האם הסרטן באמת צפוי להיעלם מהעולם בשנים הקרובות?

כל אחד מאתנו רוצה לחיות חיים ארוכים ובריאים ככל שאפשר. בעוד שיש באפשרותנו לפעול באופן אקטיבי על מנת לגרום לכך לקרות, יש דברים שאינם תלויים בנו: מחלת הסרטן עלולה לתקוף גם אנשים שמקפידים על אורח חיים בריא, ומחלות לב מתרחשות פעמים רבות על רקע גנטי. נשאלת השאלה: כיצד מתמודד עולם הרפואה עם האתגרים הניצבים בפניו מדי יום, ובעיקר, לאן מועדות פניו בשנים הקרובות?

בתחום האונקולוגי: "קץ הסרטן לא נראה באופק"

נפתח בחדשות הטובות: באופן כללי, הסיכוי לחלות בסרטן יורד עם השנים. "עובדה זו היא תוצאה של רפואה מונעת, המאפשרת לאבחן בזמן סוגי סרטן שונים"' מסביר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים "איכילוב". "בנוסף היא נובעת מכך שישנה מודעות הולכת וגוברת בקרב האוכלוסייה אודות לחשיבות השמירה על אורח חיים בריא, שכולל תזונה מאוזנת יותר, שילוב פעילות גופנית בחיים, הימנעות מעישון ומחשיפה בלתי מבוקרת לשמש. מבחינת הכלים העומדים לרשותנו בתקופה הנוכחית, יש לציין כי הרפואה המונעת היא הגורם החשוב ביותר, למרות החידושים בתחום הטיפולים".

לצד זה, מסביר פרופ' וולף כי עקב העלייה הכללית בתוחלת החיים, סביר להניח שנראה יותר מקרי סרטן בקרב האוכלוסייה המבוגרת, עקב תהליכים טבעיים שונים בגוף, הקשורים לגיל הכרונולוגי. 

לאילו מכם המצפים לבשורה אודות היעלמותה הסופית של מחלת הסרטן מן העולם, ממליץ פרופ' וולף להמתין בסבלנות. "היות שמדובר במחלה מורכבת למדי, הכוללת שוני גדול בין סוגי הסרטן למיניהם המצריך סוגי טיפול שונים וממוקדים, קשה להעריך שהסוף האופטימי קרוב. ולמרות זאת, בהחלט ניתן לציין פיתוחים נפלאים המשפרים ומאריכים את איכות חייהם של החולים, ואף מצילים אותם במקרים מסוימים. תחום הטיפול בסרטן בהחלט עומד בפני מהפיכה שכבר כיום אנו עדים לתחילתה. הטיפולים הולכים ומתפתחים, הטכנולוגיה משתכללת ובכל יום נמצא פתרון יעיל יותר מכפי שהיה בעבר"

אז מהם הטיפולים החדשניים בסרטן שאנו צפויים לראות בשנים הקרובות? 

1. טיפולי אימונותרפיה: להשתמש נכון במערכת החיסון הטבעית

הרעיון העומד בפני טיפולי האימונותרפיה הוא להשתמש במערכת החיסון על מנת להפעילה כנגד הגידול, באמצעות עירוי המכיל את הנוגדן הרלוונטי, שמשפר את יעילותה של המערכת. לדברי פרופ' וולף, יותר ויותר תרופות מבוססות על שיטה זו, הצוברת תאוצה, ובמקרים רבים מהווה תחליף לטיפול הכימותרפי. 

"טיפול זה מיועד כיום לסרטן מסוג מלנומה, כליה וסרטן ריאה. בימים אלה עובדים על הרחבת יעילות הטיפול גם לסוגי סרטן אחרים, והשיטה צפויה להיות בין המובילות בשנים הקרובות", מסביר פרופ' וולף.

2. טיפולים ביולוגיים מכווני מטרה: יעילים יותר מהטיפול הכימי

"הטיפולים הללו מכוונים כנגד תקלה ספציפית בגידול, אותה ניתן לזהות בעזרת בדיקות מולקולריות מדויקות. מדובר בתרופות שנחשבות ליעילות הרבה יותר מהטיפול הכימי, בגידולים בהם התגלו התקלות. גם תופעות הלוואי של הטיפולים קלות יותר".

3. טיפולים רדיואקטיביים מכווני מטרה: ללא ספק העתיד

כיום ישנו שימוש הולך וגובר בטיפולים ספציפיים, בהם נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי המוזרק לחולה על מנת לנסות לתקוף את הגידול. הבעיה נובעת מכך שהמהלך כרוך בהזרקת החומר גם לתאים בריאים, הפוגע בהם וגורם לתופעות לוואי לא נעימות.

