רשלנות רפואית: המדריך המלא

בשנים האחרונות רשלנות רפואית הפכה לאחד מהנושאים המרכזיים המובילים לפנייה לרופא/ה מומחה/ית לצורך מתן של חוות דעת . הדרישה הגוברת של האוכלוסייה הכללית לטיפול איכותי וביקורת על המענה שניתן, כמו גם המודעות העולה להיבט זה של הטיפול הרפואי, הובילו לעלייה בכמות התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית.

Shutterstock | giggsy25

פנינו אל פרופ צבי בנטואיץ העוסק בנושא רשלנות רפואית מזה זמן רב ומגיש חוות דעת רפואיות רבות לצורך תביעות רשלנות רפואית, כדי להאיר את עיננו בנושא חשוב זה ולסכם את הנקודות העיקריות הראויות לתשומת לב.  ניסיונו של פרופ' בנטואיץ במתן חוות דעת רפואיות נובע מהרקע המקצועי הנרחב שלו. פרופ' בנטואיץ הוא מומחה ברפואה פנימית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה ובעל ניסיון נרחב ברפואת איידס. הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) ברפואה באוניברסיטה העברית והדסה, וכיום פרופסור מן המניין במיקרוביולוגיה אימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון.
פרופ' בנטואיץ כיהן כמנהל מחלקה פנימית בבית החולים קפלן, היה חלוץ הטיפול באיידס בישראל והקים את מרכז האיידס הראשון בארץ. בשל כך, נחשף למגוון רחב של מחלות זיהומיות רבות ומצבים רפואיים הנלווים למחלת האיידס.  בנוסף, לקח חלק בסטארט אפ שהיה בחזית המחקר של השפעות גנטיות על שורה ארוכה של מחלות, ובייחוד מחלות ממאירות. פרופ' בנטואיץ שימש כמדען הראשי של חברת תיקון עולם לקנאביס רפואי וכיום גם מוביל סטארט אפ אחר העוסק בקנביס רפואי ולכן נחשף גם להיבטים שונים של טיפול במחלות המושפעות על ידי קנביס רפואי. כל אלה יחד, הפכו את פרופ' בנטואיץ לבעל יכולת משמעותית להתמודד עם השאלות המורכבות הכרוכות בבחינה של רשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מוגדרת כמצב בו ניתן שירות רפואי ללא נקיטה במידת הזהירות הסבירה המצופה מעוסק/ת במקצוע רפואה, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל/ת, נזק שלא היה נגרם אילולא אופן פעולתו של הגורם המטפל. רשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי בשני שלבים מרכזיים במהלך הטיפול הרפואי:

- שלב האבחנה
רשלנות באבחנה תתרחש לרוב במקרים כאשר המצב הרפואי אובחן באיחור. הדוגמה השכיחה ביותר כוללת מקרים שבהם חרף התפתחות של תסמינים העלולים להעיד על בעיה בריאותית מסוימת, ולעיתים אף במשך תקופת זמן ארוכה בה לא התבצעו הבדיקות המתאימות.  אותו איחור באבחון עלול להוביל להתקדמות המחלה ויכולת מועטה יותר להשגת ריפוי מלא או החלמה משמעותית. דוגמה אופיינית המייצגת סוג זה של רשלנות כוללת מקרים בהם החולה מתלונן פעמים רבות וחוזרות לרופא/ת המשפחה על תסמינים שצריכים לעורר את הצורך בבחינה או באבחנה נוספת והדבר לא נעשה. האיחור באבחנה של מצבים רפואיים רבים , כמו הליכים גידוליים, תהליכים דלקתיים או מחלות כלליות סיסטמיות  עלול לגרום להחמרה במצב החולה, לפגיעה משמעותית באיכות החיים וחשוב מכל - לאיחור ביכולת הריפוי על כל המשתמע מכך.

במקרים של מחלות נדירות הוכחה של רשלנות רפואית מורכבת יותר. למעשה, מעצם היותו של המצב הרפואי שכיח פחות, יכול להיווצר איחור באבחון.
לכן, במקרים אלה מקור הרשלנות אינו נעוץ ביכולת הרופא/ה להגיע לאבחנה, אלא בהיעדר ניסיון מספק לקבוע מה המקור לתסמינים שהתפתחו ולהפנות את המטופל/ת לרופאים/ות מומחים/ות אחרים/ות לשם בירור נוסף. כלומר, הדגש במצבים אלה הוא על ההתעלמות או ההשהיה בהכרה שמדובר בתסמינים לא תקינים המחייבים מאמץ לגילוי שורש הבעיה, בין אם באמצעות בדיקות שונות או תוך ייעוץ מולטי דיציפלינרי.

