האם פייסבוק משפר את הבריאות הנפשית של מבוגרים?
רבות דובר על השפעתן של המדיות החברתיות על הבריאות הנפשית ומחקרים שונים אף טענו כי הרע גובר על הטוב. מחקר חדש מציג ממצאים סותרים וטוען כי השימוש בפלטפורמות חברתיות כמו פייסבוק, עשוי להפחית את הסיכון ללקות בחרדה או דיכאון
הקשר בין המדיות החברתיות והבריאות הנפשית מהווה כבר שנים רבות מושא ער למחקר: בעוד שמחקרים מסוימים מצאו כי השימוש ברשתות חברתיות ובפרט באחת מהמובילות שבהן – פייסבוק, עלול להעצים את תחושת הבדידות והסטרס, מחקרים אחרים האירו את הזרקור על יתרונותיה של הרשת החברתית הפופולארית. כך לדוגמה מחקר מ-2019 מצא כי ויתור על זמן הגלישה בפייסבוק עשוי להיטיב עם תחושת הרווחה הכללית, ומנגד מחקר שפורסם ב-2018 ובחן את השימוש במדיות חברתיות על ידי בני נוער מתחת לגיל 18, מצא כי חצי שעה של גלישה יומית בפייסבוק עשויה דווקא להועיל לבריאות הנפשית. כעת, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן שבאיסט לנסינג, ניסו גם הם לסתור את הטענה כי הרשתות החברתיות עלולות לפגוע בבריאות הנפשית ובחנו כיצד השימוש בפייסבוק משפיע על בריאותם המנטלית של מבוגרים. תוצאות המחקר פורסמו ב- the Journal of Computer-Mediated Communication.
ניתוח השפעות השימוש בפייסבוק על מבוגרים
החוקרים שהובילו את המחקר הנוכחי מאמינים כי הבעיה העיקרית במחקרי העבר אשר בחנו את השפעותיה של הרשת החברתית על הבריאות הנפשית, הייתה בבחירת מושאי המחקר: מחקרים קודמים בחנו בעיקר מבוגרים צעירים ומתבגרים – קבוצות גיל שעלולה לסבול מתנודות רגשיות רבות הנובעות משלב החיים, דבר שעלול להשפיע על הממצאים. על כן החוקרים בחרו לבחון את השפעות השימוש ברשת החברתית דווקא על הבריאות המנטלית של מבוגרים. בנוסף, במחקר הנוכחי החוקרים התייחסו להיפותזה שקשורה בסיבתיות חברתית, שלטענתם מחקרים קודמים נטו להתעלם ממנה. סיבתיות חברתית, לוקחת בחשבון את כל הגורמים החברתיים שאינם בשליטתו של האינדיבידואל ועלולים להשפיע על הבריאות המנטלית, כמו מעמד סוציואקונומי נמוך.
במהלך המחקר בחנו החוקרים את נתוניהם של אלפי מבוגרים שנאספו במסגרת מחקר Panel Study of Income Dynamics - PSID, אחד מהמחקרים ארוכי הטווח שנעשו בעולם, אשר עקב אחר משפחות אמריקאיות מאז שנת 1968 ועד לעשור הרביעי לחייהן.
כחלק מהמחקר, המשתתפים השיבו גם על שאלות הקשורות לשימוש שלהם ברשתות החברתיות ולהשפעת השימוש על הבריאות הנפשית. הנבדקים נתבקשו לציין מהי תדירות השימוש בטכנולוגיות תקשורת שונות בסולם של 1-5. בנוסף, המשתתפים השיבו גם על שאלות הקשורות בבריאותם הנפשית, למשל האם הם חווים תסמינים שעלולים להעיד על מצוקה נפשית. התשובות לשאלות אלה נעו גם הן בסולם של 1-5.
קראו עוד: בדידות ודיכאון: זה מה שהרשתות החברתיות עושות לנו
חוקרי המחקר הנוכחי, בחנו את תשובותיהם של 5129 משתתפי מחקר ה-PSID בין השנים 2015-1016 ,כמו גם את תשובותיהם של 3790 מבני משפחתם של הנבדקים, שהשיבו גם הם על השאלות הקשורות בשימוש במדיות חברתיות.
ממצאי המחקר הראו כי 63% מהנבדקים שהשתמשו במדיות החברתיות היו בסבירות נמוכה יותר ללקות בבעיות נפשיות, כמו דיכאון וחרדה, זאת בהשוואה לאלה שאינם משתמשים בפלטפורמות השונות. ההסבר לכך, על פי החוקרים היה כי הרשתות החברתיות אפשרו למשתתפים לשמור על קשר עם בני משפחה.
בנוסף, מתוצאות המחקר עולה כי קבוצות מסוימות של מבוגרים מצויות בסבירות גבוהה יותר להתפתחות מצוקה נפשית. היעדר השכלה אקדמית, הכנסה משפחתית נמוכה יותר, אי יציבות במקום המגורים, כל אלו העלו גם הם את הסיכון ללקות בבעיות מנטליות. מעבר לכך, החוקרים מצאו כי בריאותו הנפשית של אדם עלולה להשפיע על המצוקה הנפשית אותה חווה בן משפחה אחר, אם שניהם השתמשו באותן מדיות חברתיות. השפעת המדיה החברתית על הבריאות המנטלית יכולה להשתנות גם בהתאם לפלטפורמה המועדפת ולתדירות השימוש בה.