סובלים מנדודי שינה? יש לכך השפעה על הבריאות שלכם

היא תופעה עולמית נפוצה מאוד, ממנה צפויים לסבול כ-95% מהאוכלוסייה בשלב מסוים בחייהם: אינסומניה, או נדודי שינה, מתארת צבר של תסמינים הקשורים באיכות השינה ויכולים להופיע בנפרד או במשולב. בקרב כ—15-30% מאלו הסובלים מנדודי השינה, הבעיה תהפוך לכרונית ותפגע באיכות החיים באופן ניכר. 

מה מאפיין נדודי שינה?
אינסומניה כוללת מספר תסמינים, בהם קשיי הרדמות, קושי לשמור על רצף שינה, יקיצות בוקר מוקדמות, שינה לא מרעננת ועוד. ההפרעה נפוצה יותר בנשים מאשר בגברים, והיא יכולה להיות קצרת מועד, ממושכת, או כרונית.  מבחינה פיזיולוגית, בקרב אלו הסובלים מנדודי שינה כרוניים קיים מצב של עוררות יתר במהלך כל היממה, אשר בא לידי ביטוי בעליה במדדים פיזיולוגיים שונים, בהם צריכת החמצן, קצב פעימות הלב, רמות של הורמונים מסוימים ועוד. 

אינסומניה יכולה להיות ראשונית או משנית

אינסומניה ראשונית
מהווה כ-10-15% מכלל המקרים. במצבים אלה נדודי השינה החלו בגיל צעיר, ללא קיום של גורם ישיר ולמרות שמירה על הרגלי שינה טובים. 

אינסומניה משנית
אליה משתייכים מרבים המקרים. אינסומניה משנית מתארת מצב בו נדודי השינה התפתחו בשל גורם מסוים, לרוב על רקע פסיכולוגי. עם זאת גם מצבים רפואיים שונים, בהם כאב כרוני, מחלות קרדיו-וסקוליות, מחלות נוירולוגיות, הריון ועוד עלולות להוביל להתפתחות של נדודי שינה. לעיתים המקור לבעיה נעוץ בהפרעות שינה ראשוניות אחרות, כמו דום נשימה בשינה ותנועתיות יתר. יש לציין כי גם נטילה של תרופות מסוימות (כמו סטימולנטים או סטרואידים) ושימוש באלכוהול עלולים לגרום לאינסומניה. 

התפתחות האינסומניה תלויה בגורמים שונים, בהם גורמי חשיפה (predisposing factors), כמו נטייה מולדת לשינה קלה, קווי אופי דאגניים וחרדתיים; גורמים מידיים (precipitating factors), כמו דחק נפשי עקב אירוע משמעותי או מחלה חריפה; גורמים שמחמירים את ההפרעה (perpetuating factors), כמו הרגלי שינה לא טובים. 

עוד נמצא כי במצב של נדודי שינה אין ירידה בפעילות של מרכזי הערנות במוח כפי שצפוי. בבדיקת הדמיה מוחית מסוג PET ניתן לעקוב אחר מטבוליזם של גלוקוז כמדד למטבוליזם הכללי של המוח. בנבדקים עם נדודי שינה נמצא שבאופן כללי המטבוליזם של גלוקוז במוח היה גבוה יותר במצב של ערנות ובשינה שאינה שנת חלום (Non-REM), זאת בהשוואה לנבדקים ללא הפרעות שינה. בנוסף, באזורי הערנות במוח נצפתה ירידה קטנה בלבד במטבוליזם במעבר בין ערנות לשנת Non-REM בהשוואה לנבדקים בריאים. 

מהן ההשלכות הבריאותיות של אינסומניה ?
התוצאה הסופית של נדודי השינה, ללא כל תלות בגורם להם, היא חוסר בשעות שינה. כאשר מדובר בבעיה כרונית, המחסור הופך למשמעותי מאוד. בשנים האחרונות, עם העיסוק הגובר בתהליכי השינה ובחשיבותה מבחינה רפואית, פורסמו מחקרים רבים אשר בוחנים את השפעתו של חסך בשינה על הבריאות ואיכות החיים. 

בטווח הקצר, מחסור בשינה מעלה את הסיכון לתאונות עבודה ולתאונות דרכים: על פי מחקרים שונים אלה הסובלים מאינסומניה חשופים לתאונות פי 2.5-4.5 יותר מאשר אלו בעלי שינה תקינה. 

בטווח הארוך, השפעותיה של אינסומניה משמעותיות מאוד וכוללות סיכון מוגבר לתחלואה, לרבות יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, סיכון מוגבר להתפתחות של סוכרת סוג 2 ואף פגיעה קוגניטיבית. בנוסף, קיים קשר בין אינסומניה לבין החמרה בתסמונות כאב שונות, זאת בשל פגיעה בסף הכאב. 

עבודות רבות מציינות את הקשר בין נדודי שינה לבין הפרעות נפשיות שונות, כמו דיכאון, חרדה ואפילו פסיכוזה. מחקר מסוים מצא כי בקרב כ-40% מאלו הסובלים מנדודי שינה קיימת גם תחלואה פסיכיאטרית, זאת בהשוואה לכ-16% מאלו שאינם סובלים מבעיות שינה. 

