גילוי מוקדם של סרטן השד: הבדיקות שחשוב שתכירי
אחת מכל 8 נשים ישראליות צפויה לחלות בסרטן השד במהלך חייה. העלייה במודעות למחלה ובחשיבותן של הבדיקות השונות לגילוי מוקדם, מובילה לאבחון מקרים רבים בשלב מוקדם וכתוצאה מכך לשיפור משמעותי באחוזי הריפוי מהמחלה: מהי מחלה טרום סרטנית, אילו בדיקות שונות עשויות לסייע בגילוי מוקדם ובאיזה גיל מומלץ להתחיל לבצע בדיקות תקופתיות? התשובות בכתבה הבאה
סרטן השד הוא המחלה הממאירה הנפוצה ביותר בקרב נשים ועל פי הסטטיסטיקה המקומית אחת מכל 8 נשים ישראליות צפויה לחלות בה במהלך חייה. העלייה במודעות למחלה ובחשיבותן של הבדיקות השונות לגילוי מוקדם, הובילו לירידה במקרי המוות כתוצאה ממנה. במקרים רבים, הגידולים מאובחנים בשלב ראשוני וגם בשלב הטרום סרטני. אבחון הגידול בשלב זה וטיפול מתאים בו מעלים את סיכויי הריפוי: אילו גורמי סיכון עלולים להוביל לנטייה להתפתחות המחלה הממאירה, מה המשמעות של מחלה טרום סרטנית ומהן הבדיקות השונות שיסייעו בגילוי מוקדם? ד"ר פטריסיה מלינגר, מומחית לכירורגיה כללית במרכז מור לאישה, עם התשובות.
העלייה במודעות לסרטן השד ובחשיבותן של הבדיקות לגילוי מוקדם, הביאו לירידה במקרי המוות כתוצאה מהמחלה
אילו גורמי סיכון עלולים להוביל לנטייה להתפתחות סרטן השד?
"ברוב המקרים הסיבה להתפתחות הגידול אינה ידועה במלואה" מעידה ד"ר מלינגר. "על כן בדיקות הסקר השגרתיות חשובות במיוחד. בעזרתן, ניתן לאבחן את הגידול הסרטני בשלבים מוקדמים מאוד ולעיתים אף בשלב טרום סרטני. בנוסף, גיל מהווה גם הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות המחלה, ועל כן בדיקות הסקר מומלצות בישראל לנשים בעשור החמישי ומעלה לחייהן. מעבר לכך, גורמי סיכון נוספים כוללים היסטוריה משפחתית של סרטן השד או סרטן השחלות, הפסקת הוסת בגיל מאוחר יותר מזה הממוצע, לידה ראשונה מאוחרת במהלך החיים, השמנת יתר וצריכת אלכוהול מרובה. על פי הנתונים המופיעים בספרות, בכ-10% מהאוכלוסייה קיים פגם גנטי המוביל לעלייה בסיכון להתפתחות סרטן השד".מהי מחלה טרום סרטנית?
"מחלה טרום סרטנית, או DCIS, מהווה במקרים רבים את השלב הראשון בהתפתחות הגידול הממאיר. בשלב זה, מתרחשים שינויים ראשוניים בתוך צינורות החלב בשד, שאינם מתפשטים לאיברים נוספים בגוף ובשל כך אינם עלולים להוביל להתפתחות גרורות של המחלה. טיפול בשלב זה חיוני כדי למנוע התפתחות של מחלה ממאירה בהמשך, שעלולה להוות סכנת חיים" משיבה ד"ר מלינגר.
אילו בדיקות יסייעו בגילוי הגידול בשלבים הראשוניים?
קיימות מספר בדיקות שנועדו כדי לזהות את הגידול הממאיר בשלבים ההתחלתיים. חשוב לציין, כי ממוגרפיה היא עדין הבדיקה הראשונית לגילוי מוקדם של המחלה.
ממוגרפיה
ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן של השדיים המסייעת באיתור שינויים ראשוניים בתאים באזור. בדיקה זו מועילה במיוחד לגילוי מחלה טרום סרטנית כי יש באפשרותה לזהות את ההסתיידות בצינורות החלב, תופעה אופיינית לשלב הטרום סרטני. בדיקת הממוגרפיה אורכת דקות ספורות והיא אינה פולשנית. במהלכה, מופעל לחץ על השד שעלול לגרום לאי נעימות או לכאב לזמן קצר.
