קורטיזון: מתי הוא מועיל, מתי הוא מזיק

תרופות ממשפחת הקורטיזון, משמשות לטיפול יעיל בשלל בעיות רפואיות ואף הביאו לפריצת דרך בהפחתת תסמינים של מחלות כרוניות כאסתמה, קרוהן ודלקת מפרקים שגרונית. אך לתרופות אלה, (המכונות לעיתים סטרואידים), יש יתרונות וחסרונות שחייבים להכיר 

השימוש בתרופות ממשפחת הקורטיזון, כמו פרדניזון או דקסמטזון, החל כבר בשנות ה-1950 והביא לפריצת דרך בטיפול במחלות כמו דלקת מפרקים שגרונית, אסתמה, קרוהן ומחלות קשות נוספות. מאז, תרופות אלה הצילו חיים של מיליונים ברחבי העולם. אך כמו בכל התרופות, גם לנגזרות של קורטיזון יש יתרונות וחסרונות שחייבים לקחת בחשבון.

תרופות ממשפחת הקורטיזון מכונות גם סטרואידים (לא להתבלבל עם סטרואידים אנאבוליים, חומרים שספורטאים משתמשים בהם באופן לא חוקי להגדלת מסת שריר). תרופות אלה מחקות את הפעילות הטבעית של הורמון הקורטיזול, שמופרש מבלוטות יותרת הכליה בתגובה לדלקת ולסטרס. הקורטיזונים, שחזקים הרבה יותר בהשוואה להורמון הטבעי, מפחיתים את הדלקת על ידי דיכוי מערכת חיסונית.

ישנן צורות רבות של תרופות שמכילות קורטיזון, החל מטיפות לטיפול מקומי בעיניים או באוזניים, תרסיסים לאף, משחות וקרמים לטיפול בבעיות עור, טבליות רגילות וטבליות נמסות, משאפים לטיפול בדרכי הנשימה, זריקות ועוד. כל אלו מאפשרים טיפול יעיל במחלות שונות ורבות שמערבות איזשהו תהליך דלקתי כאלרגיה, קרוהן או שגרון, במהלכו מפחיתות התרופות את עוצמת הדלקת ומונעות נזקים קשים לרקמות.

כיצד לסייע לטיפול יעיל

הטיפול הקורטיזון אינו פשוט. לרוב, מתחילים במינון גבוה ומפחיתים אותו בהדרגה במשך ימים עד שבועות. חשוב לוודא שכל הוראות הנטילה ברורות, כי מינון נמוך מדי לא יהיה יעיל ואילו גבוה מדי עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות. יש להקפיד על העקרונות הבאים:

·  לא ליטול יותר מהמינון שהומלץ על ידי הרופא. הרעיון שאם כדור אחד עושה טוב, אז שניים יעשו יותר טוב אינו נכון במקרה זה. מינון עודף עלול לגרום לסיכונים מיותרים.

·  בטיפול ממושך בתרופות ממשפחת קורטיזון, אין להפסיק את נטילתן בפתאומיות. אם נוטלים את התרופה יותר משבועיים, הפרשת הורמון הקורטיזול בגוף פוחתת בצורה משמעותית ולוקח זמן עד שהוא חוזר לרמתו הקודמת. לכן, מומלץ להוריד את מינון התרופה בהדרגה לפני שמפסיקים לקחת אותה.

·  לעולם אין להתחיל בטיפול נוסף בקורטיזונים מבלי להיוועץ קודם ברופא.

חשוב לזכור, גם טיפול במשאפי קורטיזון במינון גבוה שנמשך זמן רב גורם לאותם הסיכונים, אך חמורים פחות.

כיצד לצמצם סיכונים

מומלץ לבלוע את התרופות ממשפחת קורטיזון עם או אחרי אוכל מחשש לגירוי בקיבה. אם בכל זאת מופיע כאב, אפשר לקחת סותר חומצה. הסיכון להתפתחות כיב בקיבה עולה אם בזמן הטיפול בקורטיזון נוטלים גם תרופות נוגדות דלקת או אספירין או אם שותים אלכוהול. הרופא יכול לשקול רישום תרופה נוספת שתגן על רירית הקיבה.

