חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ד"ר נירית אבירןקשריות בבלוטת התריס: המידע החיוני, חידושים ועדכונים
מהם הגורמים להתפתחות של קשריות בבלוטת התריס, כיצד מתבצע המעקב אחר הגושים שהתגלו ומהם החידושים האחרונים באבחון ובטיפול בגושים ממאירים ושפירים? ד"ר נירית אבירן, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, בעלת מרפאה פרטית בשר"פ פלוס כפר סבא, עם התשובות
בשיתוף עם ד"ר נירית אבירן i מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, בעלת מרפאה פרטית בשר"פ פלוס כפר סבאבלוטת התריס היא בלוטה מפרישת הורמונים אשר לוקחת חלק בתהליכים מרכזיים רבים בגופינו. הבלוטה ממוקמת במרכז הצוואר וצורתה כפרפר (שתי אונות וחלק מרכזי בניהן). קשריות או גושים בבלוטת התריס הם ממצא שכיח מאוד, בעיקר בנשים.
Peakstock | Shutterstock
מה גורם להתפתחות קשריות בבלוטת התריס?
לרוב מדובר בגידולים קטנים ושפירים שהגורם להתפתחותם אינו ידוע במלואו. במקרים נדירים, הקשריות מתפתחות בשל חסר משמעותי ביוד או לאחר חשיפה לקרינה (למשל בקרב נפגעי אסון צ'רנוביל או אלה שעברו טיפול בקרינה לאזור הצוואר ועוד). לרוב, הגושים אינם מתפתחים בשל גורמים תורשתיים, אולם חלק מהגושים הממאירים בבלוטה הם בעלי מרכיב גנטי.
האם ישנם סימפטומים שיעידו על התפתחות של גושים בבלוטה?
פעמים רבות הגושים אינם מורגשים, גורמים לכאבים או לתסמינים אחרים ולכן מתגלים באקראי במסגרת בדיקת CT או אולטרסאונד שבוצעה מסיבה אחרת. ברוב המקרים הקשריות אינן פוגמות בתפקוד הבלוטה ועל כן יצריכו מעקב בלבד ללא טיפול.
איך מתבצע המעקב אחר קשריות בבלוטת התריס?
המעקב אחרי הקשריות מתבצע באמצעות בדיקת US (אולטרסאונד). הבדיקה מתבצעת אחת ל-6-12 חודשים ולעיתים אף בתכיפות נמוכה יותר, זאת כדי לאפשר לרופא המטפל לזהות שינוי בגודל או מרקם הגוש.כאמור, גושים בבלוטת התריס יהיו לרוב שפירים, אך אם קיים חשד לקיום של קשרית ממאירה יתבצע גם ניקורFNA (החדרת מחט דקיקה אל האזור החשוד בבלוטה תחת הכוונת אולטרסאונד לשם נטילת דגימה). למרות שבדיקה זו עלולה לעיתים לגרום לאי נוחות, מדובר בשיטה פשוטה ובטוחה שלרוב לא תגרום לכאב או לסיבוכים.
אם ניקור ה-FNA לא הוביל לאבחנה חד משמעית והבדלה בין ממצא שפיר לממאיר, ניתן גם לבצע בדיקה גנטית בניקור חוזר. בדיקה זו, בשם אפירמה, שוללת ממאירות באחוז גבוה ומשכך גם עשויה למנוע פעולה כירורגית מיותרת. למרות שהיא כרוכה בעלות גבוה יחסית ואינה כלולה בסל הבריאות, חשוב לדעת כי ביטוחים פרטיים רבים מכסים את עלותה.
מתי יהיה צורך בטיפול?
במקרים בהם הקשרית גדולה מאוד היא עלולה לגרום להפרעה בתחושה, לחץ מקומי או להוות הפרעה אסתטית. זאת ועוד, במצבים מסוימים הגוש עלול להפריש את הורמוני בלוטת התריס בעודף וכך לגרום ליתר פעילות של בלוטת התריס.כמובן, שגם אם נמצאה קשרית ממאירה עליה להיות מטופלת. בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי באופן הטיפול בממצאים ממאירים בבלוטה, זאת לאחר שמקרים רחבי היקף הראו כי לרוב קשריות ממאירות אינן שולחות גרורות או נוטות לחזור. הגישה הטיפולית הנהוגה כיום היא פחות אגרסיבית מזו שננקטה עד לפני מספר שנים.
מה הכוונה, כיצד מתבצע הטיפול בפועל?
