לא לפחד מהפחד: כך תתמודדו עם הפחדים והחששות לגבי הסרטן

כולנו חיים בידיעה, שבזמן מסוים, בעתיד הרחוק, זה יקרה -  אנחנו נסיים את תפקידינו בעולם ונמות. אך אצל רובינו מדובר בחשש רחוק ומנותק מאתנו, אנחנו סומכים על הגוף שלנו בעיניים עצומות ומתנהלים בחופשיות ללא כל מגבלה. הגילוי על הסרטן מערער את המחשבה שטבועה בכולנו והפחדים והחששות הופכים לאחד מההיבטים המרכזיים של ההתמודדות עם המחלה. 

למעשה, עם הגילוי על המחלה, האמון בגוף שלנו, בחוזק המערכות הפיזיות וביכולת תפקודן נסדק. הגוף כבר לא מסוגל להתמודד עם כל דבר שנקרה בדרכו וצץ מעין קול חדש בראש "קול הפחד", אותו קול אותו לא הכרנו קודם, מתחיל להופיע בשלל סיטואציות ולעמת אותנו עם פחדים וחששות שכלל לא היינו מודעים אליהם. 

"פחדתי להפוך לחולה הקיצוני והסובל" 

אחד החששות הראשונים שעלו בי לאחר הגילוי על הסרטן היה הפחד מהכימותרפיה. כשבועיים לאחר ביצוע הביופסיה וקבלת האבחון הסופי התחלתי סבב של טיפולים כימותרפיים, 12 טיפולים אחת לשבועיים במשך כחצי שנה. אז, בכלל לא ידעתי מה המשמעות של כימותרפיה והיא נשמעה לי תמיד כמו התרופה המאיימת שמביאה להתקרחות ולהקאות בלתי פוסקות, הדימוי שעלה לי בראש היה של החולה הקיצוני והסובל. הפחד שלי מהמחשבה על העתיד לבוא ומחוסר הוודאות היה קשה מנשוא עבורי והדרך לקראתה אני צועד הייתה מעורפלת מתמיד. 

הטורים הנוספים של גיא תבורי: 

סמכו על האינטואיציה שלכם: כך תתמודדו עם הגילוי שחליתם בסרטן

אל תגידו "זה קטן עליך": כך תגיבו לבשורה שקרוב לכם חלה בסרטן

פעמים רבות אנחנו מדברים על הפחד מאי הוודאות, אך למעשה לא מדובר בחשש מהלא נודע, אלא מכך שהסיטואציה הגרועה ביותר תתממש – במקרה שלי שתקופת הכימותרפיה תהיה נוראית ותלווה בתופעות לוואי מורכבות וקשות. 

את הפחד ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים: פחד ממשי שמתרחש כאן ועכשיו במצבים בהם אני עומד בפני סכנה ממשית ומוחשית. כאשר אנו חווים אותו אנחנו מגיבים באופן מידי ואינסטינקטיבי. הסוג השני הוא הפחד התפישתי והמחשבתי – אנו לא חוששים מדבר מה המתקיים באופן פיזי כאן ועכשיו, אלא מסיטואציה אפשרית שעלולה להתממש, כמו לדוגמה איך אתמודד עם נשירת השיער בעקבות טיפולי הכימותרפיה.

את הפחד ניתן לחלק לשני סוגים: פחד מהמתרחש במצבים של סכנה ממשית ופחד תפישתי ומחשבתי 

הפחד העתידי מעורר אצל רובינו התנגדות, מדובר בתחושה מעורפלת ולא נעימה שעשויה להיות כה קשה לעיתים עד שהיא גורמת לתגובות פיזיות. כך, כל אחד מאתנו מפתח טכניקות שונות כדי להימנע מהתעמתות עם הפחד. יהיו כאלה שימלאו את כל זמנם בעשייה כדי שלא להיפגש בתחושה המבעיתה, ואחרים אף ירחיקו לכת ויפנו לתרופות ומטשטשים שונים שירחיקו את המחשבות המאיימות. 

איך מזהים את הפחד העתידי?

ההגדרה המדויקת ביותר לפחד, היא המחשבה על תרחיש עתידי לא רצוי. פעמים רבות אנו לא מזהים את נקודת הזמן המסוימת בה אנו מפחדים, כתוצאה מכך התחושה הקשה מודחקת ומתבטאת בתופעות לוואי פיזיות, כמו נשימות מהירות ושטחיות, כיווץ פיזי או הרגשה שהראש פועל מהר מאוד והמחשבות רצות בו. 

