למה חשוב לספר לילד על הסרטן של ההורה?

ילדים לומדים על החיים, על אחרים ועל עצמם על-ידי התבוננות בהתנהגות של הוריהם. למרות שרוב ההורים יודעים זאת, הלחץ בו הם נתונים אחרי אבחון שלהם בסרטן, עוצמת הפחדים וחוסר הוודאות שידיעה זו מעוררת, בנוסף לנטייה הטבעית של הורים להגן על ילדיהם, עלולים לשבש את התקשורת של ההורים עם הילדים לגבי המחלה.

ילדים מגיבים לרמזים על חולי בסרטן מהוריהם וממבוגרים אחרים בסביבה שלהם. האופן שבו יגיבו תלוי לעיתים קרובות בדרך ההתמודדות עם המשבר של ההורים ומבוגרים קרובים אחרים. הורים רבים חוששים שהילדים שלהם יהיו חשופים יותר לפחדים ולחרדות דווקא אם יקבלו מידע על מה שקורה, אך יש לזכור כי ילדים ומבוגרים שונים מאוד זה מזה בכל המובנים (ניסיון החיים שלהם שונה לחלוטין מזה של מבוגרים) ולכן אין זה סביר שהם יגיבו באותו אופן בו יגיבו מבוגרים.

קשה מאוד לשמור את הסרטן בסוד באופן כללי ומילדים בפרט. כל הורה מכיר את התופעה שילדים נוטים לשמוע באקראי שיחות על נושאים שאינם מיועדים להם. זה קורה כשהילד שקוע במשחק, עסוק בשלו ולא נראה מקשיב. ישנם ילדים, שכאשר נדמה להם שמשהו מוסתר מהם, הם יחפשו דרכים להקשיב לנעשה מבלי שהמבוגרים יבחינו בכך. כשהם שומעים שיחות שכאלה, לעיתים הם יקלטו את החרדה והדאגה של ההורים, וגם אם אינם שומעים דבר יבחינו שמשהו חריג קורה מתוך התבוננות בהתנהגות ובשפת הגוף של המבוגרים סביבם. אם הילד ישמע על הסרטן של אחד מהוריו ממישהו אחר (למשל, מהורה של ילד אחר בגן, משכן או מילד ששמע על כך מהוריו), האמון הבסיסי ושאינו מובן מאליו שהילד רוחש להוריו עלול להיפגע ולהיהרס. 

כאשר הטיפולים מתחילים, הילד יבחין בתופעות לוואי כמו עייפות, חולשה, הקאות או נשירת שיער. הוא עלול להסיק שההורה עומד למות, לחשוב שאחרים במשפחה "יידבקו" באותה מחלה ואף לחשוב שחייו עומדים להסתיים. אי הידיעה של מה קורה או כיצד להתמודד עלולה להפוך לסיוט עבור הילד. לכן, עדיף לטובתו, שיידע מראש מהן תופעות הלוואי האפשריות מטיפול ההורה בסרטן.

ההימנעות משיתוף הילד במידע על מחלת אחד מהוריו נובעת מהנטייה הטבעית של ההורים להגן על ילדיהם, אך חשוב להבין שהיא עלולה ליצור את ההפך הגמור ולהקשות משמעותית על הילד. שמירת המחלה בסוד עלולה לגרום לילד לדמיין כי מה שקורה נורא מכדי לדבר עליו. לרוב דמיונם של ילדים "ממציא" תרחישים הגרועים יותר מהמציאות. תקשורת מעורפלת ומרומזת שמטרתה להסתיר מידע מהילד עלולה להקשות על הילד לדעת מתי להאמין להוריו, גם בנושאים אחרים שאינם קשורים למחלה. שמירת המחלה בסוד גם מונעת מהילד את האפשרות להרגעה על ידי הוריו והוא עלול להרגיש בודד ומבודד משאר המשפחה, מפני שאיש לא מוכן לדבר איתו על מה שמדאיג אותו. בנוסף, המאמץ לשמור על המחלה בסרטן עלול לגזול אנרגיה נפשית יקרה מההורה.

הורים יודעים שבלתי אפשרי להגן על ילדיהם מקשיי החיים וכי חלק חשוב מתפקידם בגידול הילדים הוא ללמד ולהכין את הילדים עם האתגרים הרבים והמגוונים שהמציאות מזמנת. לכן, כאשר מדובר בחולי בסרטן, חשוב שההורים ילמדו איך לשתף את ילדיהם במידע על המחלה שלהם באופן כנה ואמיתי שיאפשר לילדים שלהם להבין את המתרחש ולהיות מעורבים בהתאם לגילם וליכולתם. על ידי כך, ישמרו ההורים על יחסי הכבוד והאמון עם ילדם, ימנעו ממנו לדמיין תרחישים הגרועים מהמציאות, יוכלו להרגיעו ולתת לו תחושה של שייכות ושותפות ובנוסף לכך, יוכלו לשמר את האנרגיה הנפשית שלהם להתמודדות עם השלכות המחלה עצמה ולא לשמירת המחלה כסוד.