כיום, אם קוטרה של הקשרית הממאירה אינו עולה על 4 ס"מ, מקובל לכרות רק חלק מבלוטת התריס (פחות ממחצית הבלוטה או אונה אחת). כריתה חלקית תאפשר לרוב לא להזדקק לטיפול תרופתי עתידי בהורמון הבלוטה (אלטרוקסין, סינטרואיד, יוטירוקס ודומיהם) ולמעקב פחות הדוק. בנוסף, פעמים רבות ניתן יהיה להימנע מטיפול משלים ביוד רדיואקטיבי כמפורט בהמשך.האם גם אופן הטיפול במקרים בהם יש צורך בכריתה מלאה של הבלוטה השתנה בשנים האחרונות?
בהחלט. אופן הניתוח השתנה דרמטית בשנים האחרונות. כיום הגישה אל הבלוטה יכולה להתבצע במספר צורות, דרך החך (ללא חתך), בית השחי באמצעות רובוט או דרך הצוואר. כך ניתן להימנע מצלקת באזור הצוואר שאפיינה את הניתוחים המסורתיים. חשוב לציין כי לא בכל מצב ניתן לבצע את הכריתה דרך החך. הדבר תלוי בעיקר בגודל ומיקום הקשרית הממארת.כאשר בכל זאת יש החלטה לבצע כריתה מלאה של בלוטת התריס, מקובל לתת לאחר הניתוח טיפול משלים ביוד רדיואקטיבי שהורס את שארית הבלוטה ומאפשר מעקב טוב יותר. בשנים האחרונות לא תמיד נותנים יוד רדיואקטיבי כטיפול משלים גם לאחר כריתה מלאה, מהסיבות שהוזכרו.
איך ניתן לטפל בקשריות שאינן ממאירות?
הטיפול בגוש שפיר יכלול ניתוח לכריתה חלקית של האונה המעורבת בבלוטה. מעבר לכך, ישנן מספר דרכים נוספות לטיפול הנבדלות אלה מאלה בסוג הקשרית שהתגלתה:קשריות אוטונומיות
במקרים בהם הגוש השפיר גורם להפרשה של הורמון בלוטת התריס ניתן לטפל באמצעות מתן כמות קטנה של יוד רדיואקטיבי.
מדובר בהליך פשוט (כרוך בבליעה של קפסולה בלבד) ולא מסוכן. לאחר הטיפול יש לשהות בבידוד במשך מספר ימים, שכן היוד מופרש החוצה דרך השתן והזיעה.
הטיפול ביוד גורם להצטמקות הקשרית והפסקת הפרשת ההורמון בעודף לאחר מספר חודשים. אם גם האונה השנייה נפגעת במהלך הטיפול יהיה צורך בטיפול הורמונלי חליפי לכל החיים.
קשריות שאינן אוטונומיות
אם הקשרית אינה גורמת להפרשה הורמונלית בעודף ישנן שתי אפשרויות לטיפול:
הזרקת אתנול
לקשריות צסטיות (מלאות בנוזל) ניתן לבצע שאיבה של הנוזל ולאחר מכן הזרקה של אתנול לממצא החשוד. מדובר בפעולה פשוטה יחסית המבוצעת במרפאת הרופא ומונעת גדילה חוזרת של הקשרית.
טיפול בגלי רדיו
מדובר בהליך פשוט למדי אשר מתבצע גם הוא במרפאה. במהלך הפעולה מתבצעת צריבה של הקשרית כדי להקטינה. בקשריות גדולות יותר יהיה צורך לעיתים בחזרה על הפעולה. למרות שהטיפול עלול לגרום לאי נוחות, הוא אינו צפוי לגרום לכאבים עזים ונחשב להליך בטוח.
האם ישנם מצבים בהם לא ניתן לבצע את הטיפולים שתוארו?
פעולות אלו אינן ניתנות לביצוע בהריון, אך ניתן לבצען לקראת ההריון ואחריו. חשוב לדעת כי במהלך ההריון הבלוטה גדלה ומשכך עלולה להיווצר גם גדילה זמנית של הקשריות.הכתבה בשיתוף עם ד"ר נירית אבירן, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות, בעלת מרפאה פרטית בשר"פ פלוס כפר סבא. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.
האם המאמר עניין אותך?
נושאים מרכזיים
מחלות קשורות
-
גוש בבלוטת התריס טיפולים וניתוחים קשורים
-
כריתת בלוטת התריס
שאלות מתוך פורום אנדוקרינולוגיה
תשובת מומחה UFC
- תשובת מומחה אוזמפיק