בשנים האחרונות נכנסו לשימוש הטיפולים הרדיואקטיביים המכוונים, שמטרתם היא הזרקה ישירה של החומר לתוך הגידול.

"כרגע הטיפול מאושר לשימוש בסרטן הערמונית בלבד, אך לא רחוק היום שבו יתאפשר השימוש בו עבור סוגי סרטן נוספים. באופן כללי, ככל שאנחנו יודעים יותר על הגידול, ומאתרים את ה'תקלה' שגרמה להופעתו, ניתן להתאים עבורו טיפול מכוון וממוקד יותר", מסביר פרופ' וולף.

4. טיפולים מונעים: בעתיד צפויות בדיקות סקר נוספות

בנוסף לטיפולים המתקדמים נראה שגם בגזרת הרפואה המונעת צפויות התפתחויות חשובות. אם כיום ניתן להיעזר בבדיקות כגון ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד מעל גיל 50 וקולונוסקופיה לאיתור סרטן המעי הגס, הצפי הוא שבשנים הקרובות יימצאו בדיקות סקר נוספות המסייעות לגלות את המחלה בשלב הכרחי למניעתה. 

"גם התחום הגנטי, שהולך ומתפתח, מאפשר לחזות מראש מחלות ולעקוב אחר התפרצותן לפי התאמה אישית למטופל. כיום ניתן לבדוק כמות גדולה יותר של מוטציות וזמינות הבדיקות עולה", מציין פרופ' וולף.

"אני מעריך שנצליח להאריך את חייהם של חולי הסרטן"

כיום חולי סרטן רבים המוגדרים "סופניים" מעוניינים להאריך את חייהם ככל שניתן. הטיפולים המתקדמים הנוכחיים מאפשרים לבצע זאת באופן משמעותי - והמגמה צפויה להתרחב ולהשתפר ככל שהזמן יעבור.

"כיום חולי סרטן המעי, למשל, שמאובחנים בשלב הגרורתי יכולים לחיות זמן רב יותר מבעבר, הודות לניתוחים החדשניים בתחום. גם חולות סרטן שד מסוג מסוים (המבטא חלבון בשם HER2), שבעבר הצליחו לשרוד שנה, חיות כיום כשש שנים מרגע גילוי המחלה, כך שמבחינת הארכת תוחלת החיים של החולים אנחנו בהחלט בכיוון הנכון.

"גם במקרים של סרטן מסוג שאינו ניתן לגילוי מוקדם, כגון סרטן מוח או לוקמיה, נראה שסיכויי ההחלמה או ההישרדות צפויים להשתפר בהדרגה. אמנם בתחום זה מדובר בהתקדמות איטית, אך בהחלט ניתן להצביע על צעדים בכיוון", מסכם פרופ' וולף.

בתחום הקרדיולוגי: "גישות פחות פולשניות וטראומטיות"

"העולם הקרדיו וסקולרי עובר תהפוכות משמעותיות בתקופה האחרונה", מסביר ד"ר ינאי בן גל, מנהל מחלקת ניתוחי לב וחזה בבית החולים "איכילוב". "הפיתוחים הטכנולוגיים בשנים האחרונות גרמו לטשטוש הגבולות בין תחום הקרדיולוגיה הפולשנית לבין תחום ניתוחי הלב ותחום הניתוחים הווסקולרים (כלי הדם). 

"בפועל, המנתחים פונים יותר ויותר לכיוון גישות פחות פולשניות ופחות טראומטיות עבור החולה, הקרדיולוגים מכוונים את דרך הטיפול להתערבויות נרחבות יותר מבעבר, והתהליך יוצר מפגש בין שתי הדיסציפלינות - שהמרוויח העיקרי ממנו הוא כמובן החולה".

גם בתחום הרדיולוגיה טומן העתיד שינויים רבים. אלו העיקריים שבהם:

1. יותר פעולות צנתור 

"מבחינת נושא הצנתורים, אנחנו עדים למהפכה שחלה כבר לפני כעשור וצוברת תאוצה", קובע ד"ר בן גל. "השימוש בהשתלת מסתמים בצנתור במקום בניתוח הפך לנפוץ וזמין יותר וכיום הוא מהווה תחליף לניתוח במקרים בהם החולה אינו מתאים לפעולה ניתוחית מסיבות שונות, שהעיקרית שבהן היא תחלואה נלווית או גיל מתקדם. 

