פעילות גופנית או BMI תקין: מה יותר חשוב בילדים?
מגפת ההשמנה בקרב ילדי העולם העלתה למודעות את חשיבות הפעילות הגופנית בילדים. אולם, האם ייתכן כי לפעילות גופנית בילדים אפקט בריאותי גם ללא ירידה במשקל? ההסבר בכתבה
נכון להיום, כמעט שליש מילדי ארה"ב סובלים מעודף משקל (1). בישראל, יותר מרבע מתלמידי בתי הספר סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר (2). ידוע היטב כי עודף משקל קשור לתחלואה ולתמותה ממחלות לב וכלי דם. עם זאת, כושר משנה את הקשר בין עודף משקל לתחלואה ולתמותה ממחלות אלו, ומחקרים הראו באופן עקבי שפעילות גופנית מפחיתה את ההשלכות הבריאותיות של רמות גבוהות של שומן בגוף אצל מבוגרים (3). לאור מגפת ההשמנה בילדים, חוקרים ביקשו לבחון את הנושא גם בילדים ובבני נוער.
Pressmaster | Shutterstock
הקשר בין תחלואה קרדיווסקולרית וכושר גופני
במחקר שנערך באוסטרליה השתתפו 860 בנים ו -755 בנות בגילאי 9-15. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות לפי אחוזי שומן בגוף וכושר גופני. הכושר נקבע על ידי ריצת 1.6 ק"מ וחישוב צריכת החמצן המקסימלית המשוערת לאחריה. גורמי הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית כללו לחץ דם, רמות טריגליצרידים ורמות כולסטרול. המחקר הראה כי ילדים ומתבגרים עם אחוז שומן גוף גבוה וכושר גופני גבוה הם בעלי פרופיל סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית טוב יותר מילדים בעלי אחוז שומן גוף גבוה אך כושר גופני ירוד. במחקר נוסף שנעשה ע״י אותה קבוצת חוקרים על ילדים ומתבגרים בגילאי 8-18 דווח כי אף על פי שכושר גופני גבוה לא הסיר לחלוטין את הסיכון הקשורל-BMI גבוה מבחינת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, נצפתה ירידה בעוצמת הקשר בין BMI גבוה לבין סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית (4).
הקשר בין תסמונת מטאבולית וכושר גופני
מלבד תחלואה קרדיווסקולרית, מחקר אחר ביקש לבדוק את הקשר בין תסמונת מטבולית בילדים לכושר גופני. התסמונת המטבולית היא כינוי לצירוף של גורמי סיכון ספציפיים למחלות לב וכלי דם הכוללים לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, עודף סוכר בדם או עמידות לאינסולין, והשמנת יתר. בהתחשב במגיפה של השמנת יתר בילדים ובהופעתה של סוכרת סוג 2 בקרב מתבגרים, אין זה מפתיע שתסמונת מטבולית דווחה גם בקרב ילדים ובני נוער - המחקר מצא כי ילדים שנמצאו בסיכון לעודף משקל והיו בעלי כושר גבוה היו בעלי גורמי סיכון נמוכים יותר לתסמונת מטבולית בהשוואה לאלו שנמצאו בסיכון לעודף משקל והיו פחות בכושר, וכן שהציון של הקבוצה הראשונה היה דומה לזה של ילדים בעלי משקל תקין. למעשה, הסיכון היה דומה לזה של ילדים בעלי משקל תקין ועם פחות כושר (5).
שיעורי חינוך גופני לבדם אינם מספיקים
מהמחקרים המתוארים לעיל עולה חשיבות הפעילות הגופנית בילדים ובבני נוער ללא קשר למשקל. מהם, אם כן, הגורמים אשר תורמים לביצוע פעילות גופנית סדירה בילדים?
