המדריך המלא: הכל על הסכנות שבחומרי ההדברה

המומחים טוענים כי הוא אינו מזיק, אך האגודה הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה כי הוא "כנראה מסרטן. מה נכון, והאם הגיע הזמן להפסיק את השימוש בחומר ההדברה "ראונדאפ"?

השאיפה לשמור על הבריאות מביאה את רובנו להפסיק לעשן, לאכול פחות ולעסוק בספורט. אבל האם הסכנה האמיתית אורבת בגינה הציבורית הקרובה ובפירות שמשווקים במרכול השכונתי? מחקר חדש מצא שקוטל העשבים הנפוץ ביותר בעולם, שנמצא בשימוש נרחב גם בישראל, עלול להיות מסרטן. מה הם קוטלי עשבים, איזו סכנה יש בחשיפה אליהם והאם נעשה בהם שימוש גם בארץ?

האגודה הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) פרסמה החודש מחקר שבדק חמישה חומרי הדברה וקוטלי חרקים ממשפחת הזרחנים האורגניים. עיקרו של המחקר עסק בשאלה האם חשיפה לחומרים אלה עלולה לגרום לסרטן. 

בניגוד למחקרים קודמים, שבהם עלה החשש שחברות שמשווקות את החומרים היטו את תוצאות המחקר, ה-IARC הוא חלק מארגון הבריאות העולמי (WHO) והוא אובייקטיבי ונשען על מחקר איכותי. לאור התוצאות הלא שגרתיות בחרו החוקרים לפרסם את המסקנות כבר עכשיו בירחון המדעי The Lancet Oncology, כשהמחקר המלא יפורסם רק בעוד כשנה. 

תוצאות המחקר הצביעו על קשר אפשרי בין שימוש בחומר Glyphosate, או בשמו הנפוץ יותר ראונדאפ (Roundup) לבין מחלת הסרטן, והחוקרים הגדירו אותו כ"כנראה מסרטן" (קבוצה A2) - דרגה אחת מתחת ל"מסרטן ודאי" (קבוצה 1). לצורך המחשה, חומרים נוספים שכלולים בקבוצה A2 הם סטרואידים אנאבוליים, קרינת UV ואחד הסוגים של וירוס ההרפס.

הנזק בזרחנים אורגניים: מאיבוד הכרה ועד אוטיזם

זרחנים אורגניים הם חומרים המשמשים כחומרי הדברה בחקלאות בשטחים ציבוריים (כגון גינות ופארקים) ואף כטיפול לקרציות בכלבים וחתולים. הם מהווים את ה"דור החדש" של חומרי ההדברה בגלל ההתפרקות המהירה שלהם, בניגוד לחומרים ישנים ומסוכנים, כמו ה-DDT. 

למרות שזמן הפירוק שלהם הוא יחסית מהיר, ניתן עדיין למצוא שאריות שלהם באדמה, במי התהום ובמזון. דרך הפעולה של זרחנים אורגניים היא עיכוב אנזים הנקרא אצטיל-כולין, מה שגורם לפגיעה קשה במערכת העצבים של חרקים, בעלי חיים ובני אדם. בגלל הרעילות הגבוהה שלהם הם אף משמשים כנשק, ובמלחמת המפרץ עלה החשש שלסדאם חוסיין יש מאגרי נשק ביולוגי בלתי-קונבנציונלי מסוג זרחנים אורגניים. 

החשיפה העיקרית הינה בצריכת מזון עם שאריות של חומרי הדברה. כמו כן, תיתכן חשיפה גם בעת נשימה של תרחיף של החומרים, למשל בקרבה לשדה חקלאי. בסקר ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל שערך משרד הבריאות בשנת 2011 דווח כי בקרב רוב המשתתפים במחקר נמצאו תוצרי פירוק של זרחנים אורגניים בשתן. הריכוזים הממוצעים היו גבוהים יחסית לאוכלוסיות בארצות הברית ובקנדה, מה שמצביע על חשיפה גבוהה של האוכלוסייה בארץ. 

ומה לגבי הנזק? בעוד שחשיפה אקוטית לחומר תתבטא באיבוד הכרה, פרכוסים, דום נשימה ומוות - חשיפה כרונית ברמות נמוכות קשורה לפגיעה בעוברים (בנשים הרות), עלייה בשכיחות אוטיזם ורמות נמוכות של טסטוסטרון בגברים.