"למרות זאת, חשוב לזכור שניתוח מהווה עדיין מענה בטוח לטווח זמן ארוך ועם כמות סיבוכים מזערית ביותר, בייחוד הניתוחים הזעיר פולשניים, שבהם החולה נהנה מכל העולמות -  גם פעולה פחות פולשנית וגם פעולה איכותית ומבוקרת".

בהתייחס לפעולות המתקדמות, ד"ר בן גל מציין כי חלקן מתבצעות כיום במעבדת הצנתורים וחלקן בחדרי הניתוח ההיברידיים, על ידי מנתחי לב או על ידי צוות משולב של טכנולוגים, מצנתרים ומנתחי לב. "שיתוף פעולה זה צפוי להתפתח אף יותר עם כניסתן של מערכות טכנולוגיות חדשות לתחום. חשוב לציין ששיתוף זה מהותי דווקא בשלב האבחון וההחלטה לגבי הטיפול הרלוונטי", הוא מסביר.

2. איכות הסטנטים (תומכנים) תמשיך להשתפר

"בעתיד צפויה התפתחות גם בתחום הסטנטים (תומכנים שמוחדרים לעורק הלב הבעייתי) , שכבר כיום מיוצרים באיכות טובה יותר מבעבר. החומרים מותאמים יותר לגוף, התרופות המופרשות מהם יעילות יותר והם גמישים ודקים - מה שמפחית את מספר היצריות העורקים, המהוות גורם משמעותי למחלות הלב", מנבא ד"ר בן גל.

מנגד, מסביר ד"ר בן גל כי למרות השיפור בתחום, עדיין נדרשות ויידרשו בעתיד התערבויות ניתוחיות במקרים של חולים עם מחלת לב כלילית מפושטת. "כך, למשל, נבדק ניתוח המעקפים אל מול התערבויות צנתוריות במספר עבודות מחקר ענקיות שנעשו בתקופה האחרונה והוכח כי הוא בטוח יותר ומאריך חיים בקרב החולים הקשים. אני צופה שבעתיד יקום דור חדש של רופאים המתמחים בניתוחים ובצנתורים. גם המבנה המערכתי צפוי להשתנות בהתאם", הוא קובע.

3. טכנולוגיות חדשות נמצאות בפיתוח

"כמו המסתמים המושתלים כבר כיום בצנתור, בימים אלה עובדים על פיתוחים נוספים שיאפשרו החלפות ותיקוני מסתמים בעמדות נוספות בלב, בגישה זעיר פולשנית או בצנתור. בין הפיתוחים הללו נמצא גם פיתוח שיאפשר תיקון של אבי העורקים או טיפול בחולי לב קשים על ידי השתלת מכשירי העזר ולבבות מלאכותיים, שגודלם קטן והולך. פיתוחים אלו יאפשרו להשתיל אותם בפולשנות מינימלית ובבטיחות מקסימלית.

"לא רק גודל הלב המלאכותי, אלא גם מקור האנרגיה שלו הוא עניין מהותי. אם כיום מכשירים תומכים ללב נזקקים למקור אנרגיה חיצוני, על ידי כבל שיוצא מגופו של החולה, הרי שבעתיד ייתכן שיהיה מקור אנרגיה חיצוני, ללא צורך בכבל, המהווה מקור לזיהומים וסיבוכים". 

נושא אי ספיקת הלב והטיפול בו מהווים, לדברי ד"ר בן גל, בעיה מרכזית לנוכח מציאות של צמצום בתרומות האיברים, כולל של לבבות, המשמשים להשתלה אצל חולים הסובלים מאי ספיקת לב קשה. "בארצות הברית, למשל, ישנם עשרות אלפים הנפטרים מדי שנה מאי ספיקת לב קשה בהעדר תורמים מתאימים להשתלה. התפתחות הטכנולוגיה המאפשרת תמיכה מלאכותית בלב הכושל תוכל להציל אלפים רבים של חולים ותחסוך גם למערכת הבריאות הון עתק, כתוצאה מאשפוז וטיפול הנדרשים עבור חולים קשים אלה", הוא קובע.

"חשוב לזכור שתחום רפואת הלב הוא אחד התחומים העיקריים בהם רשמה הרפואה המודרנית הצלחה מסחררת. ההתקדמות הטכנולוגית בצנתורים וניתוחים היא רק קצה הקרחון, כאשר למעשה המרכיב העיקרי בהצלחה הוא המודעות לאורח חיים בריא, התזונה המאוזנת וההימנעות מעישון, כמו גם ההתקדמות בהבנת תהליכי המחלות הלבביות השונות וההתקדמות בטיפול התרופתי", מסכם ד"ר בן גל.