אנשים שמטופלים בקורטיזון נמצאים בסיכון גבוה יותר לזיהומים, כי התרופה מדכאת את פעילות מערכת החיסונית שלהם. חשוב לעדכן את הרופא אם המטופל לוקה באיזשהו זיהום כרוני כמו שלבקת או הרפס בשפתיים, עיניים או אברי המין ולהימנע מחיסונים שמכילים נגיפים חיים מוחלשים. כדאי להיזהר במיוחד בחורף, כששכיחות ההצטננויות והשפעת והסיבוכים שהן גורמות גבוהה יותר.

טיפול מתמשך בקורטיזון יכול להוביל לדיכוי ייצור עצמי של ההורמון בבלוטות יותרת הכליה, נטילתו בבוקר עשויה להפחית את הסיכון לכך. לא רצוי לקחת קורטיזון בשעות הערב המאוחרות, כי הוא עלול לגרום לנדודי שינה. כמו כן, עקב היותו הורמון המופרש במצבי לחץ, השימוש בקורטיזון עלול לגרום לעצבנות, למתח ולשינויים במצב הרוח. עם זאת, בעיות אלה חולפות לאחר הפסקת הטיפול.

סיכונים של שימוש ממושך בתרופות ממשפחת קורטיזון

כדאי לעקוב אחרי רמות הגלוקוז בדם, כי בזמן הטיפול בקורטיזון, במיוחד לאורך זמן, קשה יותר לשמור על איזון הגלוקוז. מחקר אוסטרלי שהתפרסם לפני שלוש שנים מגלה שאצל אנשים שמקבלים טיפול ממושך בקורטיזון, כמו במחלת ריאות חסימתית כרונית, נמצאו רמות סוכר גבוהות דווקא בשעות הערב והלילה. לכן, הטיפול בעודפי הגלוקוז בדם צריך להיות מתוכנן בהתאם.

שימוש ממושך בקורטיזון עלול להוביל גם לירידה בצפיפות העצם ולאוסטיאופורוזיס. מומלץ להיוועץ ברופא אילו אמצעים כדאי לנקוט על מנת למנוע פגיעה בעצמות ושברים. לעיתים אנשים שזקוקים לטיפול מתמשך בקורטיזון יסבלו גם מפצעי אקנה ומשיעור יתר בפנים.

רצוי לבצע בדיקת עיניים תקופתית מדי שנה, כי טיפול ממשוך בנגזרות קורטיזון במינון גבוה עלול לגרום להתפתחות קטרקט או גלאוקומה.

נטילת תרופות אחרות בזמן טיפול בתרופות ממשפחת קורטיזון עלולה להוביל לשינויים בהשפעתן ואף להחמיר את תופעות הלוואי. חשוב לדווח לרופא או לרוקח בכל מקרה של נטילת תוספי תזונה, צמחי מרפא ותרופות, במיוחד תרופות נוגדות דלקת, תרופות אנטיביוטיות מסוימות, תרופות נוספות לדיכוי מערכת חיסונית, משתנים ומדללי דם

קורטיזון והשמנה

קורטיזון משפיע על התיאבון וגורם לרעב. לכן, הטיפול בקורטיזון עלול להוביל להשמנה בטווח הארוך, לצבירת נוזלים ואף לעלייה בלחץ הדם. ככל שהמינון גבוה יותר והטיפול ארוך יותר, כך הסיכון לשמנה גדול יותר. אפשר להפחית את הצטברות הנוזלים על ידי תזונה הדלה במלח ועשירה במזונות שמכילים הרבה אשלגן כמו בננות, מנגו, תפוחי אדמה אפויים, בטטות, קישואים, עגבניות, פטריות וגזר.

כמו כן, תזונה שמכילה הרבה חלבונים ומעט פחמימות גורמת לתחושת שובע לאורך זמן ומפחיתה סיכון לאכילת כמויות גדולות מדי. רצוי להתייעץ עם דיאטנים שיסייעו לבנות תפריט ורשימת מזונות רצויים ובלתי רצויים.

קורטיזון וילדים

לא מעט ילדים מטופלים בקורטיזון עקב בעיות בריאותיות חמורות, שבעבר לא היה להם טיפול יעיל. עם זאת, חשוב לזכור כי מינונים גבוהים של תרופות משפחת קורטיזון עלולות לעכב את הגדילה וההתפתחות. לכן, יש להקפיד על מעקב תקופתי אצל ילדים ובני נוער המטופלים בתרופות אלה כדי לגלות האטה בגדילה או עיכוב ההתבגרות המינית.