תגובות אלה ורבות אחרות הן סממנים שמסייעים בזיהוי מצב של פחד. ברגע שאני מודע אליו, אני נמצא מחוץ לתחושה המאיימת וכך מסוגל לבחון את הסיטואציה בצורה שקולה ובהירה. 

כאמור, הפחדים שנלווים למחלה הם רבים ומגוונים ויכולים להתקשר לכיווני מחשבה רבים. אחד החששות הגדולים ביותר שהיו לי, עוד טרם לגילוי על הסרטן, היה הפחד ממחטים. לפני כל טיפול או בדיקה, המחשבה על דקירת המחט הייתה מבעיתה והבנתי שאצטרך להתגבר עליה. אט אט, שמתי לב כי בסמוך לסיטואציה המפחידה, הלחץ הופיע באמצעות מגוון  ביטויים פיזיולוגיים. המודעות לפחד גרמה לי להבחין בפעולות אותן אני עושה טרם לבדיקה, בחנתי את צורת הישיבה שלי, שמתי לב לנשימות ולמחשבות שרצות במוחי, פעולות שסייעו לי להתמודד עם הפחד. למעשה, זיהיתי את הנקודה שעוררה אצלי חרדה ואת התגובות המתפתחות כתוצאה ממנה וכך מצאתי גם דרך להתמודדות איתה. 

זהו את הפחד והבינו כיצד ניתן להעלים אותו: 3 שלבים להתמודדות

1. הביטו על הפחד מבחוץ

כאשר עולה בנו תחושת חרדה, התגובה האוטומטית היא היאטמות והתמקדות בפחד. הצעד הראשון עם זיהוי התחושה הוא "לצאת" מהפחד, להתייחס לתגובות השליליות הנלוות לו ולנסות לשנות אותן. שחררו את הכיווץ הפיזי, התמקדו בנשימות והאטו את הקצב של המחשבות. 

בפעם השנייה בה חליתי בסרטן הייתי צריך לעבור הליך של איסוף תאי אב לקראת השתלת מח עצם עצמית. בעקבות טיפולי הכימותרפיה הרבים היה קשה לקחת דם מוורידי הידיים ועל כן החליטו לשים לי צנתר במפשעה. המחשבה על ההליך עוררה בי חרדה ושכנעתי את האחות לנסות ולקחת לי דם מהזרוע במקום. באותו רגע, הייתי מודע לפחד, התמקדתי בנשימות והרפיתי את הגוף וכך לקחו את דגימת הדם מהזרוע והתהליך הטראומטי נחסך. השתדלו ללכת נגד התגובה האוטומטית לפחד, היו נוכחים ומודעים לו וכך תעברו תהליך של קבלה או הרפיה. 

2. הבינו ממה אתם מפחדים

3. מצאו את הפתרון לפחד

"תחיו את הפחד בכל פעם והתמודדו אתו בדרכים אותן סיגלתם לעצמכם"

כמו כל התמודדות עם רגשות, כך גם בנוגע לפחד, על כל אחד למצוא את הטכניקה והדרך הייחודית המסייעת לו. בעוד שאחדים ימצאו נחמה ופורקן בשיתוף, אחרים יעדיפו להתמודד לבד. ההמלצה הגורפת היא לבטא את התחושה הכללית. 

באחד מימי הטיפול ניגשה אלי העובדת הסוציאלית של בית החולים ושאלה לשלומי. סיפרתי לה על בהלת המחטים ועל חווית הפחד והיא ציינה כי הייתה בטוחה שזהו דבר אליו מתרגלים אחרי זמן מה. בתגובה, אמרתי לה שאני לא רוצה להתרגל לפחד ושהוא יהפוך לחלק מהשגרה. בדומה להתרגשות ושמחה, הפחד הוא חלק ממנעד הרגשות שלנו ואין דרך "לכבות" אותו ולמעשה, ברגע שנעשה זאת נפתח מעין קהות רגשית. תחיו את הפחד בכל פעם מחדש והתמודדו עמו בדרכים אותן סיגלתם לעצמכם.

חשוב לזכור כי התמודדות עם פחדים היא דבר מורכב המשתנה מאדם לאדם ועל כן על כל אחד למצוא את הדרך הנכונה לו. אין כאן פתרון גורף או תשובה חד משמעית, אלא ניסיון לשפוך אור על הנושא המאיים וכך לבחור את צורת ההתמודדות המתאימה.