- שלב הטיפול
רשלנות בשלב הטיפול מאגדת תחתיה מגוון רחב של מקרים שיכולים להתרחש בנקודות שונות במהלך הטיפול עצמו. כך למשל, רשלנות עלולה להתרחש כאשר לא התבצעו כל הצעדים המתבקשים במהלך הטיפול, לדוגמה אם מתקבלת החלטה להמשיך בטיפול מסוים למרות שהוא אינו מועיל וסימני המחלה אינם נסוגים.
רשלנות בשלב הטיפול יכולה להתרחש גם במסגרת אשפוז כאשר נגרם נזק למטופל הנובע מהיעדר נקיטת כלל האמצעים הנדרשים. אחד הגורמים הבולטים לרשלנות מסוג זה הוא הגבלה באמצעי אבחנה או ברופאים/ות מומחים/ות, דבר המקשה על ביצוע של מכלול הבדיקות על מנת לקבל תמונת מצב מספקת על מצב החולה ולבחור בטיפול המתאים ביותר.

מהם שלבי הגשת התביעה?

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית מורכבת משלושה שלבים מרכזיים:

 1. השגת כלל החומר הרפואי
כפי שציינו לעיל, בכדי להוכיח רשלנות רפואית יש להראות כי המענה החסר אשר ניתן על ידי הגורם הרפואי הוביל לנזק. לכן השלב הראשון בהגשת התביעה היא איסוף שלם של כל התיעוד הרפואי הנוגע למטופל/ת בהקשר למקרה זה.

2. פנייה לרופא/ה מומחה/ית לשם הגשה של חוות דעת
כדי לבסס את הטענה על רשלנות רפואית, יש לצרף לתביעה חוות דעת מומחה. הרופא/ה המספק/ת את חוות הדעת נדרש לעבור על כלל החומר הרפואי, ורצוי מאוד שיראה ויבדוק את המטופל  כדי לקבל  תמונה ישירה של הבעיה ושל ההיסטוריה הרפואית. במידת הצורך והאפשרות הרופא יפנה את המטופל לבדיקות נוספות כדי לקבוע שאכן התקיימה רשלנות רפואית במקרה זה. בנוסף, חשוב ביותר לקבוע   מה היו היקף ומידת הנזק שנגרם. חוות הדעת של הרפואית מצורפת תמיד לכתב התביעה, והיא הנדבך העיקרי להגשת התביעה.

3. הגשת התביעה לבית משפט מתאים
משתנה בהתאם לסכום התביעה.

האם קיימת הגבלת זמן להגשה של תביעה בגין רשלנות רפואית?

תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית מתחילה מהרגע שבו ניתן הטיפול או האבחון הרשלני שגרם לנזק, או החל מהמועד בו התגלה הנזק שאירע כתוצאה מהטיפול והאבחון הלקוי. תקופה זו נמשכת כשבע שנים מיום גילוי הנזק. אם מדובר בנזק מאוחר שהתפתח, תקופת ההתיישנות עומדת על כשבע שנים, כל עוד לא חלף עשור מיום האירוע עצמו.

לכן, כדי למצות את הזכויות, חשוב לפנות מוקדם ככל הניתן לייעוץ משפטי ולוודא כי עורכי הדין פועלים במהירות וביעילות לשם קבלת חוות הדעת המשמעותית. לפנייה מוקדמת ככל הניתן לרופא/ה מומחה/ית ולקשר רציף בין עורך הדין לבין הרופא/ה,  חשיבות עליונה בהצלחת התביעה בגין רשלנות רפואית.

מה חשוב לבחון טרם פנייה לרופא/ה מומחה/ית במתן חוות דעת משפטית?

היכולת של הרופא/ה להתמודד עם שאלת הרשלנות הרפואית תלויה במידה לא מבוטלת בניסיון המקצועי. רוצה לומר, ככל שלנותן חוות הדעת רקע רפואי נרחב יותר, כך היכולת להבין את המקרה ולבחון בצורה שקולה ומאוזנת אם קיים בסיס מוצדק לטענותיו של המטופל עולה. לצד הניסיון המקצועי, חשוב לוודא כי הרופא/ה בוחן את המקרה לגופו, על כל פרטיו. היושרה המקצועית היא הקו המנחה עבור הרופא/ה המומחה/ית כדי לקבוע האם התביעה  מוצדקת והאם ניתן להוכיח כי אכן התרחשה רשלנות רפואית.  לא בכל מקרה יש מספיק נתונים או אף הצדקה מלכתחילה בהגשת תביעה על רשלנות רפואית.  תפקידו של המומחה הרפואי להבהיר זאת מלכתחילה בתחילת הבירור לעורך הדין  ולתובעים