האם התגלתה התקווה החדשה לחולים בקרוהן וקוליטיס?

"אני אופטימי מאוד מהמחקר המתפתח בשנים האחרונות. חברות התרופות משקיעות הון עתק במחקר, תרופות חדשות מתגלות ויש התקדמות אדירה בהבנה של המחלה". אלו הם דבריו של עו"ד ד"ר איל צור, יו"ר העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית (CCFI), והוא לא טועה: ישראל התברכה בחוקרים איכותיים בתחום מחלות המעי הדלקתיות, או IBD (קיצור של Inflammatory bowel diseases), כשהמרוויחים העיקריים הם החולים, הזוכים לטיפולים חדשים ושיפור ניכר באיכות החיים.

דומות אבל שונות – ההבדל בין קרוהן לקוליטיס

קרוהן וקוליטיס הן שתי המחלות העיקריות במשפחת מחלות המעי הדלקתיות, או IBD. שתיהן מחלות דלקתיות שמערבות את מערכת העיכול, והן התקפיות, כלומר: מאופיינות בהתקפים אחת לפרק זמן מסוים, כשבניהם ישנה תקופה שקטה שבה המחלה אינה גורמת לתסמינים. 

למרות שהאטיולוגיה להתפרצות של IBD אינה מובנת לגמרי, ולמרות שבעבר היה נהוג לחשוב שהמחלה מתפרצת כתוצאה מגורמים נפשיים, כיום ישנה תיאוריה שמערבת גורמים גנטיים, זיהומיים וחיסוניים. לפי סברה זו, פגם גנטי גורם למערכת החיסון לזהות חיידקים "טובים", שנמצאים במעיים של כל אדם בריא, כ"פתוגנים" (מחוללי מחלות). התגובה החיסונית פוגעת לא רק בחיידקים אלא גם במוקוזה, השכבה הפנימית של המעי, וכך נוצרים כיבים ודלקות לאורך צינור העיכול. בחלק מן המקרים הוכח שתאי החיסון יכולים לפעול כנגד הגוף כתגובה למאכלים מסוימים, או אפילו ללא גירוי כלל, ומכיוון שהאטיולוגיה למחלות הללו היא פעילות של מערכת החיסון כנגד הגוף עצמו, נהוג לשייך את ה-IBD לקבוצת המחלות האוטואימוניות.

למרות הדמיון הרב בין שתי המחלות, הן אינן זהות. ההבדלים ביניהן כוללים בעיקר את:

-מיקום הפגיעה: בעוד קרוהן יכולה להופיע בכל מקום מהפה ועד פי הטבעת, קוליטיס מופיעה לרוב בין פי הטבעת לחלק האחרון של המעי הדק.

-רציפות: קוליטיס היא לרוב מחלה רציפה, בעוד שבקרוהן ניתן לזהות מקטעים חולים ומקטעים בריאים, לסירוגין.

-עומק הפגיעה: בעוד שקוליטיס פוגעת רק בשכבה הפנימית של צינור העיכול, לקרוהן יש נטייה לפגוע בכל השכבות של המעי, דבר שמגדיל מאוד את הסיכון לניקוב (פרופורציה) וזליגה של תוכן המעי לחלל הבטן.

עם זאת, שתי המחלות מתבטאות בסימנים דומים, כתלות במקום הדלקת: כאבי בטן, שלשולים, טחורים מדממים, אנמיה (בגלל הפרעה בספיגת חומרי מזון), נפיחות, בחילות והקאות וירידה במשקל.

IBD בישראל – האם המחקר הישראלי יעניק תקווה לחולים?

כשלושה מיליון חולים באירופה, ומתוכם כ-40,000 איש בישראל סובלים מסוג מסוים של מחלות מעי דלקתיות (IBD), בעיקר קרוהן וקוליטיס. אין הערכה לגבי ההוצאה הכספית של החולים בישראל, אך הערכות בארה"ב מדברות על כ-13,000 דולר לחולה בכל שנה, ובסך הכל הוצאה של מיליארדים רבים למערכת הבריאות. לאחר שנים בהן החולים התמודדו לבדם עם המחלה והשלכותיה, נוסדה בשנת 1994 העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית (CCFI), כשמטרתה היא לקדם את איכות החיים של חולי IBD בישראל, להוות מאגר מידע על המחלות ודרכי ההתמודדות עמן ולעסוק בקידום זכויות החולים. 