תלונה שכיחה בקרב הסובלים מנדודי השינה היא ירידה ביכולת הריכוז והזיכרון. מחקרים שבחנו את הקשר בין נדודי שינה לתפקוד קוגניטיבי הראו ליקויים במדדים מסוימים של תפקוד קוגניטיבי, כמו זיכרון עבודה, זיכרון אפיזודי, תפקוד ניהולי ועוד. 

מדוע נדודי שינה מעלים את הסיכון להתפתחות בעיות בריאותיות ונפשיות?
ככל הנראה מדובר בקשר של גרימה: במצבים של חוסר בשינה מתרחשת עלייה ברמת הורמון הקורטיזול בדם ובמקביל גם ירידה ברמות הטסטוסטרון. מאחר שפעילות הטסטוסטרון קשורה בפעילותם של מעבירים עצביים שונים, במיוחד GABA וסרוטונין,  הרי שהירידה ברמתו בדם  עלולה להוביל גם לירידה בפעילות המעבירים העצביים הללו במוח וכתוצאה מכך גם להוביל להתפתחות של תסמינים פסיכיאטריים שונים. בנוסף, רמות קורטיזול גבוהות מעלות את הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם, השמנה וסוכרת סוג 2, אשר מהוות גורמים מרכזיים לתחלואת לב וכלי דם. עוד ידוע, כי במצבים של חסך שינה מתרחשת עלייה בסממני הדלקת – דבר אשר מחמיר עוד יותר את הפגיעה בכלי הדם ומעלה את הסיכון ללקות במחלות לב ושבץ מוחי. 

איך מאבחנים?
האבחון והגישה הטיפולית נקבעים על פי התסמינים העיקריים אותם מתאר המטופל. על כן, תהליך הבירור מחייב תשאול מקיף על אודות ההיסטוריה הרפואית, התסמינים שמופיעים, גורמי החשיפה וההחמרה, משך הפרעת השינה וניסיונות טיפול קודמים. בנוסף, על הרופא המטפל לבחון את ההיסטוריה הרפואית, התרופות שנלקחות בשגרה, את הרגלי השינה ואת היגיינת השינה. 

האם יש צורך באבחון במעבדת שינה?
אם נדודי השינה מתאפיינים בקשיי הירדמות אין צורך לבצע בדיקת שינה. עם זאת, במצבים בהם הסימן המרכזי להפרעה הוא התעוררויות תכופות מהשינה, מומלץ לבצע בדיקת שינה מלאה הכוללת את כל המדדים המקובלים. במצבים מסוימים, במיוחד כאשר עולה חשד לנדודי שינה כחלק מהפרעה בתזמון השינה, ניתן לבצע רישום של השינה במשך מספר ימים ועד לכמה שבועות באמצעות מכשיר דמוי שעון הקרוי אקטיגראף או  בעזרת מילוי קפדני של יומן שינה, תוך ציון של זמני השינה. 

מהן דרכי הטיפול באינסומניה?
הטיפול המיטבי בנדודי שינה מתייחס לגורם הראשוני שהוביל להתפתחות הפרעת השינה, לרבות מחלות כרוניות, מחלות לב וריאה, מחלות נוירולוגיות, פסיכיאטריות ועוד. במקביל יתבצע גם טיפול בהפרעת השינה. לעיתים הטיפול יתבצע באמצעות ביסוס היגיינת שינה טובה תוך הקניית כללית של "עשה" ו"אל תעשה" וקיומם. כללים אלה מהווה מרכיב חיוני בטיפול באינסומניה מכל סיבה.

במקרים רבים של אינסומניה כרונית וממושכת הגורם הראשוני להפרעת השינה כבר לא קיים, אך הקשר המוכר שבין המיטה לבין השינה אבד. בקרב מטופלים אלו, בסמוך לשעת השינה מתעוררת תחושת חרדה, התלבטות אם ליטול כדור שינה ובאיזה מינון, וחשש מפגיעה ביכולת התפקוד ביום שלמחרת. החרדה מגבירה את הקושי להירדם וכך מתגלגל כדור השלג של האינסומניה, אשר עלול להגיע לממדים עצומים. 

מצבים אלה מכונים גם אינסומניה פסיכו-פיזיולוגית או אינסומניה מותנית. הטיפול היעיל ביותר במקרים אלו הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי קצר מועד באינסומניה (CBT-I), אשר מורכב ממספר התערבויות: התערבות קוגניטיבית שמטרתה להפחית מחשבות מפחידות לגבי ההשפעה של חוסר שינה ולסלק מחשבות מוטעות לגבי השינה (למשל -  חייבים לישון 8 שעות בלילה); התערבות התנהגותית שמטרתה לשנות הרגלי שינה לא טובים כמו שהייה במיטה שעות ארוכות ללא שינה, "השלמת" שעות שינה במשך היום, שעות שינה לא קבועות ועוד; לימוד ותרגול טכניקות הרפיה שונות. לעיתים יש צורך להיעזר גם בטיפול תרופתי, מותאם לכל מקרה.