האם התחליף לאנטיביוטיקה נמצא דווקא באדמה?
מדענים הצליחו "לביית" לראשונה בקטריה הגדלה באדמה, שגברה בקלות על זיהומים חמורים, מבלי לגרום לתופעות לוואי. האם אנו עומדים בפני פריצת דרך לתרופה חדשה נגד חיידקי על עמידים?
מדענים הצליחו "לביית" לראשונה בקטריה הגדלה באדמה, שגברה בקלות על זיהומים חמורים, מבלי לגרום לתופעות לוואי. האם אנו עומדים בפני פריצת דרך לתרופה חדשה נגד חיידקי על עמידים?
החוקרים טוענים שהתרופה החדשה, שעדיין בשלבי פיתוח, הינה בעלת פוטנציאל לטפל בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה כגון MRSA (סטאפילוקוקוס העמיד למתיצילין) ושחפת, שלרוב מצריכים טיפולים תרופתיים קשים, בעלי תופעות לוואי חמורות ויעילות שאינה מוחלטת. בנוסף, התרופה עובדת בצורה כזו שלא מאפשרת לבקטריה לפתח עמידות כלפיה. המשמעות היא שטכניקה זו עשויה להוביל ליצירת פתרון לבעיית התפתחות בקטריות-על, עמידות לאנטיביוטיקה.
"גילוי התרכובת החדשה משנה אמונות מדעיות רבות שנים וטומן בחובו הבטחה גדולה לדרך הטיפול בזיהומים מאיימים", אומר קים לואיס, אחד ממובילי המחקר וממייסדי חברת התרופות NovoBiotics המדווחת על התגלית.
השיטה החדשה, אשר מחלצת את התרופה מבקטריה הנמצאת באדמה, עשויה לספק פתח לתרכובות יקרות ערך שיכולות להילחם בזיהומים, ואשר עד עתה היו מחוץ להישג המדענים משום שלא ניתן לגדלן במעבדה. אדמה הינה מלאה באנטיביוטיקה רבת עצמה משום שחיידקים צריכים להדוף מיקרובים הגדלים בתוכה, אך 99% ממיקרובים אלה לא ניתן לגדל במעבדה והמשמעות היא שהמדענים נותרים מתוסכלים לנוכח חוסר היכולת שלהם לקבל גישה לסוכנים טבעיים אלה, שהינם מצילי חיים בפוטנציה.
כדי לטפל בבעיה זו לואיס ועמיתיו פיתחו שיטה לניפוי ובידוד חיידקים, בזמן שהם נמצאים בסביבתם הטבעית, תוך שימוש במכשיר זעיר הנקרא iChip. הצוות דילל דגימת אדמה והכניס אותה לציוד מיוחד שהונח בתא שהכיל את אותה האדמה ממנה נלקחה הדגימה. "למעשה אנחנו מרמים את הבקטריה" מסביר לואיס. בסביבתם שלהם המיקרובים מתרבים ומייצרים מושבות. בשלב זה הבקטריות "מבוייתות" וניתן לאסוף אותן ולגדל אותן בצלחות פטרי.
"מתוך 10,000 סוגי בקטריה שגידלנו", מסביר לואיס, "25 הינן בעלות פוטנציאל להיות אנטיביוטיקות, כשאחת מהן היא האנטיביוטיקה המבטיחה ביותר ומהווה רעל עבור בקטריות, אך לא לרקמה בריאה". לואיס מציין כי לא סביר שבקטריות יהפכו להיות עמידות ל"אנטיביוטיקה החדשה", משום שהדרך בה התרופה עובדת היא על ידי חסימת המולקולות השומניות הנמצאות בקירות התא ולא סביר שמולקולות אלה יעברו שינוי. זהו הגורם היחיד שעלול לגרום לעמידות של הבקטריה בפני האנטיביוטיקה.
חשוב לציין כי התרופה החדשה עוד לא נוסתה על בני אדם, אך מקווים כי מחקרים קליניים לבדיקת בטיחות התרופה ויעילותה יחלו תוך שנתיים.
פוחתת יעילות האנטיביוטיקה
כבר 70 שנה שהאנטיביוטיקה מספקת מענה למחלות המסוכנות שנובעות מזיהומים חיידקיים שונים. היכולת שלה לרפא אותנו מהזיהום החיידקי מושגת באמצעות פעולתה על החיידקים עצמם - היא מפריעות לתהליכים החיוניים להישרדות החיידק או להתרבותו. עם זאת, עולם הרפואה נוכח בעובדה, שאין עליה עוררין, כי עם חלוף השנים, האנטיביוטיקה הופכת לפחות ופחות יעילה בפעולתה כנגד החיידקים.
וכיום גם אין לעולם הרפואה אלטרנטיבות לשימוש באנטיביוטיקה לריפוי זיהומים חיידקיים. נראה כי אנו ניצבים בפני עתיד שבו שיעול פשוט או חתך קטן יכולים להיות קטלניים כמו בתקופה שלפני גילוי האנטיביוטיקה.
יתר על כן, חשוב להבין שלאנטיביוטיקה מקום מרכזי בטיפולים מודרניים כמו כימותרפיה וניתוחים החושפים את המטופלים לזיהומים חיידקיים. האנטיביוטיקה מאפשרת לרופאים לתת טיפולים אלו בבטחה. ירידה ביעילות האנטיביוטיקות עלולה למנוע מרופאים להשתמש בטיפולים חשובים אלו בעתיד.