דלקות אוזניים כרוניות: כל המידע החיוני על התופעה השכיחה בילדים

דלקות אוזניים הן תופעה שכיחה בילדים בעיקר במהלך חודשי החורף. דלקת אוזן חריפה מהווה למעשה סיבוך של מחלת דרכי נשימה, שבמהלכה מצטברים נוזלים בחלל האוזן התיכונה כתוצאה מנזלת וגודש אפי. אלה עשויים להתהוות לידי מצב דלקתי חריף שילווה במוגלה. הסיבה לשכיחות גבוהה של נוזלים באוזניים בקרב ילדים מקורה במבנה האנטומי ובתפקוד הלקוי של אוורור חלל האוזן התיכונה ועצם האוזן (המסטואיד) בגיל צעיר. 

דלקות אוזניים עשויות להתפתח לכדי מצבים כרוניים ועל ידי כך להביא לסיבוכים דלקתיים ונזקי שמיעה. חשוב להבדיל בין דלקות חריפות לבין מצבים כרוניים, זאת בשל העובדה שהטיפול והמעקב בשתי התופעות שונים.

דלקות אוזניים כרוניות נחלקות למספר קבוצות עיקריות. דלקת אוזן נסיובית כרונית, דלקת אוזן תיכונה כרונית עם נקב בעור התוף, דלקת אוזן תיכונה כרונית עם שקיעה של עור התוף וכולסטאטומה. מהן תופעות אלה, כיצד נגרמות ומהן דרכי הטיפול? מומחית מסבירה.

דלקת אוזניים נסיובית

למעשה, מדובר בפלט נוזלי הממלא את חלל האוזן התיכונה לאורך תקופה ממושכת. זהו אינו מצב דלקתי חריף המצריך טיפול אנטיביוטי, אך נוזלים אלה עלולים להזדהם במשך הזמן. במצב של התדרדרות קיים סיכון גבוה יותר לדלקות אוזניים חריפות חוזרות. זאת ועוד, כאשר מדובר במצב כרוני עלולה להתפתח שקיעה של עור התוף אשר תוביל בהמשך למחלה נוספת הנקראת כולסטאטומה. דלקת אוזן נסיובית כרונית תגרום בדרך כלל לליקוי שמיעה בעל מרכיב הולכתי. כאשר מדובר בילדים בשלב בו מתקיימת התפתחות שפתית, ליקוי זה עשוי להיות קריטי להביא לעיכוב התפתחותי ושפתי.

איזו קבוצת אוכלוסייה צפויה לסבול מדלקת זו?

מצב זה שכיח יותר בקרב ילדים קטנים עקב המבנה האנטומי ותפקוד לקוי באוורור חלל האוזן התיכונה והמסטואיד (עצם האוזן) בגיל צעיר, מאידך הדלקת עשויה להופיע גם במבוגרים,  בעיקר לאחר מחלת דרכי נשימה חריפה ונזלת ממושכת. 

מהם הסיבוכים שעלולים להתפתח בעקבותיה?

הנוזלים המצטברים בחלל האוזן התיכונה עשויים להזדהם ולהוות מקור לדלקת חריפה חוזרת המצריכה טיפולים אנטיביוטיים. בנוסף במשך הזמן עלולה להתפתח שקיעה של עור התוף ואף כולסטאטומה. הנוזלים מגבילים את מעבר גל הקול ולמעשה מפחיתים את עוצמתו, כתוצאה מכך יסבול המטופל מליקוי שמיעה, לרוב הולכתי. 

מהן דרכי הטיפול?

הטיפול בדלקת אוזן נסיובית כרונית הינו טיפול כירורגי, ניתוח להכנסת צינוריות אוורור (ניתוח כפתורים). ההליך מבוצע בהרדמה כללית, במהלכו יוצרים נקב קטן בעור התוף, דרכו נשאב הנוזל מן האוזן התיכונה ומוחדרת צינורית אוורור אשר נשארת על עור התוף למשך מספר חודשים עד שנה. זו מאפשרת אוורור תקין של האוזן התיכונה ושיפור בשמיעה. לרוב  נפלטת הצינורית באופן טבעי כשמונה חודשים עד שנה לאחר הכנסתה. לאחר הניתוח מומלץ להשאר במעקב רפואי ולבצע בדיקות שמיעה תקופתיות.  

