מי שאוכל גבינה מכוסה? כל המיתוסים על אוסטאופורוזיס - והאמת

לרוב, אנו מייחסים חשיבות למחלה שגורמת כאב כגון דלקת מפרקים, או הפרעה שניתנת למדידה בקלות, כמו חום גבוה, רמת סוכר לא תקינה או לחץ דם מוגבר. כל אחד יודע שסוכר גבוה זו סוכרת ושחום גבוה לרוב מבשר על זיהום. אך מה לגבי אוסטאופורוזיס (דלדול העצם)? מחלה זו הרבה פחות מובנת ואינטואיטיבית, משום שלרוב אינה כואבת והבדיקה לאבחון (בדיקת צפיפות עצם) לא מצויה בכל מרפאה, בשונה ממד סוכר או מד לחץ דם. 

קראו עוד: 15 כללי זהב שיעזרו לכם לשמור על בריאות המפרקים

מכל הסיבות הללו, אני מוצאת שמחלה זו, על אף היותה בעלת יכולת להרעת איכות החיים ואף לקצר חיים, נמצאת בתחתית "סולם המודעות" של חלק גדול מהציבור. זאת למרות שמדובר במחלה נפוצה הפוגעת בצפיפות ובחוזק של העצמות וגורמת לדלדול ולהיחלשות  של העצמות, דבר שעלול להביא לכך שהן ישברו בקלות באופן יחסי. 

לכבוד שבוע המודעות לאוסטאופורוזיס, הנה מספר מיתוסים נפוצים בהם נתקלתי מתוקף תפקידי כרופאה שמטפלת במחלה – והאמת: 

"הוא שבר כי הוא נפל, הירך לא נשברה לבד" 

פעמים רבות כל כך אני שומעת את המשפט הזה. לרוב הוא נאמר כחלק משיחה עם מטופל או מטופלת חדשה, לשאלתי על סיפור משפחתי של אוסטאופורוזיס או שברים. לרוב התשובה הראשונה היא: "לא, לא היו שברים". לפעמים לאחר מחשבה, נזכרים המטופלים: "כן, אבא שבר ירך אבל זה בגלל שהוא נפל". 

בואו ננפץ כאן מיתוס: ברוב המקרים העצמות לא נשברות לבד אלא כתוצאה מנפילה. אבל, וזה אבל מאוד גדול – לא כל נפילה חייבת להסתיים בשבר. אם הנפילה הייתה מגובה עמידה (ולא נפילה מסולם או כיסא גבוה) וכתוצאה מהנפילה נשברה עצם גדולה (ירך, שוק, זרוע, אמה או חוליה) באדם מעל גיל 60 צריכה להידלק נורה אדומה. העצם לא עמדה באתגר הנפילה. כלומר, העצם חלשה יחסית לאתגר שעמד בפניה, או במילים אחרות: בעת נפילה אחרת עלולה להישבר עצם נוספת. 

מסיבה זו, עד שיוכח אחרת, מדובר באוסטאופורוזיס. כמובן שאנו בוחנים כל מקרה לגופו ולרוב גם שואלים על מנגנון הנפילה (תוך כדי הליכה מהירה וכדומה), אך על מנת שנוכל לבחון - צריך לגשת ולהיבדק. 

המסקנה הראשונה: אדם מעל גיל 60 ששבר עצם כתוצאה מנפילה מגובה עמידה – חייב להתעקש ולשאול את רופאיו האם מדובר באוסטאופורוזיס, לעבור בירור ולקבל טיפול. 

"מה כבר אפשר לעשות בגילה" 

משפט נוסף שנאמר לעתים קרובות. קורה שמגיעה אלי מטופלת צעירה שעשתה בדיקת צפיפות עצם כחלק ממבדקים רפואיים במקום העבודה וזו לא תקינה. בשיחה אנו מגלות שאמה, מעל גיל 75 כבר שברה ירך אך לא מקבלת שום טיפול כי אמרו לה "שבגילה כבר אי אפשר לעשות כלום".  מדובר בטעות גדולה ומצערת, שכן דווקא בגילה של האם, לאחר שבר בצוואר ירך, התרופות לאוסטאופורוזיס הוכחו במחקרים רבי משתתפים כיעילות מאוד ויכולות להקטין את הסיכון לשבר נוסף בכמחצית. 

מסקנה שנייה: גיל מבוגר הוא הסיבה לטפל לאחר אירוע שבר בתרופות מונעות שברים נוספים ולא להפך.

"צפיפות העצם שלי בסדר גמור, אני אוכל הרבה גבינות"

 אולי. ואולי לא. אכן קיים קשר בין צריכת סידן טובה למניעת אוסטאופורוזיס, אך אין באמת אפשרות של 100 אחוז לנבא את תשובת צפיפות העצם. יש לבצע את הבדיקה כבדיקת סקירה בגיל המתאים. מהו הגיל המתאים? לאחר גיל 60 לנשים ולאחר גיל 70 לגברים, בהעדר גורמי סיכון (כגון סיפור משפחתי של שברים, חדלון ווסת בגיל צעיר, טיפול בסטרואידים ועוד).

מסקנה שלישית: אם אתם, הקוראים, נשים מעל גיל 60 או גברים מעל גיל 70 ולא עברתם אף פעם בדיקת צפיפות עצם – גשו לרופא המטפל ובקשו הפניה, הבדיקה בסל הבריאות ומבוצעת במכונים רבים ברחבי הארץ.  

"אני כבר לא צריכה סידן וויטמין D, אני מקבלת אותם בזריקה"

הטיפול באוסטאופורוזיס כולל צריכה נאותה של סידן (ממזון או מתוספים), שמירה על רמה תקינה של ויטמין D (לרוב האנשים דרגות חסר כאלה או אחרות ויש ליטול תוספים) ותרופות בכדורים או זריקות. טעות רווחת היא לחשוב שקבלת התרופות מייתרת את הטיפול בתוסף סידן או ויטמין D. ההיפך הוא הנכון: אף זריקה לאוסטאופורוזיס לא מכילה סידן או ויטמין D, כך שיש להמשיך ליטול אותם במינונים מומלצים על ידי הרופא המטפל. 

מסקנה רביעית: סידן וויטמין D הם אבני הבניין של העצם. אף תרופה מחזקת לא תשפיע טוב בהיעדר אבני הבניין. 

עצות חשובות לקראת שבוע המודעות לאוסטאופורוזיס: 

***אם שברתם עצם כתוצאה מנפילה מגובה עמידה מעל גיל 60 – גשו להיבדק!

***אם אתם נשים מעל גיל 60 או גברים מעל גיל 70 ולא עשיתם בדיקת צפיפות עצם – גשו להיבדק!

***אם אתם אחרי שבר בצוואר הירך ולא קיבלתם טיפול – עוד לא מאוחר. גשו להיבדק, ידע זה כוח!

הכותבת היא ד"ר ליאנה טריפטו שקולניק, רופאה במכון אנדוקריני, מרכז רפואי שיבא, תל השומר ורופאה במרפאה למחלות עצם מטבוליות, קופ"ח מאוחדת.