סמכו על האינטואיציה שלכם: כך תתמודדו עם הגילוי שחליתם בסרטן
את הבשורה על כך שחלה בסרטן קיבל גיא תבורי מיד לאחר השחרור מהצבא, תקופה מלאה בשאיפות ורצון לטרוף את העולם. בשנים שלאחר מכן התמודד שלוש פעמים עם המחלה הממאירה. כשהחלים פנה ללימודי עבודה סוציאלית, ומאז הוא מנסה לעשות שינוי של ממש בדרך שבה החולים והרופאים מתייחסים להתמודדות עם המחלה. טור ראשון בסדרה
הכל התחיל כשהייתי רק בן 22, משוחרר טרי מהצבא ונחוש להתחיל את החיים האמיתיים. באותה תקופה החלטתי שאני זקוק לשינוי ועברתי להתגורר באירופה. לאחר מספר חודשים התחלתי להרגיש כאבים עמומים בכתף, שנראו לי בתחילה כעוד אחת מתופעות הלוואי של החורף האירופאי הקר. הייתי משוכנע שלא מדובר ביותר משריר תפוס, אך הקול הפנימי שלי הדהד וגרם לי לפנות לרופאה כדי לאבחן את מקור הכאב.
לאחר שקבעה כי מדובר בדלקת בכתף – תופעה שכיחה מאוד במזג האוויר הקיצוני, והורתה על נטילת כדורים שיטפלו בדלקת, נשמתי לרווחה. אך הטיפול התרופתי לא פתר את הבעיה: הכאבים חזרו ואף הקצינו והחלו להופיע בשלל מצבים אקראיים. הדקירות העמומות החמירו עד מהרה והפכו לכאבי תופת איתם היה לי קשה להתמודד. התחלתי ליטול משככי כאבים באופן קבוע, כדי למתן אפילו קצת את הסבל האדיר.
"ד"ר גוגל אבחן את התופעה המסתורית ממנה סבלתי"
לאחר כמה חודשים, בביקור משפחתי בארץ, החוש ההורי החל מהדהד אצל אימי, והיא שלחה אותי לבצע מספר בדיקות שגרתיות, רק כדי לוודא שאכן הכל בסדר. מנקודה זו הסיפור שלי הסתבך: למרות שבדיקות הדם הראו מדדים לא תקינים, בדיקת האולטרסאונד ובדיקות ההדמיה אליהן הופניתי לא הצביעו על כל בעיה. אמא שלי, שכבר הייתה אובדת עצות ומבולבלת, החליטה לעשות את הצעד המתבקש ולפנות לד"ר גוגל. כך הבנו שאני חולה בלימפומה מסוג הודג'קין. למחרת מיהרנו לבצע בדיקת CT שחשפה גידול ממאיר בגודל של אגרוף באזור החזה.
התחלתי בסדרת הטיפולים, כימותרפיה והקרנות וכשנה לאחר מכן, שחשבתי כשהמחלה כבר מאחורי, הייתה הישנות של הגידול הממאיר ועברתי השתלת מח עצם עצמית. המסע לא נגמר כאן וכשנה לאחר מכן הסרטן חזר שוב, כאשר הפעם עברתי תהליך של השתלת מח עצם מתורם.
"מסע ההחלמה הפך למקצוע ולשליחות"
כיום, שמונה שנים לאחר ההתמודדות המפרכת, אני בריא ונקי מסרטן. לאורך כל שלבי המחלה השאלות המרכזיות שהעסיקו אותי כמטופל עסקו ב"מאחורי הקלעים" של המחלה הארורה ובעולם הלא מדובר של ההתמודדות עם סרטן. התחבטתי בשאלות כמו "איך מספרים לחברה", " איך פוגשים בת זוג ויוצאים לדייטים למרות המחלה" ובעיקר איך ממשיכים להיות ברגע שאחרי.
סל התהיות הפך עבורי כמעין שליחות ובהמשך גם למקצוע. המחלה הכריעה את ההתלבטות שלי בנוגע לקריירה, והחלטתי ללמוד עבודה סוציאלית. כיום אני עובד סוציאלי, מאמן ומלווה חולים, מחלימים ובני משפחה. זהו טור ראשון בסדרת טורים שאכתוב כאן באתר, שמטרתם היא לענות על שאלות מורכבות ולתת כלים לחולים, מחלימים, בני משפחה וחברים.