מהם הסיבוכים שעשויים להיגרם כתוצאה מניתוח הכפתורים?

אחת הבעיות שעלולות להיווצר היא אי פליטת הצינורית באופן ספונטני, דבר שיצריך פעולה כירורגית חוזרת כעבור שנה וחצי לצורך הוצאה. לעתים רחוקות עשויות להופיע הפרשות דרך הצינורית, או נקב שאריתי בעור התוף  לאחר פליטתה. חשוב לציין שתופעות אלה אינן שכיחות וסך הכל מדובר בפרוצדורה כירורגית פשוטה עם שיעור סיבוכים נמוך.

דלקות אוזניים שכיחות מאוד בקרב ילדים ועשויות להתפתח לכדי מצבים כרוניים ועל ידי כך להביא לסיבוכים דלקתיים ונזקי שמיעה

דלקת אוזן תיכונה כרונית עם נקב בעור התוף

למעשה, זהו סיבוך אשר נגרם כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות בילדות או נקב שנותר לאחר פליטת צינורית אוורור. נקב בעור התוף בילדים ובמבוגרים מהווה מוקד זיהום קבוע ויש לטפל בו באופן כירורגי.

 מטופלים עם דלקת אוזניים כרונית ונקב בעור התוף סובלים מזיהומים חוזרים, הפרשות מרובות, ליקוי שמיעה ונאלצים לשמור מפני הרטבה של האזור ולהימנע מפעילות הקשורות בחשיפה למים, כמו שחייה וצלילה. ככל שהדלקת ממושכת יותר כך גדל הסיכוי לסיבוך אפשרי.

כיצד מטפלים בנקב בעור התוף?

הטיפול המומלץ במקרים אלה הינו ניתוח לסגירת נקב בעור התוף. הליך זה ניתן לביצוע במספר גישות ובמהלכו סוגרים את הנקב באמצעות שימוש ברקמות מאזור האוזן לרבות, סחוס ומעטפת שריר אשר נלקחות מן המטופל בעת ביצוע הפעולה הכירורגית.

מטרת הניתוח בראש ובראשונה הינה סגירת הנקב, ומטרתו המשנית הינה שיקום השמיעה באוזן שכן לא תמיד מתאפשר תיקון למצב השמיעה. זה מתאפשר במקרים  בהם הליקוי הינו ליקוי הולכתי או מעורב ועיקר מקורו בנקב עצמו. 

במצבים בהם המטופל סבל מדלקות חוזרות במשך שנים עשויה להיות מעורבות של עצמימי השמע (קיבוע או לחילופין נתק של עצמות שמע) או ליקוי שמיעה בעל מרכיב תחושתי עצבי (פוטנציאל השמיעה העצבית נפגע). כאשר מדובר בפגיעות אלה, סגירת הנקב לא תביא לשיפור בשמיעה ויהיה צורך בשיקום שמיעה באמצעות מכשיר שמיעה לאחר הניתוח. בחלק מן המקרים בהם קיימת מעורבות של עצמות שמע, ניתן יהיה לבצע תיקון כירורגי במהלך הניתוח לסגירת הנקב באמצעות שימוש בפרוטזה שתחליף את תפקוד עצמימי השמע הפגועים.

מהו זמן ההחלמה לאחר ניתוח זה?

ההחלמה בניתוח זה יחסית קלה ומהירה. זו איננה פרוצדורה הכרוכה בכאבים. ברוב המקרים, לאחר הניתוח יישאר המטופל באשפוז של יממה לפחות ולאחר מכן יגיע לביקורת ומעקב אצל הרופא המנתח. 

