גידולי קיבה ממקור גנטי: זה מה שחשוב לדעת

באופן טבעי, תאי הגוף שלנו מתחלקים בצורה מבוקרת שאינה גורמת לנזק, אך במקרים שבהם תאי הגוף מתחלקים באופן מהיר ובלתי מבוקר, מתפתחים גידולים ממאירים או שפירים שעלולים לפגוע בתקינות האיבר בו הופיעו לראשונה ואף באיברים ומערכות נוספות בגוף.

גידולים ממאירים, או בשמם הנפוץ יותר גידולים סרטניים, הם גידולים אשר מתפתחים באופן בלתי מבוקר ועלולים להתפשט לאיברים סמוכים או מרוחקים. סרטן מוגדר לפי האיבר בו הוא הופיע לראשונה, ומידת האלימות של המחלה נקבעת לפי שיעור השורדים את המחלה כחמש שנים לאחר שהתגלתה. אחד האיברים המשמעותיים ביותר בו עלול להופיע סרטן הוא  הקיבה. סיכויי ההישרדות של חולים בסרטן הקיבה עומדים על כ20% לאחר 5 שנים.


shutterstock | Chinnapong

הקיבה מהווה חלק ממערכת העיכול. היא ממוקמת בין הוושט למעי הדק ואמונה על פירוק ועיכול ראשוני של המזון. ישנם סוגים שונים של גידולים שעלולים להתפתח בקיבה, השכיח ביותר הוא אדנוקרצינומה. זהו גידול אלים יחסית, שראשיתו בשכבה הפנימית של הקיבה (המוקוזה) והוא בעל יכולת חדירה גבוהה לרקמות שכנות.
 
ברוב המקרים, בשלבים הראשונים להתפתחות הגידול לא יופיעו כל תסמינים שיעלו חשד. במצבים מתקדמים יותר, וללא טיפול מתאים, הגידול חודר לשכבות קיבה נוספות, עלול להתפשט לאיברים סמוכים והוא אף גורם לתסמינים שונים המעידים על קיומו, כמו למשל תחושת אי נוחות באזור הבטן, תחושת שובע מוקדמת וירידה בלתי מוסברת במשקל.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות של גידולי קיבה מסוג אנדוקרצינומה?

בדומה למחלות ממאירות אחרות, ישנם מספר גורמי סיכון אשר מעלים את הסיכון להתפתחות גידולי אנדוקרצינומה, לרבות  גיל, עישון, שתיית אלכוהול, דלקת כרונית, דיכוי חיסוני והשמנת יתר.

 לצד כל אלה, זוהו מספר גורמים ספציפיים אשר מעלים את הסיכון לחלות בסרטן קיבה, כגון זיהום על-ידי חיידק ההליקובקטר פילורי, דלקות כרוניות של הקיבה, מחלות אוטו.-אימוניות של הקיבה, מזון מלוח ומעושן. כמו כן, בכ-10% מהמקרים קיימת היסטוריה משפחתית של גידולי קיבה. עם זאת, בקרב כ-3% מהחולים בלבד מזוהה הגן אשר הוביל להתפתחות הגידול, כגון מוטציה בגן CDH1.

מתי מומלץ לבצע בירור גנטי לגילוי של מוטציה בגן CDH1?

למרות שלא קיים עוד טיפול ממוקד לגידולים שמקורם במוטציה זו, הבירור הגנטי חיוני על-מנת לבחון אם קיימים במשפחה נשאים נוספים של המוטציה הספציפית וכך להחליט אם יש צורך בטיפולים מניעתיים. הבירור מומלץ במצבים הבאים:
- היסטוריה של גידולים קודמים, לרבות גידולי שד.
- היסטוריה משפחתית של סרטן הקיבה.
- התפתחות של גידול קיבה בקרב בני משפחה צעירים (מתחת לגיל 50).
- קיום של קרוב משפחה בעל שפה שסועה (מחקרי עבר מצאו קשר בין המוטציה בגן CDH1 לבין התפתחות של שפה שסועה).

חשוב לציין כי גן זה עלול לגרום גם להתפתחות של סרטן השד ולכן הבירור הגנטי מומלץ גם במצבים שבהם קיימת היסטוריה משפחתית של סרטן השד ולא רק כאשר קיימת תחלואה משפחתית בסרטן הקיבה.

מה המשמעות של מוטציה בגן 1CDH?

מוטציות בגן זה אינן מעידות בהכרח על התפתחות של מחלה ממאירה בשלב מסוים בחיים. למעשה, חלקן יכולות להיות ללא משמעות קלינית, בעוד שאחרות יגרמו בוודאות לביטוי קליני מסוים במהלך החיים. לעיתים, לא ברורה המשמעות של המוטציה שהתגלתה.

מה הצעדים הבאים במקרים שבהם התגלתה מוטציה?

לאחר ביצוע הבירור הראשוני והערכת הסיכון, יחליט הרופא המטפל אם יש צורך במעקב פעיל או בטיפול. לרוב הטיפול יתבצע בגישה מולטי דיציפלינרית ויכלול מעורבות של רופא גנטיקאי, גסטרואנטרולוג המתמצא בגידולי מערכת העיכול ממקור גנטי וכן גם כירורג של מערכת העיכול העליונה.

אם תוצאות הבירור הראשוני הראו כי קיימת סבירות גבוהה להתפתחות של גידול ממאיר בקיבה, יהיה צורך בבדיקות אנדוסקופיה תקופתיות, אחת לחצי שנה או שנה, וכן גם בביצוע של ביופסיות מרובות בכל חלקי הקיבה על-מנת לשלול התפתחות של גידול.

חלופה מניעתית נוספת היא ביצוע של ניתוח לכריתת הקיבה. הכריתה מתבצעת בגישה לפרוסקופית, זעיר פולשנית. שיטה זו התקדמה מאוד בשנים האחרונות, בשל ריבוי ניתוחי הקיבה לירידה במשקל, והיא מערבת סיכון נמוך הרבה יותר לסיבוכים בהשוואה לשיטה הפתוחה שהייתה נהוגה בעבר.

לאחר הניתוח צפויה ירידה במשקל של 10-20 ק"ג, חוסר יכולת לאכילת ארוחות גדולות ולעיתים אף יכולים להתפתח חסרים תזונתיים במידה ואין מעקב מסודר. עם זאת, תזונה קפדנית ומתוכננת ומעקב דיאטנ/ית ימנעו את ההשלכות הללו ויספקו לחולים אורח חיים נוח לאחר ביצוע הפעולה.

לסיכום, למרות שעדיין לא קיים טיפול ממוקד לגידולי קיבה ממקור גנטי, הבירור הגנטי חשוב במיוחד על-מנת לזהות את המטופלים המצויים בסיכון גבוה להתפתחות המחלה, לבצע מעקב פעיל או לבחור בטיפול שימנע את הופעת הגידול.