לא תאמינו: זהו המשאב המבוזבז ביותר בבתי החולים

תארו לכם מצב: אחד מיקירכם מתאשפז בבית החולים בשל בעיה רפואית. המועקה הנפשית והחרדה מתווספות לאי הנעימות והכאב הפיזי ופעמים רבות המאושפז מרגיש אבוד ומבולבל נוכח הסיטואציה המתהווה אל מול עיניו. 

"כיום מתנהלות שיחות שלמות מעל ראשו של המטופל ללא ניצול הידע שלו", מסביר טל קארו, מומחה בהתנהגות צרכנים ומובילו של פרויקט "ההקשבה למטופל" ומוסיף: "כשאדם נכנס למיון, הצוות הרפואי אמנם מקשיב לו והוא אף נדרש לענות על שאלון מובנה אודות מצבו הפיזי, אך מרגע הקליטה במחלקות יש הרגשה שפעמים רבות שוכחים ממנו. כך לדוגמה, באחד האשפוזים בהם נכחתי שכב ילד שהתגרד ללא הפסקה במשך כמה ימים. כששאלתי את אמו האם היה זה המצב גם לפני האשפוז, היא העידה כי התופעה החלה רק מהיום השני לאשפוזו לבסוף התברר כי החל ממועד זה קיבל אנטיביוטיקה לה הוא היה אלרגי, טעות פשוטה שיכלה להימנע בעזרת קיום שיח פשוט עם האם המלווה וקבלת האינפורמציה הרלוונטית, דבר שלא התבצע בפועל".

אם נסתכל על התמונה הגדולה יותר, ניצול יעיל ונכון של משאב החולה עשוי לסייע להתמודד עם הקשיים האובייקטיביים של הצוות המטפל הנובעים מעומס רב במחלקות ומחסור בכוח אדם.  מתוך הנחת יסוד זו נולד פרויקט "הקשבה מובנת למטופל", המנסה לתעל את החולה עצמו והמידע הנמצא אצלו לידי טיפול מותאם יותר ובמקרים רבים אף מציל חיים.

מהו פרויקט ההקשבה למטופל?

"בבסיסו של המחקר קיים רעיון פשוט מאוד. אצל המטופל מצוי מידע רפואי רלוונטי שבמקרים רבים אינו מגיע כלל אל הצוות הרפואי", מסביר קארו ומבהיר: "הפרויקט אינו מדבר על העמקת הקשר ותחושת האמפתיה בין הצוות הרפואי למטופל, אלא הוא מתמקד בפן הפרקטי ומטרתו למצוא את צורת התקשורת המיטבית כדי לקבל את המידע המדויק ביותר מהמטופל שעשוי להשפיע על פרוטוקול הטיפול. כך לדוגמה יימנע כפל בדיקות וייבחנו רגישות לטיפולים שונים. במקרים פשוטים ההליך עשוי לחסוך ביצוע בדיקות מיותרות וימי אשפוז ואף עשוי למנוע טעויות טיפוליות ולהציל חיי אדם".

"הרעיון לפרויקט נולד במסגרת פורום Reboot שהתכנס לראשונה בשנת 2014 והוקם כיוזמה לתועלת הציבור, הפועלת למען קידום מערכת בריאות בת-קיימא בישראל באמצעות זיהוי אתגרים והטמעת פתרונות שיביאו לשינוי. "נקודת המוצא של הרעיון היא שעבור הצוות הרפואי פעמים רבות המטופל הוא כמו אילם והרופא המטפל מתעלם ממנו, למרות שיש דרכים רבות לדלות מהחולה מידע. ההתעלמות מהפרטים השונים המצויים אצלו מביאה להחלטות טיפול לא מיטביות ולעיתים אף עשויה לגרום לסכנת חיים", מוסיף שי ראשוני, מנהל עמותת "פרס לחיים" ומוביל הפרויקט ומפרט: "באמצעות מספר שאלות פשוטות ומובנות אותן יפנו חברי הצוות הרפואי למטופלים עשויים להיחסך משאבים רבים, ימי אשפוז ומעבר לכך גם סבל רב למטופל עצמו. המשמעות היא רפואה טובה יותר. הנגשת המידע הנמצא אצל המטופל לחברי הצוות המקצועי תאפשר לאחרונים לקבל החלטות מושכלות המתייחסות לתמונה בכללותה". 