דלקת מסטואידיטיס כרונית

למעשה, מדובר במצב דלקתי שהתפשט אל עצם האוזן, המסטואיד. הנקב שנוצר בעור התוף, יוצר זיהום ממושך שכתוצאה ממנו מופרשת מוגלה ונוצר עיבוי של הרירית במסטואיד ובאוזן התיכונה. 

כיצד מאבחינים אותה?

דלקת מסטואיד מתאפיינת בהפרשות מאזור עור התוף שאינן מתייבשות גם תחת טיפול אנטיביוטי. בבדיקת הדמיה ( CT) ניתן יהיה לראות הצללה של תאי המסטואיד ועיבוי רירית במסטואיד ובאוזן התיכונה. 

איך ניתן לטפל בתופעה זו?

במקרה של דלקת כרונית במסטואיד, סגירת הנקב בעור התוף בלבד לא תספיק, ויש לטפל גם במוקד הזיהומי הקיים באזור עצם האוזן. הטיפול הייעודי לבעיה זו הינו מסטואידקטומיה, הליך הכולל ניקוי של עצם המסטואיד וסגירת הנקב בעור התוף.

דלקת אוזן כרונית עם שקיעה וכולסטאטומה

כולסטאטומה הינה מחלת אוזניים כרונית הנגרמת כתוצאה כצמיחת תאי קשקש לתוך חלל האוזן התיכונה והמסטואיד, דבר אשר מביא לזיהומים חוזרים וגורם לנזק למבנה האוזן התיכונה. תופעה זו נגרמת בשל סיבות שונות. השכיחה מבניהן היא שקיעה של עור התוף כתוצאה מדלקות אוזניים חוזרות לאורך זמן.

למעשה, היא מתאפיינת בשיעור חזרה גבוה במיוחד, המגיע עד לכ- 50%. לכן הסובלים מכולסטאטומה צריכים להישאר במעקב לאורך שנים ולבצע בדיקות הדמיה חוזרות לאחר הניתוח כדיי לוודא שאין מחלה שאריתית או חוזרת. 

מהן הבעיות שעשויות להיווצר כתוצאה מהדלקת?

כתוצאה מכולסטאטומה עלולים להיווצר סיבוכים תוך גולגולתיים, כמו דלקת קרום המוח , דלף נוזל מוח או פקקת של וריד מוחי, הנובעים מהקרבה של חלל האוזן והמסטואיד לבסיס הגולגולת ולמוח. בנוסף עשויים להתפתח גם סיבוכים חוץ גולגולתיים, לרבות פגיעה בעצב הפנים, ליקוי שמיעה הולכתי כתוצאה מפגיעה בעצמות השמע, ליקוי שמיעה עצבי כתוצאה מפגיעה באוזן הפנימית, סחרחורת כתוצאה מפגיעה במערכת שיווי משקל.

כיצד ניתן לטפל בכולסטאטומה?

הטיפול בכולסטאטומה תלוי בהיקף המחלה ובאופן ההתפשטות שלה. גם במקרה זה הניתוח כולל את שחזורו של עור התוף וניקוי של עצם האוזן (מסטואידקטומיה) ומתבצע בשתי צורות עיקריות.

ניתוח מסטואידקטומיה מסוג CWU

הליך המאפשר שמירה על מבנה הדופן האחורית של תעלת השמע החיצונית. ניתן לבצעו במקרים בהם המחלה לא התפשטה לאזורים אליהם הגישה מורכבת דרך תעלת האוזן. 

ניתוח מסטואידקטומיה מסוג CWD

ניתוח זה מבוצע במקרים בהם הכולסטאטומה חדרה לאזורים חבויים יותר, אותם קשה לנקות באופן קפדני דרך תעלת השמע. פרוצדורה כירורגית זו מערבת גישה רדיקלית. במהלכה מסירים את הדופן האחורית של תעלת השמע החיצונית ומתבצע שחזור של מבנה האוזן בסיום ההליך.