לאחרונה יזמה העמותה כנס משקיעים ראשון תחת הכותרת "fighting IBD", במטרה ליצור פלטפורמה שתחבר את קהילת החוקרים והיזמים הישראליים עם גופי השקעה רלוונטיים, מה שעתיד לקדם את חקר המחלה ואת איכות החיים של החולים. בכנס, שנערך בשיתוף עם האגודה וההתאחדות האירופיות למחלות קרוהן וקוליטיס (ECCO/EFCCA) והאיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה, הוצגו חידושים רפואיים, טכנולוגיים ומדעיים, ולמרות שמדובר בכנס ראשון מסוגו – הוא הוכתר כהצלחה.

תרופות מבוססות קנאביס לטיפול במחלות מעיים דלקתיות

השאלה האם קנאביס הוא סם או תרופה עלתה כאן בעבר, ובכל מקרה נראה שהדברים תופסים תאוצה בכיוון הנכון: "קנאביס הינו צמח בעל יכולות תראפויטיות, אולם קשה להתייחס אליו בתור 'תרופה', שכן קשה לקבל תוצאות בניסויים עוקבים", אומר ד"ר תמיר גדו מחברת BOL שפועלת לחקר וייצור של תרופות מבוססות קנאביס, כאשר הוא נשאל לגבי תרופות עתידיות לטיפול ב-IBD, ומוסיף כי "ההכרה בקנאביס כתרופה לכל דבר תתקיים רק על ידי מתן מינון קבוע של החומר הפעיל, בניסוי קליני מאושר על ידי ה-FDA".

בעוד שהתרומה של מוצרי קנאביס בשיכוך כאב הייתה ידועה זה מכבר, החידוש העיקרי בתרופות מבוססות קנאביס לטיפול ב-IBD הוא בכך שהן משמשות כאימונומודולטורים. כלומר, מטפלות בגורם הדלקתי במחלה. "המטרה העיקרית של התרופה היא לרפא את דלקת, עם מטרה משנית של הפחתת כאב. במידה והניסויים יצליחו – זו תהיה בשורה של ממש עבור החולים", מסכם ד"ר גדו.

ערכת אבחון צואה לשימוש אישי – זולה, מהירה ופשוטה לתפעול

בדיקות צואה משמשות לרוב לאבחון של מחלות מעי דלקתיות, זיהומי מעיים וסרטן המעי. המצב כיום הוא כזה, שכשחולה IBD לא מרגיש טוב - אין לו שום דרך לדעת האם מדובר בהתקף כתוצאה מהמחלה או לא. כדי לאבחן האם אכן מדובר בהתקף של קרוהן או קוליטיס, על החולה לפנות לבית החולים, לקבל הפניה למעבדה לביצוע הבדיקה ולהמתין 5-10 ימים לתוצאות. במידה ומדובר בהתקף - זהו זמן יקר שעלול לגרום להחמרה וצורך בטיפול תרופתי נוסף. במידה ואין מדובר בהתקף -  זוהי הוצאה מיותרת והכבדה על החולה ועל מערכת הבריאות. 

ערכת האבחון האישית באה לתת מענה לבעיות הנ"ל: היא חוסכת כסף וזמן הן לחולה והן למערכת הבריאות, שכן התוצאות ניתנות תוך 10 דקות ממתן דגימת הצואה ללא הצורך לפנות למעבדה. כפועל יוצא, שימוש בערכה עשוי למנוע את הצורך באשפוזים עקב התקפים שהחריפו כי לא זוהו בזמן. בנוסף, השימוש בערכה הוא פשוט לתפעול, הגייני ואינו דורש נוכחות של אנשים אחרים בחדר. המשתמש מקבל אינדיקציה בלחיצת כפתור, ויכול להחליט, בשיתוף עם הרופא המטפל, על הצורך להתפנות לבית החולים.

"הרעיון למוצר עלה לאחר שיחות עם גורמים בעמותת קרוהן וקוליטיס בישראל", מספרת שרון בן-יהודה, מנכ"לית חברת 4C Diagnostics שפיתחה את הערכה. "הבנו את הצורך של החולים בזיהוי מצבים חריפים. הערכה מאפשרת תחושת בטחון ושליטה במצבי חוסר ודאות, בנוסף להיותה כלי אבחוני זול ומהיר".

על פי בן-יהודה, המחיר של הערכות צפוי להיות דומה לערכות הקיימות בשוק כיום, ולכן הן צפויות להוות אלטרנטיבה שתוזיל משמעותית את העלויות למערכת הבריאות. החברה פועלת מול קופות החולים במטרה להכניס את הערכות לסל הבריאות בהקדם.

תכנית תזונה אישית – הקץ לתרופות?

"אני חולה במחלה כבר 15 שנים, ולקח לי 11 שנים להבין שהתלות בתרופות תוביל אותי למקום לא בריא", אומר אסף מנדלסון, אחד המייסדים של חברת noviQr (נוביקיור). מנדלסון וחבריו פיתחו מערכת שפועלת אונליין, ומטרתה ליצור תפריט מותאם אישית על ידי אינטגרציה בין רפואה מערבית, רפואה משלימה, מצב החולה והעדפותיו הקולינריות.

