפול אנטי-אלרגי, כמו תרסיס אפי (נסלי) המכיל סטרואידים או/ו מתן כדורים אנטיהיסטמיניים.

במקרים חמורים ועקשניים ובאופן נדיר, ניתן לבצע שטיפה של הסינוסים המקסילריים בהרדמה מקומית, להקלה מידית ולקבלת תרביות מהשטיפה. זוהי פרוצדורה לא שכיחה המבוצעת על ידי רופא אף אוזן וגרון בלבד.
האופציה הטיפולית הכירורגית היא נדירה ומיועדת למקרים שלא הגיבו לטיפול אנטיביוטי הולם פעמיים ברצף לפחות, או במצבים של סיבוכים. הליך זה מחייב ביצוע בדיקת CT סינוסים להערכה של מיקום הסיבוך ומידת מעורבותם של הסינוסים. הניתוח המועדף כיום הוא ניתוח אנדונסלי אנדוסקופי. (FESS).

הכתבה בשיתוף עם פרופ' אפרים אביתר, מנהל מחלקת אף אוזן וגרון בבית החולים אסף הרופא. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.