פציעות טראומה אורתופדיות: הפגיעות הנפוצות והטיפול

פציעות אורתופדיות באגן, בגפיים, בירכיים ובעמוד השדרה מובילות פעמים רבות לצורך בביצוע ניתוחים בנפגעי טראומה, עובדה הממצבת את הטראומה האורתופדית כהתמחות חיונית וחשובה. טראומה אורתופדית היא תת התמחות באורתופדיה אשר עוסקת בקיבוע ותיקון של שברים. אורתופד המומחה בטראומה אורתופדית בקיא בתורת איחוי השברים והעצמות והוא מבין לעומק את הביו מכאניקה של השברים השונים. מומחיות בטראומה אורתופדית הכרחית לטיפול בפציעות מורכבות, כמו שברים תוך מפרקיים בגפיים, שברים בעצמות ארוכות, שברים פתוחים ועוד. 

אילו פגיעות יוגדרו כפציעות טראומה אורתופדית?

כל שבר מורכב של הגפיים, התחתונות או העליונות, יוגדר כפציעת טראומה אורתופדית. קיימים סוגים שונים של שברים מורכבים, בהם שברים המערבים מפרקים שונים, שברים פתוחים, שברים שמלווים גם בפגיעה ברקמות הרכות ועוד. המומחים בטראומה אורתופדית הם בעלי מיומנות בטיפול בשברים אלה ובקיבועים שונים בהתאם לסוג הפציעה וחומרתה. 

עד כמה פציעות טראומה אורתופדיות הן שכיחות ובאילו קבוצות גיל?

פציעות טראומה אורתופדיות קיימות בכל הגילאים, אך ישנן פציעות מסוימות השכיחות יותר בקרב קבוצות גיל מסוימות: בילדים לדוגמה, שברים סביב המרפק נפוצים יותר. בצעירים, אופיינים שברים הנגרמים כתוצאה מפגיעה באנרגיה גבוהה, כמו פציעות ספורט ותאונות דרכים. בגיל השלישי רוב השברים נובעים מחולשת העצמות, כמו שבר צוואר הירך או שברי זרוע. 

למרות שפציעות טראומה אורתופדית קיימות בכל הגילאים, קיימות פציעות שכיחות יותר בקרב קבוצות גיל מסוימות

איך ניתן לטפל בשברים?

הטיפול בשברים משתנה והוא תלוי בחומרת הפגיעה ובמיקומה:

טיפול שמרני

באילו מצבים יהיה צורך בניתוח?

בכל ניתוח לתיקון טראומה אורתופדית יש לעמוד בארבע מטרות לצורך הצלחת הפעולה: 

- רדוקציה אנטומית :החזרת העצם לעמדה בה הייתה לפני השבר. 

- השגת קיבוע יציב.

- שמירה על הרקמה הרכה אשר עוטפת את העצם.

-  חזרה מהירה לפעילות.

מהו תהליך ההחלמה והשיקום לאחר ניתוחים אלה?

ברוב המקרים, לאחר הניתוח יהיה צורך בתקופת החלמה שבמהלכה יש לשמור על תנועה מינימלית של הגפה. לאחר מכן, יתבצע תהליך שיקומי הכולל פיזיותרפיה. הפיזיותרפיה היא חלק מהותי במהלך הטיפול בטראומה אורתופדית. מטרתה היא להחזיר את טווח התנועה התקין של הגפה ולחזק את השרירים האזוריים שהתנוונו כתוצאה מחוסר פעולה. בשברים מסוימים, כמו שברים של האמה, יהיה צורך בשמירה על היד במתלה או באמצעות סד במשך כשבועיים לאחר הניתוח ורק לאחריהם יחל המטופל בתהליך השיקום. ברוב המקרים חזרה לפעילות תקינה תתבצע לאחר חודש עד חודש וחצי לאחר הטיפול. 

טרם לטיפול בפציעת טראומה אורתופדית, חשוב לדעת מהן האופציות הטיפוליות הקיימות כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי אסטרטגיית הטיפול. ליווי מקצועי במהלך הטיפול בפציעה ותהליך השיקום עשוי לסייע בזיהוי של סיבוכים אפשריים שעלולים להתפתח וטיפול בהם במידת הצורך.