למרות שקיימות מספר בדיקות לגילוי של סרטן השד ממוגרפיה היא עדין הבדיקה הראשונית לגילוי מוקדם של המחלה
אולטרסאונד שד
בדיקת אולטרסאונד שד משמשת להדמיה של השדיים. בניגוד לבדיקת הממוגרפיה בדיקה זו אינה מערבת סכנת קרינה. בדיקת האולטרסאונד תתבצע לרוב במצבים בהם הופיעו תסמינים שונים שעלולים להצביע על גידול בשד, כמו שינויים בצורת ומרקם השדיים, הפרשות וכדומה. כמו כן, בדיקה זו תיבחר גם במצבים בהם קיים חשד לגידול ממאיר בשד בנשים צעירות יותר, מתחת לגיל 40 . בדומה לבדיקת הממוגרפיה, גם בדיקת האולטרסאונד אורכת דקות ספורות והיא אינה פולשנית.בדיקת MRI
בדיקה המתבצעת באמצעות הזרקת חומר ניגוד ואין בה כל סכנה לקרינה. בדיקה זו לא נחשבת כבדיקת סקר לגילוי סרטן השד באוכלוסייה רגילה והיא תיבחר בנשים הנמצאות בסיכון גבוה להתפתחות המחלה, כמו לדוגמה נשים נשאיות של גנים המעלים את הסיכון להתפתחות המחלה הממאירה.בדיקת ממוגרפיה עם חומר ניגוד
בדיקה זו מתבצעת בנשים המצויות בקבוצות סיכון אך לא יכולות לבצע את בדיקת ה-MRI . למעשה, מדובר בצילום רנטגן של השד המתבצע לאחר הזרקת יוד. חומר הניגוד מאפשר דיוק גבוה יותר בבדיקה.מאיזה גיל מומלץ להתחיל ולבצע את הבדיקה התקופתית?
"למרות שההנחיות בישראל ממליצות על ביצוע בדיקת הממוגרפיה אחת לשנתיים לנשים מגיל 50 ומעלה, ההנחיות האמריקאיות מורות על ביצוע בדיקת הסקר עוד מגיל 40" מציינת ד"ר מלינגר ומוסיפה: " על כן, לנשים בעשור הרביעי לחייהן מומלץ לפנות לכירורג שד ולהגיע יחד עם הרופא המומחה להחלטה בנוגע להתחלת ביצוע בדיקות הסקר, זאת בהתבסס על התייעצות עם המטופלת ובחינת גורמי הסיכון".מה לגבי אוכלוסיות בסיכון?
"נשים שמצויות בקבוצת הסיכון, לרבות נשים בעלות סיפור משפחתי של סרטן השד או השחלות בקרובי משפחה מדרגה ראשונה, נשים נשאיות של גנים מסוימים המעלים את הסיכוי להתפתחות הגידול הממאיר ונשים שקיבלו טיפול קרינתי לחזה בגלל מחלה ממאירה אחרת, צריכות לבצע בדיקות תקופתיות אחת לכל חצי שנה. הבדיקה התקופתית כוללת בדיקה ידנית ובדיקה אחת נוספת, לרבות ממוגרפיה, אולטרסאונד או MRI לסירוגין".בשנים האחרונות קמו מרכזים שונים לבריאות השד, כמו לדוגמה מרכז מור לאישה שברמת אביב. במרכז מוצעות בדיקות שד שונות המותאמות לכל נבדקת על פי ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, הגיל וגורמי הסיכון. אבחון מוקדם ומעקב ארוך טווח מעלה משמעותית את הסיכוי לריפוי מלא ועל כן הוא חיוני. גילוי הגידול הממאיר בשלבים ראשוניים וטרום סרטניים מביא לריפוי בכ-80% מהמקרים.
הכתבה בשיתוף עם ד"ר פטריסיה מלינגר, מומחית לכירורגיה כללית במרכז מור לאישה. הכתבה בחסות מרפאת מור לאישה.