מחקר שנערך לאחרונה ביקש לענות על שאלה זו. המחקר עקב אחר 450 ילדים בפינלנד, בגילאי 10 עד 12, שהשתתפו ב- 90 דקות של חינוך גופני בכל שבוע. מטרת המחקר הייתה לבדוק אילו גורמים תורמים לביצוע פעילות גופנית מתונה עד נמרצת באופן סדיר בילדים. נמצא כי מכל המשתנים שנבדקו, כושר גופני והשתתפות בשיעורי חינוך גופני היו הגורמים החשובים ביותר שתרמו לביצוע פעילות גופנית מתונה עד נמרצת באופן סדיר בילדים. עוד נמצא כי תלמידים שפעילים יותר במהלך שיעורי חינוך גופני, למרות משקלם, נוטים יותר להישאר פעילים גם לאחר הלימודים (6).
כדי להילחם ביעילות במגפת ההשמנה, ההנחיות האמריקאיות לפעילות גופנית משנת 2008 ממליצות לילדים ולבני נוער בגילאי בית הספר לעשות לפחות 60 דקות של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בכל יום. עם זאת, רוב הילדים אינם עוסקים בכמות המומלצת של פעילות גופנית.1 ילדים זקוקים להזדמנויות תכופות לתרגול ולפיתוח המיומנויות והביטחון כדי לעסוק באופן מתמשך בפעילות גופנית. תוכניות הלימוד לחינוך גופני מתרחשות בדרך כלל כמפגש חד שבועי. לכן, יש צורך בפעילויות גופניות נוספות, שישלימו את החינוך הגופני ויעלו את כמות הפעילות הגופנית בילדים במהלך היום (7).
לסיכום, מספר מחקרים הדגישו את חשיבות הפעילות הגופנית בילדים ללא קשר ל-BMI. בהמשך לכך, נראה כי ילדים בעלי כושר גופני גבוה יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לעסוק בפעילות גופנית באופן סדיר, ולכן קיימת חשיבות עליונה להקניית הרגלים לאורח חיים פעיל בילדים הן ע״י שיעורי חינוך גופני בבית הספר והן ע״י פעילויות בשעות אחר הצהריים.
מקורות
(1) Chen W, Hammond-Bennett A, Hypnar A, Mason S. Health-related physical fitness and physical activity in elementary school students. BMC Public Health. 2018;18(1):195. Published 2018 Jan 30. doi:10.1186/s12889-018-5107-4
(3) EISENMANN, JOEY C.1; WELK, GREGORY J.1; IHMELS, MICHELLE1; DOLLMAN, JAMES2 Fatness, Fitness, and Cardiovascular Disease Risk Factors in Children and Adolescents, Medicine & Science in Sports & Exercise: August 2007 - Volume 39 - Issue 8 - p 1251-1256doi: 10.1249/MSS.0b013e318064c8b0
(4)Eisenmann JC, Welk GJ, Wickel EE, Blair SN. Combined influence of cardiorespiratory fitness and body mass index on cardiovascular disease risk factors among 8-18 year old youth: The Aerobics Center Longitudinal Study. Int J Pediatr Obes. 2007;2(2):66-72. doi:10.1080/17477160601133713. PMID: 17763013.
(5) DuBose KD, Eisenmann JC, Donnelly JE. Aerobic fitness attenuates the metabolic syndrome score in normal-weight, at-risk-for-overweight, and overweight children. Pediatrics. 2007 Nov;120(5):e1262-8. doi: 10.1542/peds.2007-0443. PMID: 17974719.
(6) Yli-Piipari, S., Gråsten, A., Huhtiniemi, M., Salin, K., Seppälä, S., Hakonen, H., & Jaakkola, T. (2020). Predictive Strength of Physical Education-Centered Physical Literacy Indicators on Physical Activity,Journal of Teaching in Physical Education, , 1-9. Retrieved Nov 15, 2020, fromhttps://journals.humankinetics.com/view/journals/jtpe/aop/article-10.1123-jtpe.2019-0144/article-10.1123-jtpe.2019-0144.xml
(7) Committee on Physical Activity and Physical Education in the School Environment; Food and Nutrition Board; Institute of Medicine; Kohl HW III, Cook HD, editors. Educating the Student Body: Taking Physical Activity and Physical Education to School. Washington (DC): National Academies Press (US); 2013 Oct 30. 3, Physical Activity and Physical Education: Relationship to Growth, Development, and Health.Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK201497/