הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית ודלקת גרון חיידקית
הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית ודלקת גרון חיידקית
2 דקות קריאה
איגוד הקרדיולוגים האמריקאי הוציא החודש הנחיות חדשות למניעת דלקת פרקים שגרונית (RF) הנובעת מזיהום של הלוע בחיידק הסטרפטוקוקוס. הנחיות אלו מגובות גם על ידי איגוד רופאי הילדים האמריקאי.
חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה A (סטרפטוקוקוס פיוגנס - streptococcus pyogenes) הוא החיידק הגורם לזיהומים חיידקיים בגרון בשכיחות הגבוהה ביותר. לזיהום בחיידק זה יש השלכות לטווח קצר (מחלת חום עם כאב בלוע המתגבר בבליעה, מורסה בשקדים) והשלכות לטווח ארוך יותר, ובעיקר דלקת בכליות (גלומרולונפריטיס) ודלקת מפרקים שגרונית (rheumatic fever). דלקת המפרקים עשויה להתבטא במחלה נוירולוגית המאופיינת בהפרעות בתנועה, בדלקת במפרקים ובדלקת בכל שכבות הלב. דלקת הלב עשויה לגרום בטווח הארוך לבעייה אנטומית במסתמי הלב.
ההנחיות הראשונות לטיפול אנטיביוטי למניעת דלקת פרקים שגרונית פורסמו כבר בשנות השישים של המאה שעברה, ואולם בעקבות שינויים שחלו, הן באבחון הזיהום החיידקי והן באפשרויות הטיפול, פורסם כעת עדכון חשוב זה.
זיהום סטרפטוקוקלי של הלוע הוא מחלת ילדים, ורוב הלוקים בו הם ילדים בני 5-15 שנה. נדיר מאוד שזיהום זה והסיבוכים שלו יתרחשו מתחת גיל שלוש שנים.
האבחנה היא בדרך כלל קלינית, כלומר, הרופא חושד על סמך ממצא של חום גבוה, תפליט לבן על השקדים ובלוטות לימפה מוגדלות, אבל כיוון שגם מחלות נגיפיות עשויות לתת אותם תסמינים וסימנים בדיוק - הדרך היחידה להבדיל בין מחלה חיידקית לנגיפית הוא באמצעות בדיקה.
קיימות בדיקות לגילוי אנטיגן החיידק: לבדיקות אלו סגוליות גבוהה אולם רגישות נמוכה, כך שאם הרופא חושד בזיהום חיידקי, עליו לשלוח תרבית גם אם בדיקת האנטיגן שלילית. הבדיקה היחידה שאכן מורה על נוכחות החיידק בצורה רגישה וסגולית היא תרבית הלוע. ואולם, לא תמיד נוכחות של החיידק בלוע מצביעה על כך שמחלת החום נגרמה על ידי החיידק, כיוון שחלק מהאוכלוסייה נושא את החיידק בלוע מבלי שהוא גורם למחלה.
בכל מקרה, אם יש מחלה קלינית מתאימה ובדיקת תרבית או אנטיגן חיוביות - חייבים לטפל באנטיביוטיקה.
למרבה המזל, עד היום לא דווח על עמידות של חיידק הסטרפטוקוקוס פיוגנס לפניצילין, ולכן טיפול הבחירה הוא פניצילין דרך הפה או בזריקה. לאנשים הרגישים לפניצילין אפשר לתת קלינדאמיצין, קלאריתרומיצין או אזיתרומיצין. את כל התכשירים האנטיביוטיים יש לתת לעשרה ימים, מלבד אזיתרומיצין שאותו יש לתת לכמה ימים בלבד. אחד החידושים שבוודאי יקל על הורים האמורים לתת אנטיביוטיקה לילד שאינו בולע כדורים, הוא שניתן לתת סירופ אמוקסיצילין פעם ביום, ולא חייבים לתת שלוש פעמים ביום כפי שהיה עד עתה.
אין צורך לבצע תרבית חוזרת לאחר הטיפול כדי לראות שאכן החיידק נעלם.
אנשים שלקו בעבר בדלקת פרקים שגרונית בעקבות זיהום בחיידק הסטרפטוקוקוס נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בה פעם שנייה, ולכן מומלץ להמשיך ולטפל בהם למניעת זיהום חיידקי.
Circulation. 2009;119:1541-1551
https://circ.ahajournals.org/cgi/content/abstract/119/11/...HWCIT
[20/04/2009]
חיידק הסטרפטוקוקוס מקבוצה A (סטרפטוקוקוס פיוגנס - streptococcus pyogenes) הוא החיידק הגורם לזיהומים חיידקיים בגרון בשכיחות הגבוהה ביותר. לזיהום בחיידק זה יש השלכות לטווח קצר (מחלת חום עם כאב בלוע המתגבר בבליעה, מורסה בשקדים) והשלכות לטווח ארוך יותר, ובעיקר דלקת בכליות (גלומרולונפריטיס) ודלקת מפרקים שגרונית (rheumatic fever). דלקת המפרקים עשויה להתבטא במחלה נוירולוגית המאופיינת בהפרעות בתנועה, בדלקת במפרקים ובדלקת בכל שכבות הלב. דלקת הלב עשויה לגרום בטווח הארוך לבעייה אנטומית במסתמי הלב.