את נושא הרפואה המותאמת אישית כבר סקרנו כאן בעבר, ונראה שהפרויקט של נוביקיור פועל בשיטה זו: "הרפואה המערבית והרפואה האלטרנטיבית הגיעו למסקנה שאין תזונה שמתאימה לכולם, במיוחד כאשר מעורב גורם משמעותי כמו מחלת מעיים דלקתית. ההתאמה האישית, תוך התחשבות במגוון גורמים, היא המפתח להצלחת הפרויקט, והאוטומטיות של המערכת בשילוב של מומחים לרפואה ולתזונה מאפשרים להגיע לתוצאות טובות יותר ביותר חולים ובזמן קצר יותר".

התכונות הבולטות של המערכת הן קלות השימוש והעלות הנמוכה – מה שמהווה יתרון משמעותי על פני שיטות "מסורתיות" כמו ביקור אצל דיאטנית. המערכת זמינה דרך האינטרנט והרישום אליה מתבצע ללא עלות, ולאחר מכן ניתן לבחור מבין מספר מסלולים לליווי, כולל האפשרות לקבל אוכל עד הבית, בעלות נוחה וללא השקעת זמן.

תרופות זולות, תמיכה מנטלית וייעוץ תזונתי: מה צופן לנו העתיד?

על פי ד"ר אייל ברסלר, יו"ר הוועדה המייעצת לעמותה, "מחלת ה-IBD היא מגיפה עולמית של ממש, ואנו עדים לעליה במספר החולים ועליה בחומרת המחלה". בעתיד, כך הוא צופה, עתידים לפוג הפטנטים הרשומים על תרופות עבור חולי קרוהן וקוליטיס, מה שיאפשר לחברות מתחרות להתחיל בייצור של תרופות דומות (Biosimilars) ולשווק אותן במחיר נמוך יותר. 

חולים במחלות אוטואימוניות אחרות גם צפויים להנות מהתרופות הללו, ביניהם חולים בפסוריאזיס, ראומטיק ארטריטיס ועוד. "העתיד טומן בחובו שינוי משמעותי בטיפול בחולים, והוא נובע מהראיה הכלל-מערכתית", מסכם ד"ר ברסלר, "השילוב בין רפואה מערבית, תמיכה תזונתית, תמיכה מנטלית ושיקום – כל אלה מבטיחים התמודדות טובה יותר עם המחלה ואיכות חיים טובה יותר לחולה ולמשפחתו". העובדה שכיום נוטים לגלות את המחלה בשלב מוקדם יותר, וקיומן של תרופות בעלות מנגנוני פעולה שונים ומשלימים, צפויים להקטין את הצורך בטיפול כירורגי ולאפשר לחולה חיים נוחים תחת טיפול שמרני.

"אתם לא לבד" – כיצד מסייעת עמותת CCIF  לחולים בישראל?

העמותה מעניקה מעטפת של שירותים לחולים במגוון תחומים, כולל יעוץ בתחום הזכויות, מערכת החינוך, גיוס לצה"ל ועוד. מעבר להפעלת אתר אינטרנט  ודף פייסבוק, מפעילה העמותה גם "קו חם", וכן מעניקה ייעוץ ראשוני ללא תמורה בתחומים  כמו ייעוץ משפטי, ייעוץ פסיכולוגי וייעוץ תזונתי. 

"יחסה של המערכת הרפואית כלפי החולים הוא טוב, למרות שיש מקום לשיפור", אומר עו"ד צור, יו"ר העמותה. "בעיה עיקרית היא חוסר רופאים המתמחים במחלות מעי דלקתיות, מה שיוצר 'פקק' בתורים ובביצוע פרוצדורות. יחד עם זאת, אנו מבינים שזוהי בעיה רוחבית של כל מערכת הבריאות, ואנו פועלים יחד עם ארגוני הרופאים ומשרד הבריאות לשיפור המצב". 

כשעו"ד צור מתבקש לתת טיפ אחד לחולה IBD שאובחן לאחרונה, הוא משיב: "פנו לעמותה. העמותה מסייעת לחולים, אך גם לבני משפחותיהם, במיצוי זכויותיהם ותקשורת מול קופות החולים, חברות הביטוח ומשרד הבריאות. זכרו שגילוי המחלה, קשה ככל שיהיה, הוא אינו גזר-דין מוות, ועם התאמות קלות באורח החיים ניתן לחיות חיים עשירים, פרודוקטיביים עד מאה ועשרים". 

קראו עוד: קרוב משפחה חולה בקרוהן או קוליטיס? כל הטיפים שיעזרו