למה זה עולה לנו? כל מה שצריך לדעת על ריפלוקס לרינגופרינגיאלי

מקור המונח ריפלוקס (reflux) הוא בשפה הלטינית והוא מורכב משתי מילים: Re שמשמעותה חזרה/ אחורה ו-fluere, שמשמעותה זרימה. שילוב המילים יוצר את המושג זרימה בחזרה או זרימה אחורנית. בתהליך עיכול תקין המזון נכנס לקיבה דרך הוושט, לאחר מכן סוֹגר הוושט מתכווץ ומונע מהמזון או ממיצי העיכול לעלות חזרה אל הוושט. כאשר התהליך אינו תקין - תוכן הקיבה עולה למעלה וחוזר דרך הוושט עד לגרון, וגורם נזק לרירית בית הדיבור, המכונה גם "בית הקול" (לרינקס, Larynx), ולבית הבליעה (פרינקס, (Pharynx. מכאן השם ריפלוקס לרינגופרינגיאלי - השם המקובל כיום בספרות לתופעה זו.

התלונות השכיחות במצב כזה הן: צרידות והפרעות בקול, כחכוח גרוני, הרגשת גוף זר בגרון, קושי בבליעה, שיעול טורדני, כאבים והרגשת צריבה בגרון.

שימו לב לסימפטומים

אחיו המוכר יותר של הריפלוקס הלרינגופרינגיאלי הוא הריפלוקס הקיבתי-וושטי (Gastroesophageal Disease), אז שימו לב לסימפטומים. ריפלוקס קיבתי-וושטי מתייחס לזרימה של תוכן הקיבה לוושט ולגרימת נזק לרירית הוושט, ומאופיין בתחושת צרבת ובכאב בבית החזה. בדרך כלל, תלונות אלו מעידות על דלקת בוושט הנגרמת עקב חשיפת רירית הוושט לחומצה ולתוכן הקיבה. בדיקת תפקוד הוושט בחולים תדגים לרוב הפרעה בתנועתיות הוושט ובתפקוד הסוגר התחתון והביטוי הקליני יופיע לרוב בשעות הערב ובלילה, בדרך כלל במצב שכיבה.

אצל חולים עם ריפלוקס לרינגופרינגיאלי אין בדרך כלל דלקת בוושט או הפרעה בתנועתיות הוושט. כמו כן, תחושת האי נוחות מופיעה בדרך כלל ביום, ולא בשכיבה. חולים הסובלים מריפלוקס לרינגופרינגיאלי אינם מתלוננים בדרך כלל על צרבת, מכיוון שהחומרים הפעילים מהקיבה אינם נשארים בוושט זמן ממושך, ולחומצה אין די זמן לגרום לגירוי. יחד עם זאת, גם כמויות קטנות מאוד של תוכן קיבה העולות לגרון עלולות לגרום לנזק לרירית. בעבר הודגם כי מספיקות שלוש אפיזודות של ריפלוקס לרינגופרינגיאלי בשבוע כדי לגרום נזק משמעותי לבית הדיבור.

כיצד מאבחנים ריפלוקס לרינגופרינגיאלי?

האבחנה של ריפלוקס לרינגופרינגיאלי יכולה להיעשות על סמך סימפטומים וממצאים בבית הדיבור והבליעה. ניטור חומצה בעזרת חיישן בבית הדיבור למשך 24 שעות היא בדיקה שמתבצעת לרוב כדי לאשר סופית את האבחנה. ההערכה המקובלת היא כי מחצית מהחולים עם בעיות בבית הדיבור והבליעה סובלים, בין היתר, מריפלוקס לרינגופרינגיאלי.

כאשר יש חשד כי מדובר בריפלוקס לרינגופרינגיאלי יש לבצע בדיקה של בית הדיבור והבליעה בעזרת סיב אופטי גמיש (בדיקה אנדוסקופית). הקריטריונים לנוכחות ריפלוקס בבדיקה הם: בצקת במיתרי הקול האמיתיים ו/או המדומים, בצקת בבסיס הלשון, אודם ברירית המכסה את הסחוסים האריטנואידים, נוכחות ליחה סמיכה או גרנולומה (סוג של דלקת) ובצקת של האזור שמתחת למיתרי הקול. 

בנוסף לכך, קיים ה-RSI) Reflux Symptom Index) - שאלון המורכב מתשע שאלות המתייחסות לתלונות השכיחות בקרב חולים הסובלים מריפלוקס לרינגופרינגיאלי ומטרתו להקל על האבחנה ולאפשר מעקב אחרי הטיפול בחולים. 

שאלון מדד לריפלוקס לרינגופרינגיאלי: 

כיצד מטפלים בריפלוקס לרינגופרינגיאלי?

הטיפול בריפלוקס לרינגופרינגיאלי הוא אגרסיבי וממושך יותר מאשר הטיפול בריפלוקס הקיבתי-וושטי, מכיוון שבית הדיבור נחשב לאזור רגיש בהשוואה לוושט ואין לו מנגנוני הגנה מפני החומצה. דרך טיפול אחת היא תרופתית, אך יש גם מהלכים לא תרופתיים שהם חלק בלתי נפרד מהטיפול, כגון הימנעות מארוחות גדולות בשעות הלילה, הרמת ראש המיטה, הפחתת משקל, הימנעות מצריכת מזון כארבע שעות לפני השינה והימנעות מצריכת שומן, שוקולד וקפה. מזונות אלה עלולים לגרום לאיחור בהתרוקנות הקיבה ומשפיעים בצורה שלילית על הלחץ בסוֹגר הקיבה התחתון, דבר העלול לאפשר חזרה של תוכן מהקיבה לוושט.

חשיבות האבחון המקדים

הריפלוקס הלרינגופרינגיאלי נקשר לתלונות ולאבחנות רבות באזור הראש והצוואר, בהן גם כאבי גרון, שיעולים כרוניים ואירועי חנק פתאומי. בנוסף, הוא נקשר גם לאבחנות היסטופתולוגיות ספציפיות כגון: גרנולומה על חלקו האחורי של מיתר הקול ובצקת מיתרי הקול והשליבה האחורית. הריפלוקס הלרינגופרינגיאלי נחשב לגורם משפיע גם במחלות שונות בדרכי הנשימה כגון: חסימת דרכי נשימה בשינה, אסתמה, דלקות ריאה חוזרות ומוות עריסה. אלה הסיבות לכך שיש חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מוקדמים בבעיה.