ההנחיות הראשונות לטיפול אנטיביוטי למניעת דלקת פרקים שגרונית פורסמו כבר בשנות השישים של המאה שעברה, ואולם בעקבות שינויים שחלו, הן באבחון הזיהום החיידקי והן באפשרויות הטיפול, פורסם כעת עדכון חשוב זה.
זיהום סטרפטוקוקלי של הלוע הוא מחלת ילדים, ורוב הלוקים בו הם ילדים בני 5-15 שנה. נדיר מאוד שזיהום זה והסיבוכים שלו יתרחשו מתחת גיל שלוש שנים.
האבחנה היא בדרך כלל קלינית, כלומר, הרופא חושד על סמך ממצא של חום גבוה, תפליט לבן על השקדים ובלוטות לימפה מוגדלות, אבל כיוון שגם מחלות נגיפיות עשויות לתת אותם תסמינים וסימנים בדיוק - הדרך היחידה להבדיל בין מחלה חיידקית לנגיפית הוא באמצעות בדיקה.
קיימות בדיקות לגילוי אנטיגן החיידק: לבדיקות אלו סגוליות גבוהה אולם רגישות נמוכה, כך שאם הרופא חושד בזיהום חיידקי, עליו לשלוח תרבית גם אם בדיקת האנטיגן שלילית. הבדיקה היחידה שאכן מורה על נוכחות החיידק בצורה רגישה וסגולית היא תרבית הלוע. ואולם, לא תמיד נוכחות של החיידק בלוע מצביעה על כך שמחלת החום נגרמה על ידי החיידק, כיוון שחלק מהאוכלוסייה נושא את החיידק בלוע מבלי שהוא גורם למחלה.
בכל מקרה, אם יש מחלה קלינית מתאימה ובדיקת תרבית או אנטיגן חיוביות - חייבים לטפל באנטיביוטיקה.
למרבה המזל, עד היום לא דווח על עמידות של חיידק הסטרפטוקוקוס פיוגנס לפניצילין, ולכן טיפול הבחירה הוא פניצילין דרך הפה או בזריקה. לאנשים הרגישים לפניצילין אפשר לתת קלינדאמיצין, קלאריתרומיצין או אזיתרומיצין. את כל התכשירים האנטיביוטיים יש לתת לעשרה ימים, מלבד אזיתרומיצין שאותו יש לתת לכמה ימים בלבד. אחד החידושים שבוודאי יקל על הורים האמורים לתת אנטיביוטיקה לילד שאינו בולע כדורים, הוא שניתן לתת סירופ אמוקסיצילין פעם ביום, ולא חייבים לתת שלוש פעמים ביום כפי שהיה עד עתה.
אין צורך לבצע תרבית חוזרת לאחר הטיפול כדי לראות שאכן החיידק נעלם.
אנשים שלקו בעבר בדלקת פרקים שגרונית בעקבות זיהום בחיידק הסטרפטוקוקוס נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בה פעם שנייה, ולכן מומלץ להמשיך ולטפל בהם למניעת זיהום חיידקי.
Circulation. 2009;119:1541-1551
https://circ.ahajournals.org/cgi/content/abstract/119/11/...HWCIT
[20/04/2009]
האם המאמר עניין אותך?
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו
מאת: מערכת אינפומד
17/10/2023
מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים ...
לכתבה המלאה
מתחמם, מתחמם, חם, שרב!
מאת: מערכת אינפומד
15/08/2023
כדור הארץ בוער וכולם מדברים על ההשלכות הגופניות של שינויי האקלים. הנה ה-2 סנט שלנו איך לשמור על הבריאות בתקופה שבה ...
לכתבה המלאה
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מאת: מערכת אינפומד
04/07/2023
בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה...
לכתבה המלאה
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
כך לא תזרקו מזון לא מקולקל
מאת: מערכת אינפומד
03/10/2022
גל ההתייקרות נמשך בארץ. מה המשמעות של תאריכי התפוגה שעל אריזות המזון והאם אפשר לסמוך עליהם? הנה כתבה שתעזור לכם/ן ל...
לכתבה המלאה
אבעבועות הקוף: מה זה בכלל והאם יש באמת סיבה לדאגה?
מאת: מערכת אינפומד
22/05/2022
מהי מחלת אבעבועות הקוף, איך היא מועברת, אילו סימנים יעוררו חשד, מה הסיכונים והאם מדובר בסיבוב שני של הקורונה?
לכתבה המלאה
סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?
מאת: ד"ר איתי שגיא, מערכת אינפומד
11/04/2022
בכל שנה מאובחנים כ-1,000 חולים בסרטן שלפוחית השתן – גידול ממאיר שמקורו בתאים המצפים את פנים השלפוחית אשר מהווה את ג...
לכתבה המלאה
תנוחת הצפרדע: האם היא באמת משפרת את איכות החיים?
מאת: מערכת אינפומד
11/04/2022
תנוחת הצפרדע הפכה לפופולארית בחודשים האחרונים ברשתות החברתיות. נכתב עליה שהיא עוזרת לכאב, משפרת את מחזור הדם, עוזרת...
לכתבה המלאה
אי ספיקה ורידית (דליות ורידים): 4 מיתוסים והאמת
מאת: ד"ר מואנס עג'אג'
10/04/2022
מה גורם להתפתחות של דליות ורידים? מי צפוי לסבול יותר מהתופעה – גברים או נשים? מהן הסכנות הכרוכות באי טיפול בדליות? ...
לכתבה המלאה