ניתוח פתוח או לפרוסקופי? השיטות לתיקון בקעים (הרניות), היתרונות והחסרונות

בקע (הרניה) הוא פגם במעטפת הפנימית של דופן הבטן – רקמה אשר אמונה על "החזקת" האיברים השונים המצויים בחלל הבטן במקומם. כתוצאה מהפגם, איברים שונים, כמו המעיים או רקמת שומן בולטים החוצה מחלל הבטן. הבקע יכול לגרום לכאבים, לנפיחות ולאי נוחות יומיומית. לעיתים יכולה להיווצר כליאה של הבקע – מצב בו האיבר שיצא מעבר לפגם אינו יכול לחזור למקומו הטבעי בחלל הבטן וכתוצאה מכך עלול להתפתח נמק. 

 Shutterstock | Chinnapong 

מהם סוגי הבקעים הקיימים?

בקעים מתפתחים לרוב באיטיות ובשלבים הראשונים לא יופיעו תסמינים שיעוררו חשד. עם זאת, קיימים מספר סימנים שיכולים להוות עדות לפגם בדופן הבטן, בהם כאב מקומי באזור הבקע, בעיקר אחרי פעילות ספורטיבית, עמידה ממושכת או הרמת משקל; נפיחות מקומית לרוב בזמן מאמץ, ועוד. 

באילו מצבים יש צורך לטפל בבקע?

איך מטפלים בבקעים?

בשלב הראשון, הרופא המומחה יבצע בדיקה פיזית כדי להגיע לאבחנה סופית. אם קיים ספק בנוגע לנוכחות הבקע, תתבצע גם בדיקת אולטרסאונד של דופן הבטן. 

כפי שצוין לעיל, הטיפול בבקע הוא ניתוחי בלבד. קיימות שתי גישות לתיקון הפגם: גישה פתוחה וגישה לפרוסקופית. ההחלטה על הגישה הניתוחית נקבעת לפי מיקום הבקע, גודלו, ניסיון המנתח והעדפת המטופל.

השיטה הפתוחה
במהלך הניתוח, מבצעים חתך באזור הבקע שגודלו נקבע בהתייחס למיקום הפגם וגודלו. לאחר מכן יחזיר הרופא המנתח את תוכן הבקע למיקומו בחלל הבטן וישתמש ברשת כירורגית לייצובו. למרות שמדובר בשיטה יעילה מאוד, היא כרוכה בכאבים חמורים יותר בתקופת ההחלמה ובשיעור גבוה יותר של סיבוכים, בהם דימום או זיהום בצלקת הניתוחית.

עם זאת, בשנים האחרונות פותחו גישות מתקדמות לתיקון הפגם בשיטה הפתוחה אשר כוללות הפרדה של השרירים מדופן הבטן כדי לאפשר סגירה טובה יותר של הבקע, תוך הפעלת לחץ מתון יותר על דופן בטן והצלקת הניתוחית ובכך לבצע תיקון חזק יותר ולפחית את שיעור ההשנות של הבקע. שיטה זו תיבחר במצבים של בקעים גדולים ומורכבים בדופן הבטן בהם נדרש ניתוח נרחב או במקרים בהם הייתה טראומה בעבר באזור הבטן. יש לציין כי מדובר בניתוחים מורכבים ונרחבים יותר המתבצעים על-ידי כירורגיים מומחים בניתוחי בקע. 

השיטה הלפרוסקופית
ניתוח לפרוסקופי הוא ניתוח זעיר פולשני המתבצע בעזרת מצלמה. במהלך הפעולה, מבצע הרופא המנתח מספר חתכים קטנים באזור הבקע, דרכם מחדיר הוא מצלמה וכלי ניתוח. עם החזרת תוכן הבקע אל מיקומו הטבעי בחלל הבטן, ישתמש הרופא המטפל ברשת כירורגית לשם סגירת הבקע. הניתוח הלפרוסקופי הוא בעל יתרונות רבים עבור המטופל: ביצוע הניתוח בשיטה זו ימתן לרוב את הכאב לאחר הניתוח והחזרה לפעילות יומיומית תהיה מהירה יותר. בנוסף הצלקת הניתוחית תהיה קטנה ואסתטית יותר. 

הניתוח הלפרוסקופי נחשב לחלופה טובה במיוחד במטופלים שעברו בעבר ניתוח פתוח לתיקון של בקע מפשעתי, זאת בשל העובדה שהוא אינו מחייב גישה דרך רקמת הצלקת ולכן מפחית את הסיכוי לסיבוכים. עם זאת, יש לציין כי הניתוח הלפרוסקופי מתבצע תחת הרדמה כללית בלבד, בעוד שניתוח פתוח ניתן בחלק מהמקרים לביצוע תחת הרדמה ספינלית. מעבר לכך, השיטה הלפרוסקופית דורשת מיומנות גבוהה יותר מצד הרופא המנתח. יש סוגים שונים של רשתות המשמשות לביצוע התיקון בניתוח הלפרוסקופי. קיימות רשתות המונעות הדבקיות של המעיים וכך תורמות במניעת סיבוכים, כמו חסימת מעיים או כאבים. במקרים בהם קיימת צלקת רחבה באזור המפשעה או כאשר קוטר הבקע רחב מאוד, ניתוח לפרוסקופי עלול להיות מורכב ועל כן עדיף לבצע את התיקון בשיטה הפתוחה. 

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים שעלולים להתפתח כתוצאה מניתוח בקע מתחלקים לסיבוכים כלליים וסיבוכים ספציפיים הקשורים בסוג הבקע שנוצר. באשר לסיבוכים כלליים ניתן למנות התפתחות של כאבים כרוניים, שטפי דם, נפיחויות וזיהום בפצע הניתוחי. 

ניתוח לתיקון בקע מפשעתי עלול להוביל לפגיעה בצינור הזרע או באספקת הדם לאשך, אך מדובר בסיבוכים נדירים מאוד. במבוגרים, הפעולה הכירורגית יכולה לגרום לאצירת שתן, בייחוד אם התבצע ניתוח פתוח תחת הרדמה ספינלית. במקרים בהם בוצע ניתוח לתיקון בקע גדול בדופן הבטן עלולה להתפתח סרומה (הצטברות של נוזל בחלל הניתוחי המצריכה ניקוז שלו). 

מה לגבי תקופת ההחלמה?

האם יש סיכוי לחזרת הבקע? 

הסיכויים לחזרת הבקע תלויים במיקומו,  בטכניקה הניתוחית במיומנות הרופא המנתח. בקרב כ-3-4% מהמטופלים שסבלו מבקע מפשעתי תתרחש הישנות. בנוגע לבקעים בדופן הבטן, סיכויי חזרת הבקע תלויים בגודל הבקע שהיה קיים לפני התיקון, בטכניקה הניתוחית בה בוצע הניתוח ובמיומנות ובניסיון של המנתח.