תבורי. "סל התהיות שהתגבש כתוצאה מהמחלה הפך עבורי לשליחות ולאחר מכן גם למקצוע"
ההתמודדות עם המחלה מתחילה עוד לפני האבחון: 4 טיפים שיעזרו
אחד השלבים המשמעותיים והקשים ביותר במהלך המחלה הוא שלב טרום האבחון. למעשה, מדובר בתקופת הזמן שלפני הקביעה הרפואית, בה אנו מסתובבים ימים, שבועות ולעתים חודשים עם תחושה שמשהו לא בסדר. לרוב אנו מדחיקים את הכאבים העמומים, משייכים אותם לתופעות חולפות ואף סבורים ש"זה הכל מלחץ", בתקווה שהבלבול יחלוף ויתברר כסתם תופעה חולפת.
תקופת טרום האבחון, בין אם מתמשכת או קצרה, מלאה בטלטלות, אי וודאות, פחד ותקוות. כדי להקל על השלב המאתגר הרכבנו עבורכם 4 טיפים שיסייעו להתמודדות יעילה עם החשדות.
1. אל תדחו את הקץ
לפני שאנחנו פונים לייעוץ רפואי, או אפילו לשורת החיפוש בגוגל, רובינו מסתובבים עם מחשבה לגבי תחושה שקיימת אצלנו בגוף והיא אינה חלק מתופעה שגרתית זו או אחרת, יש מעין זמן השתהות בין הופעת הכאב להחלטה לבדוק אותו. בדומה להיבטים רבים בחיינו, כך גם במקרים אלה האינטואיציות לא מטעות: במצבים בהם אנו חשים שמשהו לא בסדר, חשוב לפעול כמה שיותר מהר ולבדוק מהו מקור הבעיה.
2. מצאו את האיזון בין שאננות לחרדה
תקופת טרום האבחון נעה בין שני קצוות – היפוכונדריה ושאננות, כאשר ביניהם ניצבת המציאות האובייקטיבית. מחד, אף אחד מאתנו לא רוצה לחיות את חייו בחרדה מתמשכת בה כל תופעה פיזית מעוררת בהלה ומלווה בסדרת בדיקות ואבחונים. אך מאידך, חשוב שלא להתעלם מהתחושה הפנימית ובמצבים בהם מתפתחת תופעה חריגה, לפנות לייעוץ רפואי. האיזון כאן הוא שם המשחק: היו רגישים וערים להיבטים הפיזיים השונים והבינו מתי מדובר בתופעה חולפת או בתסמין אותו כדאי לבדוק.
3. היעזרו בקרובים אליכם – עוד לפני האבחון
בכל הנוגע למידע ברשת ולד"ר גוגל, מדובר בהחלטה אינדיבידואלית. העולם הווירטואלי מכיל מידע רב לגבי הסברים שונים לתופעות פיזיות, דרכי טיפול, אחוזי החלמה ממחלות שונות ועוד. לחלקנו שטף המידע מספק תחושת ביטחון, אך עבור אחרים כל פיסת מידע גורמת לבהלה גדולה. היעזרו בבני המשפחה או חברים, ותנו להם לבדוק עבורכם. כך יהוו הקרובים אליכם מעין סנן מידע. בנוסף, בשלב טרום האבחון ניתן להתייעץ בפורומים, עמותות חולים וקהילות שונות, בהם עשויים אתם למצוא סיפורים דומים לסיפור שלכם, והראשונים עשויים לשפוך אור על מצבכם.
4. גם כאשר אתם מגיעים אל רופא המשפחה - הקשיבו לאינטואיציה
רופאי המשפחה פוגשים במטופלים רבים החווים תסמינים שונים, שמתבררים לבסוף כשום דבר. גם במקרה שלי, מבחינת הרופאים שבחנו את מצבי הייתי עוד מטופל שסובל מדלקת חולפת. אך במקרה שלי תחושת הבטן לא הניחה לי - ולבסוף סייעה לי להגיע לאבחנה. היו קשובים לגוף ולאינטואיציה, בדקו וחקרו – תמיד קל יותר לגלות שטעיתם, ואכן מדובר בסתם תופעה חולפת.
חשוב לזכור תמיד שהרופאים הם לא אלוהים. הם עושים את המיטב, אך הם עדיין בני אנוש. מצאו רופא שאתם בוטחים ומאמינים בו ואל תחששו לפנות לחוות דעת שנייה, שתאשרר את האבחנה של הרופא הראשון או תפריך אותה ושעשויה לתת לכם קצה לכיוון נוסף. במקרים מסוימים חוות הדעת השנייה עשויה להיות קריטית ואף להציל חיים.