ראונדאפ: השימוש הורחב - מספר החולים בסרטן שולש

גלייפוסט, או ראונדאפ, הוא זרחן אורגני המשמש כקוטל עשבים נפוץ בישראל ובעולם. החומר נקלט על ידי העלווה הירוקה בצמח ומשם מובל מטה, לחלקים התת-קרקעיים, וכך גורם למות העשבייה. המחקר החדש הראה קשר אפשרי בין חשיפה אליו לבין סרטן מסוג נון-הודג'קין לימפומה, כאשר ההשוואה נערכה בין כמות החשיפה לבין היארעות של נון-הודג'קין לימפומה בארצות הברית, קנדה ושבדיה. בנוסף הראה המחקר תוצאות דומות בניסויים שנערכו בעכברים.

ראונדאפ נמצא בשימוש כבר עשרות שנים, וההתייחסות אליו כחומר מסרטן ידעה עליות ומורדות במשך השנים. בשנת 1985 הוגדר החומר על ידי הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה כ"מסרטן אפשרי". בשנת 1991 הוא הוגדר על ידי אותה סוכנות כ"לא מסרטן" והשימוש בו הוגבר מאוד, עד כדי כך שמשקי בית פרטיים השתמשו בו להכחדת עשבים בגינות. 

בדוחות אפידמיולוגיים שמפורסמים על ידי משרד הבריאות וכוללים מידע מישראל ומהעולם ניתן לראות שחמש שנים לאחר הרחבת השימוש בראונדאפ ההיארעות נון-הודג'קין לימפומה בישראל עלתה פי שלושה, ובארצות הברית ואירופה עלתה כמעט פי שניים. 

במחקר האחרון, שבו נבדקה ההשפעה של החומר על הגרעין של בני אדם, נצפו שינויים בחומר הגנטי של התא, גורם סיכון משמעותי מאוד לסרטן. למרות טענות החברה המייצרת את החומר, "מונסנטו", שהחומר נעלם מהגוף ואינו מותיר עקבות מספר מחקרים שפורסמו טענו שגלייפוסט נמצא בשתן, בדם ואף בחלב אם.

מחקר ישראלי, שפורסם ממש בימים אלו, ונערך על ידי בית החולים שערי צדק ומכללת תל חי מצא כי ילדים שהתגוררו בסמוך לשדות שרוססו בזרחנים אורגניים סבלו משלל בעיות בתפקודים מוחיים קוגנטיביים. החוקרים מצאו גם כי ככל שרמת החשיפה של הילדים הייתה גבוהה יותר לשדות ולמטעים המרוססים, כך הפגיעה הייתה קשה יותר.

חוקרים טוענים: הבהלה חסרת בסיס

מאז פורסם המחקר הרשתות החברתיות גועשות וקבוצת פייסבוק שנפתחה לאחר פרסומו קוראת לממשלת ישראל להפסיק את הקשר עם חברת "מונסנטו". הקבוצה, שקיימת פחות מעשרה ימים, צברה עד כה מעל 5,600 חברים.

עם פרסום מחקר מהסוג הנ"ל זה רק טבעי לשמוע יותר ויותר קולות הקוראים להפסקת השימוש בחומר, גם אם הוגדר "רק" כ"עלול להיות מסרטן". מנגד ניתן למצוא יותר ויותר מומחים שפונים לציבור בניסיון להוריד את מפלס החרדה. 

"כמו בכימיקלים אחרים, כמו סוכר, מלח ומים, ומזונות כמו אגוז מוסקט וליקריץ, גלייפוסט במינונים גבוהים מאוד מסוגל לגרום נזק לבני אדם", אומר הנרי מילר, רופא וחוקר ביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת סטנפורד. "המינון הוא שגורם לרעילות. האמת היא שגלייפוסט לא מסוכן לאדם גם ברמות חשיפה של יותר מפי 100 מרמות החשיפה המוגדרות על ידי היצרן". 

גוף ממשלתי נוסף, הסוכנות הגרמנית להערכת סיכונים (BFR), ביצעה הערכה מחודשת של החומר בינואר השנה, חודשיים לפני פרסום המחקר המדובר, ומצאה ש"גלייפוסט לא מראה תכונות מסרטנות או מוטגניות ואין לו השפעה על פריון, רבייה או התפתחות נוירולוגית של העובר בחיות מעבדה".

בין אם הסכנה קיימת או לא, משרד הבריאות ממליץ על שורה של צעדים פשוטים לצמצום החשיפה לזרחנים אורגניים, כשהעיקריים הם הקפדה על שטיפה יסודית של פירות וירקות טרם האכילה והתרחקות משדות בזמן הריסוס. בנוסף, לאור העובדה שכמעט בכל בית בישראל יש קוטלי חרקים המכילים זרחנים אורגניים יש לזכור שכאשר מזהים נפגע עם חשד להרעלה (מחוסר הכרה, מפרכס ועם ריור מוגבר) יש לנסות ולהרחיק אותו מהאזור החשוד כמזוהם, לאוורר את החדר (במידה ונמצא במקום סגור) ולהתקשר למד"א בטלפון 101.