חיפוש בריא

כמעט כל מי שיש לו גישה לרשת, עושה בה שימוש לטובת "חיפוש בריא" - איתור מידע רפואי. אולם איך יודעים כי מדובר בחומר מקצועי, מעמיק דיו וחף מאינטרסים? שאינו בא כדי לקדם בעקיפין או במישרין מותג כקופת חולים או שירותי רפואה פרטית או אפילו תוסף תזונה כלשהו?

מספר האנשים המחפשים אחר מידע רפואי ברשת רק הולך ועולה, אך מעטים מהם יבדקו מה מקור מידע זה. כך עולה מסקר שביצעו חוקרים בריטים מהמוסד ללימודי כלכלה (LSE) בלונדון. מהמחקר עולה כי סמארטפונים ומחשבי טאבלט הפכו חיפוש בריא ברשת לקל יותר מבעבר, ואילו אמצעים טכנולוגיים שונים מאפשרים לאתרי אינטרנט לזהות תחומי עניין של הגולשים ולהציג בפניהם מידע נוסף.

המחקר, שכלל מעל 12 אלף משתתפים באוסטרליה, ברזיל, בריטניה, סין, צרפת, גרמניה, הודו, איטליה, מקסיקו, רוסיה, ספרד וארצות הברית,  גילה  כי 81% מהנשאלים שיש להם גישה לאינטרנט, עושים בה שימוש לאיתור מידע רפואי ברשת כעלונים לתרופות, טיפול במצבים רפואיים שונים ואבחון רפואי של מצבם.  

החוקרים גילו כי 68% מהגולשים מנסים לאתר מידע על תרופה ספציפית, ואילו 40% מהגולשים מעוניינים בחוות דעת והעדויות של אנשים במצב רפואי דומה.  המחקר המקיף הראה כי 58% מהגולשים המחפשים אחר מידע רפואי ברשת, יעזרו בו על מנת לאבחן את עצמם וכלל לא יאמתו את המידע עם רופא. 

אין ויכוח על כך כי חיפוש בריא ברשת הינה מגמה מבורכת. היא מאפשרת לנו לדעת יותר פרטים על מצבנו, ולשאול את מומחי הרפואה שאלות שצצות. אך האם המידע שאנחנו מאתרים ברשת הינו מעמיק מספיק? ומתי נדע שמדובר בחומר מקצועי שאינו בא כדי לקדם בעקיפין או במישרין מותג כקופת חולים או שירותי רפואה פרטית או אפילו תוסף תזונה כלשהו? 

"תאכלו יותר שוקולד?"

כתבה שפורסמה השבוע ה"ניו יורק טיימס" זכה לכותרת האטרקטיבית "כדאי לאכול שוקולד לשיפור הזיכרון".  במאמר נכתב על מחקר שגילה כי אנטיאוקסידנטים הנמצאים בשוקולד עשויים לשפר את הזיכרון שנפגע עקב גיל מתקדם. 

קריאה מעמיקה יותר מגלה כי המחקר מומן בחלקו על ידי חברת השוקולד הידועה "מארס" והקיף רק 37 נשאלים בסך הכל. כלומר, אין בו כדי להסיק מסקנות חד משמעיות בנוגע לקשר שבין שוקולד ושיפור הזיכרון. 

לאחרונה אף פורסם בכלי התקשורת מחקר לפיו אכילת יותר בשר תורמת לפריון הגברים לעומת תזונה טבעונית. את המחקר, כך טוענים רבים, מימנו חברות מוצרי בשר לאכילה. 

חרדה, בלבול והטעייה

למרבית האנשים, שעורכים חיפוש בריא ברשת ואינם בעלי הכשרה רפואית, קשה להבדיל בין מידע שגוי, לא עדכני או לא רלוונטי באינטרנט למידע שאכן יכול לשפר את מצבם וכך גם היכולת שלהם להבדיל בין עיקר ותפל. לעיתים, הנטייה שלנו להאמין לרע מכל עשויה לגרום לנזק לאור החרדה שהיא עשויה לעורר. אז האם איתור מידע רפואי ברשת הינו באמת "חיפוש בריא"?

בעוד שמחקרים הוכיחו כי לסטרס השפעה שלילית ביותר על מצבנו הפיזיולוגי, הרי שאבחון עצמי שגוי יכול בקלות לגרום לנו להאמין כי אנחנו חולים בסרטן ממאיר, בכל הופעה של כאב ראש חולף, או מחלת עור קשה בכל פריחה אלרגית קלה. 

ההבדל בין מידע וידע 

"ישנו ההבדל עקרוני שבין מידע לידע", אומר ד"ר יוסף חלבן, מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב". "בעוד שהידע כולל בתוכו את המידע העובדתי, הוא גם מכיל את היכולת וההכשרה להעריך, לבקר אותו ולהחליט אם לנהוג על פיו או לאו". 

במאמר שפורסם השבוע כאן ב"אינפומד" תחת הכותרת על ההבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוג כתב ד"ר חלבן כי "מאחר שהידע הרפואי אינו נחלת הכלל, היכולת להבין את המידע הנגיש ברשת, גם היא לא נחלת הכלל. ישנם אנשים, הגם שאינם אנשי מקצוע, שניחנים ביכולת להתייחס למידע הרפואי באופן מושכל וביקורתי, ואחרים נעדרים יכולת הזו. מצב זה מביא לעתים לכך שהציבור אוחז בדעות קדומות, בהכללות ולעתים במידע נטול בסיס שהופך לנחלת חלק גדול מהציבור".

כשאנו גולשים באינטרנט לשם חיפוש בריא, עלינו לקחת בערבון מוגבל מידע שאינו מגיע אלא מתוכן שגולשים פרסמו או כזה המגיע מחברות מסחריות או מוסדות רפואיים, שעלול להיות שגוי ולעיתים לשקף תמונה חלקית וצרה, ולנסות להישען ככל שניתן על תוכן מומחים רפואיים (ובפרט רופאים שמחויבים לאתיקה מקצועי).

להעשיר את הידע

בהעדר הכשרה רפואית לא תוכלו, במרבית המקרים, לדעת אם המידע שמצאתם ברשת הינו בחזקת "חיפוש בריא", כלומר אבחון מדויק למצבכם הרפואי ובכל מקרה מומלץ להיעזר ברופא. 

כן מומלץ להעשיר את הידע באמצעות שליטה במונחים רפואיים, ולאו דווקא להתמקד באבחון עצמי. מטרתו של חיפוש מידע רפואי ברשת לסייע לכם לשאול את הרופא שלכם שאלות להבהרת ההליך הרפואי וההשלכות שלו, ולא כדי לטפל בעצמכם.  היעזרו במאגרי מידע רפואיים כ"אנציקלופדיה הרפואית" ובפורומים המנוהלים על ידי רופאים מומחים.