לראשונה בעולם: הושתל לב "מת"

פריצת דרך בתחום השתלת איברים: צוות מנחתים באוסטרליה ביצע בהצלחה השתלה בחולה של "לב מת" שאינו פועם

בעוד שהשתלת לב מבוצעת בדרך כלל באמצעות שימוש באיבר חי, שנתרם מחולה במצב של מוות מוחי, הצליחו קבוצת רופאים בבית החולים "סנט וינסנט" שבסידני אוסטרליה להחיות ולאחר מכן להשתיל לב שהפסיק לפעום 20 דקות קודם לכן.

בשיטה החדשנית שבה עשו המנתחים שימוש, הונח הלב שהפסיק לפעום במכשיר המכונה "לב בקופסה" . במכשיר זה האיבר נשמר בטמפרטורה "חמה", הוא ממשיך לפעום ומוזן בתמיסות שתפקידן למנוע נזק מצטבר לרקמות האיבר. 

עד כה נעשה שימוש בלב להשתלה אשר נקצר מחולה שעבר מוות מוחי ונשמר על גבי קרח למשך עד ארבע שעות. שיטה זו עשויה לחולל מהפכה ולהעלות את שיעור ההשתלות הלבביות ברחבי העולם. כיום שיטה דומה לשימור איברים להשתלה מבוצעת במקרי השתלות ריאה וכבד.

מישל גירבליאס, תושבת אוסטרליה בת 57, שסבלה מכשל לבבי, הייתה המושתלת הראשונה בעולם באמצעות שיטה זו ואמרה לתקשורת המקומית כי היא חשה צעירה יותר בעשור בזכות הניתוח: "אני מרגישה כאדם אחר. אני ברת מזל", סיפרה.

מאז הניתוח המוצלח של גירבליאס, לפני כחודשיים, ביצעו צוות המנתחים שני ניתוחים דומים. לדברי מפתחי השיטה היא עשויה להביא לעלייה של 30% במספר השתלות האיברים ברחבי העולם.

ניתוח השתלת לב מטרתו לספק לב מתפקד, לאדם אשר איבד את תפקודו הלבבי, עקב מגוון רב של גורמים, המביאים לאי ספיקת לב סופנית  (end-stage cardiac disease):

כישלון לבבי חריף או כרוני, עקב אירוע לבבי איסכמי (התקף לב), פגיעה מבנית במדורי הלב, פגיעה לבבית סוכרתית, קרדיומיופתיות (מחלה של שריר הלב), מחלה ריאתית כרונית המביאה לכישלון לבבי, פגיעה לבבית זיהומית, מומי לב מולדים ועוד. מחלת לב סופנית המצריכה השתלת לב היא כזו, שלא צפוי כי תשתפר בעזרת טיפול תרופתי או ניתוחי אחר, ואלמלא ההשתלה תוחלת החיים המירבית העתידית היא של כשנה-שנתיים.

במהלך השתלת לב, גופו של המטופל תלוי בתמיכת מכונת לב-ריאה, אשר מהווה מעין משאבה חיצונית של דם המטופל, לצורך חמצון וניקוי רעלים תקין, בעת שהלב החדש מושתל בבית החזה.