"כיום מתקיימות שיחות רבות מעל ראשו של המטופל ללא ניצול הידע שלו" 

כיצד מתבצע הפרויקט?

"פרויקט ההקשבה למטופל נבחן כעת בשלוש מחלקות בעלות מאפיינים שונים במרכז הרפואי "בני ציון": מחלקת ילדים, המחלקה הכירורגית והמחלקה הפנימית. המטרה הייתה ליצור אינטראקציה מעורבת ומגוונת הן עם המטופל עצמו והן עם המלווה. במחלקת ילדים לדוגמה התקשורת מתבצעת עם המלווה בלבד, במחלקה הכירורגית מתקיימת אינטראקציה עם המטופל ובמחלקה הפנימית היא מעורבת. למעשה, רקחנו מעין מאגר של שאלות אותן חברי הצוות הרפואי צריכים לשאול בכל ביקור או סבב רופאים. הנחת היסוד היא שבמהלך התשאולים יצופו על פני השטח תשובות שונות שיוכיחו את מטרת הפרויקט ותועלתו – התאמת פרוטוקול הטיפול לחולה המסוים. מדובר במעין שאלון המורכב ממספר שאלות פתוחות שמטרתן לפתוח בשיח מסוים עם המטופל. אנו מנחים ומלווים את הצוותים הרפואיים ומלמדים אותם כיצד ניתן לנהל שיח תחום עם מושא הטיפול".  

מהו האתגר המשמעותי ביותר עמו התמודדתם במהלך הפרויקט?

טל קארו מעיד כי האתגר הוא בהכרה של הצוותים המטפלים בעובדה שלמרות העומס הטיפולי והמשאבים המוגבלים נכון וחשוב להפיק את המידע רלוונטי המצוי בידי המטופל ומלוויו וכי על אף מגבלת משך האינטראקציה עם המטופל, הדבר ישים ועשוי לשפר את איכות ויעילות הטיפול. 

לצורך כך הורכב צוות מחקר שגובש מאנשי מקצוע מדיספלינות שונות:  ד"ר שוש קזז, מומחית לפיתוח אישי המובילה תהליכים עם רופאים ברחבי הארץ, גב' אורנית עידו יזמית ומרצה על חדשות רפואית, גב' יעל שמיר – אלרון מנהלת תחום יומירה גסטרו ובעלת ניסיון ניהולי עשיר בשיווק ומכירות בתחום הפרמצבטי. מטרתו של הצוות הייתה לגבש את תכנית הפעולה הטובה ביותר שתועיל לצוות המקצועי ולחולים כאחד. 

מהם היתרונות עבור המטופלים?

"מעבר לתחושתו האישית של המאושפז, מחקרים רבים הראו כי הסיכוי למוות באשפוז עשוי לרדת משמעותית עקב הקשבה ערה יותר למטופל", מסביר ראשוני ומוסיף: "מחקר שנעשה בארצות הברית לדוגמה, הראה שכ-66% מהטעויות בטיפול בעת האשפוז נבעו מתקשורת לקויה בין הצוות למטופל". 

"שם המשחק הוא לדייק ולא ליצור עומס נוסף על המערכת", מסכם קארו. "המשמעות היא יצירת רפואה טובה יותר ואם לצוות הרפואי יונגש המידע שנמצא אצל המטופל הם יוכלו לקחת החלטות נכונות יותר, ועל ידי כך גם לגבש אסטרטגיית טיפול יעילה יותר".