הסיפור שאינו נגמר: למה מגרד לנו?

גירוד הינה תופעה פיזיולוגית שאנו חווים מספר פעמים ביום ולא מעניקים לזה תשומת לב מיוחדת. אך במקרים מסויימים תחושת הגרד המציקה ממאנת לעזוב אותנו. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות לפתרון הבעיה?

תחושת הגרד שמציקה לנו מועברת על ידי סיבי עצב קטנים מיוחדים הנקראים סיבי C. קצות העצבים הללו בעור מגורים על ידי חומרים כימיים או חלבוניים כגון היסטמין, חומצות מרה ואחרים. גרד יכול ללוות מחלות עור ספציפיות, יכול להופיע ללא תפרחת ראשונית בעור, או ללוות מחלות פנימיות שונות.

מדוע זה קורה?

- מחלות עור ספציפיות שעלולות לגרום לגרד: דלקת עור ממגע עם חומרים חיצוניים, דלקת עור אטופית, מחלות עור מסוימות עם שלפוחיות, לימפומה של העור, כינים, גרדת (Scabies), סירפדת (Urticaria) ועור יבש.

- מחלות מערכתיות המלוות בגרד: אי-ספיקה סופנית בכליות, מחלות כבד ודרכי המרה מחסימה, דלקת כבד מנגיפים מסוג C, מחלות המטולוגיות כגון אנמיה מחוסר ברזל, פוליציתמיה אמיתית (ורה), וסרטן קישריות הלימפה (לימפומה). גידולים אחרים יכולים אף הם לגרום לגרד. גרד קיים גם במחלות מערכת הפרשה פנימית, כגון תת-פעילות ועודף פעילות של בלוטת התריס וקרצינואיד. בעבר חשבו שגם סוכרת יכולה לגרום לגרד מפושט, אך כיום דעה זו מקובלת פחות. רוב חולי הסוכרת אינם לוקים בגרד כללי, אבל שכיח גרד מקומי בעיקר באזור פי הטבעת ובאיברי המין הקשור בדרך כלל לזיהום מפטרייה.

- מחלות עצבים כמו מצב לאחר אירוע במוח, מורסה או גידול במוח וטרשת נפוצה הם גורמים נדירים לגרד. בנוסף, מחלת איידס ומחלות של זיהום מטפילים, מפטריות ומתולעים עלולים לגרום לגרד מפושט.

- בשליש האחרון של ההריון שכיח גרד אשר נגרם מחסימת דרכי מרה. גרד זה חולף עם הלידה. קיימות גם מספר מחלות עור מוגדרות נדירות יותר הספציפיות להריון שיכולות לגרום לגרד.

- רשימה ארוכה של תרופות יכולה לגרום לגרד במנגנון אלרגי, על ידי שחרור ישיר של היסטמין, או על ידי גרימת חסימה של דרכי מרה כפי שקורה בגין נטילת תרופות המכילות אסטרוגנים, פנותיאזינים ואלופורינול.

- בגיל מבוגר הגרד שכיח עקב יובש של העור, בעיקר בתקופת החורף.

- לחץ נפשי יכול לגרום או להחמיר גרד. קיים גרד על רקע נירוטי כאשר לחולה יש דחף לשרוט את עצמו ולגרום לצלקות בפנים, בצידי הזרועות ובאזורים נגישים נוספים.

- לעיתים מופיע גרד ממוקם באזורי גוף ספציפיים, כגון פי הטבעת, אשכים, אזור הפות באישה, גב מרכזי. לא תמיד ידועה סיבה ספציפית לגרד ממוקם. סיבות אפשריות הן זיהום מפטרייה, רגישות למגע של חומר חיצוני, גרד על רקע נפשי, מחלות עור ספציפיות שגורמות לגרד באזור הופעתן.

כיצד מאבחנים?

האבחון נקבע על סמך תיאור ההיסטוריה הרפואית ועל פי שאלות מכוונות. לדוגמה, גרד בלילה וגרד אצל בני משפחה מכוון לגרדת (Scabies), הזעות לילה וחום צריכים לעורר חשד לגידול בקישריות הלימפה; בדיקה גופנית הכוללת מעבר לבדיקת הנגעים בעור גם קישריות לימפה, טחול וכבד. בעור ניתן לראות שינויים מישניים לגרד כמו שריטות, אזורי עור מעובים, צבענות (פיגמנטציה) מוגברת או מופחתת באזורי הגרד. על פי ציפורניים מבריקות ניתן להסיק כי קיים גרד ממושך.

בדיקת אזורי גוף מעורבים יכולה לסייע לאבחון, לדוגמה: בגרדת מעורבים המרווחים בין האצבעות, שורש כף היד, בתי שחי, פטמות ואזור איברי המין.

בגרד על רקע נירוטי אופייני שהעור בגב המרכזי בריא כי אליו אין החולה מגיע; בדיקות מעבדה ודימות הכוללות קביעת נוסחת תאי דם, שקיעת דם, בדיקת שתן, תפקודי כליה וכבד, תפקודי בלוטת תריס, צואה לזיהוי טפילים וצילום בית חזה. על פי שיקול קליני יש להתקין משטח או ביופסיה מהעור לבדיקה. ככל שהמצב מתמיד זמן רב ללא איתור הסיבה, יש צורך בבירור מקיף יותר לשלילת גורמים נדירים.

כיצד מטפלים?

ראשיתו בהמלצות כלליות, כגון הימנעות מרחצה תכופה עם סבונים בסיסיים (pH גבוה), הימנעות מביגוד כמו צמר שעלול לגרות את העור, הימנעות מאלכוהול. מומלצת רחצה במים פושרים או קרים. כדאי לשמור על ציפורניים נקיות וקצרות כדי להימנע מסיבוכים של הגרד עצמו עקב פציעת העור. אם מחלת עור ראשונית גורמת לגרד יש לטפל במחלה הספציפית באמצעות טיפולים המקובלים באותה מחלה. אם מוצאים גורם מערכתי לגרד יש לטפל בו בראש ובראשונה.

טיפולים מקומיים: באמצעות תרופות שמקררות את העור כמו מנטול וקלמין. אנטי-היסטמינים בטיפול מקומי טובים לגרד מקומי אך אינם מומלצים בגרד מפושט. סטרואידים מקומיים יעילים, אך לא מומלצים לטווח ארוך.

טיפולים פיזיקליים: טיפול בגרד בעזרת אור על-סגול יעיל על רקע של אי-ספיקה בכליות וחסימת דרכי מרה. גירוי עצבי חשמלי תוך-עורי (Tens) דווח כיעיל במקרים מסוימים.

טיפולים מערכתיים: אנטי-היסטמינים בטבליות, בעיקר אלה מהדור הראשון הם בעלי השפעה מרדימה, ויעילים רק לעיתים. יעילותם פחותה בגרד מסיבה מערכתית. תרופות הקושרות חומצות מרה במעי כגון כולסטיראמין יעילות לחולים עם גרד על רקע חסימה בדרכי המרה. בחולים אלו תוארה הטבה גם לאחר טיפול בתרופות עם מנגנון הנוגד פעילות של חומרים אופייטיים.