מהי מחלת הסרטן איתה ניתן לחיות ללא טיפול כלל?

לוקמיה לימפטית כרונית היא אחת מצורות מחלת סרטן הדם המאובחנות בשכיחות הגבוהה ביותר בעולם המערבי. למרות זאת, היא מוכרת פחות לקהל הרחב, אשר לעיתים מבלבל בינה לבין סוג אחר של סרטן הדם, לוקמיה חריפה. אז מה ההבדל ביניהן, מהם מאפייני, גורמי ושכיחות המחלה ומדוע כשליש מהחולים לא יזדקקו לטפל בה כלל? כל התשובות.

כל תאי גופנו מתרבים ומתחלקים בהתאם לצורך ובאופן מבוקר ומסודר. תאי הדם נוצרים ומתחלקים בתוך מח העצם, רקמה ספוגית הממלאת את העצמות ומייצרת שלושה סוגי תאי דם: אדומים (מובילי חמצן), לבנים (מסייעים בהגנה מפני מזהמים ומחוללי מחלות, כחלק חלק ממערכת החיסון) וטסיות דם (מסייעים לקרישת הדם במקרה של דימום או פציעה). עם הבשלתם, הם משתחררים ממח העצם, חודרים למחזור הדם ומבצעים את פעילותם הנדרשת. במקרה של לוקמיה או סרטן הדם, מתפתחים במח העצם תאי דם פגומים ושלא לצורך, כאשר התאים שנוצרים אינם מתפקדים כתאים בריאים. התהליך הנורמלי יוצא משליטה והתאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ופיקוח ובמהירות רבה מידי. תהליך זה פוגע בתפקודה של מערכת הדם ועלול להיות מסכן חיים. 

מהם הסוגים של מחלת הלוקמיה?

קיימים סוגים שונים של מחלת הלוקמיה, שלהם אמנם מאפיינים דומים, אך מהלך מחלה שונה, ולכן השפעה על המתמודדים עמן אחרת. נהוג לחלק את סוגי הלוקמיה לפי מהלך המחלה ולפי תא המקור. 

לוקמיה לימפטית (או לימפוציטית) כרונית (CLL) היא אחת מצורות מחלת סרטן הדם, סוג שכיח של לוקמיה המתפתחת בקצב איטי ובמהלכה נוצר גידול בלתי מבוקר ובלתי נשלט של לימפוציטים מסוג B - תאי דם לבנים בעלי תפקיד ייחודי. 

באנשים המתמודדים עם CLL, תאי ה-B  עוברים שינוי ממאיר (סרטני) כאשר הם הופכים לתאי לוקמיה. חשוב להדגיש כי אצל אנשים רבים מחלת ה-CLL נותרת יציבה במשך חודשים ושנים רבות ויש לה מעט השפעה, אם בכלל, על בריאותם. כ--30% מן האנשים המאובחנים עם CLL, לעולם אינם זקוקים לטיפול כלשהו במחלתם ויכולים לשרוד שנים רבות על אף האבחון. 

אצל אחרים, תאי הלוקמיה מתרבים באופן בלתי מבוקר, חיים זמן ארוך מן הרגיל ומצטברים במוח העצם, במחזור הדם, בקשרי (בלוטות) הלימפה, בטחול ובאזורים אחרים בגוף. אלו הם תאים לא תקינים ולכן אינם יכולים לתפקד כראוי.

בישראל מאובחנים מדי שנה כ- 450 בני אדם עם CLL, ולמעשה מדובר בסוג הלוקמיה המאובחן בשכיחות הגבוהה ביותר בעולם. הגיל הממוצע באבחנה הוא 72 ומרבית האנשים המאובחנים עם CLL  (כמעט 80%) הנם בני למעלה מ-60 שנה. CLL נדיר מתחת לגיל 40, כאשר המחלה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.

מהן הסיבות להתפתחות לוקמיה לימפטית?

הסיבה להתפתחות המחלה  לא ידועה ברוב המקרים. במיעוט המקרים, קיימת הערכה שייתכן כי ישנה נטייה תורשתית לפתחה. הסיכון להתפתחות מחלת ה- CLL בקרוב משפחה מדרגה ראשונה (כגון אב, אם, אח, אחות או ילד/ה) של חולה - גבוה בערך פי שבע מן הממוצע באוכלוסייה. עם זאת, כיוון שסיכון הרקע להתפתחותה נמוך ביותר, רובם הגדול של בני המשפחה לעולם לא יפתחו לוקמיה לימפטית כרונית.

הכותבת היא מומחית בכירה ברפואה פנימית והמטולוגיה, במכון ההמטולוגי, המרכז הרפואי בני-ציון. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org